תיארוך חומצות אמינו

תיארוך חומצות אמינו הוא טכניקת תיארוך המשמשת להערכת גילן של דגימות בפליאוביולוגיה, פליאונטולוגיה מולקולרית, ארכאולוגיה, מדע משפטי, טפונומיה, גאולוגיה משקע ותחומים נוספים. טכניקה זו מתייחסת לשינויים במולקולות חומצות אמינו לזמן שחלף מאז היווצרותן.

כל הרקמות הביולוגיות מכילות חומצות אמינו. כל חומצות האמינו מלבד גליצין (הפשוטה ביותר) פעילות אופטית, בעלות מרכז סטריאו באטום α-C שלהן. המשמעות היא שלחומצת האמינו יכולות להיות שתי תצורות שונות, "D" או "L" שהן תמונות מראה זו של זו. למעט כמה חריגים חשובים, אורגניזמים חיים שומרים על כל חומצות האמינו שלהם בתצורת "L". כאשר אורגניזם מת, נפסקת השליטה על תצורת חומצות האמינו, והיחס בין D ל-L עובר מערך בקרבת 0 לערך שיווי משקל ליד 1, תהליך הנקרא Racemization. לפיכך, מדידת היחס בין D ל-L בדגימה מאפשרת להעריך לפני כמה זמן מת האורגניזם שממנו נאספה הדגימה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.