לדלג לתוכן

תחנת התרעננות נהגי אוטובוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת התרעננות לנהגי אוטובוס בגדרה לתשתיות[1].
תחנת התרעננות של המטרונית באזור יגור בקו מיגור דרך נשר לחיפה

תחנת התרעננות לנהגי אוטובוס היא מקום לאורך מסלול קו השירות שבו נהגי אוטובוסים נדרשים לעצור לצורך התרעננות במהלך נסיעות ממושכות. תקנות התעבורה בישראל מחייבות עצירות ריענון בנסיעות שאורכן עולה על שלוש שעות, במטרה להבטיח את בטיחות הנוסעים והנהגים. תחנות אלו מצוידות בשירותים בסיסיים כמו חנייה ושירותים לנוסעים ולנהגים. מיקומן נקבע בהתאם למרחק מזמן הנסיעה ולמרחק מתחנת המוצא. משרד התחבורה מנהל מאגר תחנות מורשות, והמפעילים חייבים להבטיח שהנהגים מבצעים את העצירות המתוכננות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2019 הוקצה תקציב של 10 מיליון שקלים לצורך בניית תחנות התרעננות לנהגי אוטובוסים ברחבי הארץ. בסוף 2019, מחקר של חדשות 12 חשף מסמך של משרד התחבורה המראה רשימה של עיריות ורשויות מקומיות שהתמהמהו או סירבו להקים תחנות אלו, על אף התקציב שהוקצה לכך[2].

נכון לשנת 2019, פעלו בישראל כ-120 תחנות רענון בתוך כ-250 תחנות קצה בנקודות הסיום של מסלולי קווי אוטובוס.

במאי 2022 פתחו עובדי חברת אגד במחאה על רקע חוסר בעמדות התרעננות כנדרש ב-26 תחנות. בין היתר הצביעו על העובדה כי היעדר מקום ראוי להתפנות בו מייצר אפליה מגדרית כלפי נהגות נשים, וחסם בפני השתלבות נשים בענף[3][4]. במסגרת המחאה, נמנעו מנקיטת צעדים ארגוניים שהשפיעו על ציבור הנוסעים, אך לבשו חולצות מחאה במהלך יום העבודה[5]. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הבהיר אף הוא כי משרד התחבורה צריך להציג פתרונות בכל הקווים בהם אין מענה לנהגים[6].

רקע חוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקנות התעבורה בישראל קובעות כי נהגי אוטובוסים חייבים לעצור להתרעננות בנסיעות שאורכן עולה על שלוש שעות. תקנה 168 בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961[7], מחייבת עצירת ריענון לאחר ארבע שעות נהיגה רצופה, כאשר הנהג נדרש לבצע עצירה של חצי שעה למטרת התרעננות.[8]

מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה של תחנות ההתרעננות היא להסדיר עצירות ריענון בעת נסיעות ארוכות, למען בטיחות הנהגים והנוסעים, ולהבטיח נהיגה בטוחה ותקינה.

הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם התרעננות: נקודה לאורך מסלול הקו שבה קיימים שירותים בסיסיים לביצוע הפסקה, הכוללים חנייה לאוטובוס ושירותים למען הנהגים והנוסעים. תחנות אלו אינן תחנות עצירה להעלאת והורדת נוסעים.[8]

נוהל הפעילות במהלך עצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת עצירת ההתרעננות, הנהג יעדכן את הנוסעים על שעת היציאה ממיקום ההתרעננות ויוודא שהדלתות נשארות פתוחות למען הנוסעים. הנהג ייקח איתו את תיק הנהג וישאיר את תא המטען נעול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניצן צבי כהן, ‏"ב-26 קווים של אגד אין לנהגים שירותים, הדבר הכי בסיסי לעובד", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 במאי 2022
  2. ^ כרמל ליבמן, ‏"פצצה מתקתקת על הכביש": אלה הרשויות שלא מאפשרות להקים תחנת רענון לנהגי אוטובוס, באתר ‏מאקו‏, 12 בדצמבר 2019
  3. ^ ניצן צבי כהן, ‏"מבייש להיות נהג״: עובדי אגד יחלו בשורת צעדי מחאה על תנאי העסקתם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 במאי 2022
  4. ^ ניצן צבי כהן, ‏"ב-26 קווים של אגד אין לנהגים שירותים, הדבר הכי בסיסי לעובד״, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 במאי 2022
  5. ^ ניצן צבי כהן, ‏"נאבקים על הכבוד": מחאת החולצות השחורות של עובדי אגד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 במאי 2022
  6. ^ *ניצן צבי כהן, ‏בית הדין לעבודה על המחסור בעמדות לנהגי האוטובוס: "בלתי מתקבל על הדעת״, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 ביוני 2022
  7. ^ שעות נהיגה תק' (מס' 3) תש"ל-1970 תק' (מס' 5) תשנ"ו-1996 (הוראת שעה) תשע"ג-2012 - 168, באתר נבו
  8. ^ 1 2 נוהל הפסקה יזומה במהלך נסיעת קו שירות, באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים