תזונת ילדים במדינות אפריקה שמדרום לסהרה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר מיקוד בנושא הערך, מבנה לקוי.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חוסר מיקוד בנושא הערך, מבנה לקוי. | |
תזונת ילדים במדינות אפריקה שמדרום לסהרה נובעת בעיקר מהתת-תזונה הכללית שמצויה במדינות אפריקה שמדרום לסהרה.
תת-תזונה הוא מצב שנגרם מחוסר איזון בין התזונה הנדרשת לתפקוד תקין של כלל המערכות בגוף האדם לבין מה שהאדם אוכל בפועל; עשויה להתפתח עקב אכילה מועטה מדי, או בגלל צריכה עודפת או מועטה מדי של אחד או כמה ממרכיבי המזון הבסיסיים, כגון חלבונים, פחמימות ושומנים[1]. תזונתם הלקויה של ילדים במדינות אפריקה שמדרום לסהרה מתחילה עוד בטרם לידתם בעקבות התזונה הלקויה של האימהות, וממשיכה גם לאחר הלידה, כאשר השנה הראשונה לחיים היא השנה המאתגרת והקשה ביותר שאיתה מתמודד הילד האפריקאי הסובל מתזונה לקויה.
שינויים בתזונה במאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-20 התרחשו בעולם שינויים מרחיקי לכת בתחום התזונה, דפוסי מחלות ותוחלת החיים. השינוי בתוחלת החיים מתבטא בעליה של פריון הנשים וירידה בשיעורי התמותה כתוצאה מגידול בהכנסות, בחינוך ובתעסוקה. השינוי האפידמיולוגי (מחלות) מתבטא בירידה בשכיחות של מחלות זיהומיות הקשורות לתברואה ירודה, רעב ותת-תזונה, ובעלייה בשכיחות של מחלות כרוניות וניווניות. השינוי בתזונה התרחש בו זמנית עם השינויים הדמוגרפים והאפידמיולוגיים – שינוי שהתבטא הן בתזונה והן בדפוסי הפעילות הגופנית. היסטורית, התרחש שינוי זה בחמישה שלבים:
- חברה של ציידים-לקטים - התזונה התאפיינה בצריכה גבוהה של פחמימות וסיבים וצריכה דלה של שומן (בעיקר שומן רווי). רמת הפעילות הגופנית גבוהה והשמנת היתר נמוכה.
- שלב ה"רעב" - תחילת המהפכה החקלאית: מעבר ליישובים ועיבוד האדמה, תחילה בגידולים ולאחר מכן גם בגידול בעלי חיים ועופות. השינוי התבטא באוכל נדיר ומגוון תזונה נמוך. בעוד שסוג הפעילות הגופנית השתנתה, רמות הפעילות נשארו דומות במידה רבה לשלב הראשון.
- שלב ה"רעב נסוג" - פיתוח של חקלאות טכנית מתקדמת ופרודוקטיבית יותר הפחית את כמות הפחמימות בתזונה, ואילו פירות, ירקות וצריכת חלבון גדלו. עם זאת, רמות הפעילות הגופנית החלו לרדת.
- תזונה עתירת שומן, פחמימות מזוקקות, סוכר וכולסטרול וצריכה נמוכה של סיבים. רמות הפעילות הגופנית הן נמוכות, השמנת יתר גבוהה, מופיעות מחלות כרוניות (NCD, non-communicable disease) שקשורות לתזונה.
- שינוי התנהגותי - מתרחש בשל הרצון לשפר את הבריאות ולעכב או למנוע מחלות ניווניות. צריכת פחמימות מורכבות, פירות וירקות עולה, בעוד צריכת שומן, מזון מעובד, בשר ומוצרי חלב מופחתים.
בכל זמן נתון, מדינה או אזור מסוים בתוך מדינה, עשויים להיות בשלבים שונים מתוך חמשת שלבים אלו.
בעוד שמרבית המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה (מדינות מפותחות) נמצאות בשלב האחרון של שינוי בתזונה[דרוש מקור], מדינות מתפתחות ועניות כמו מדינות אפריקה שמדרום לסהרה (SSA), לא הגיעו לשלב זה, וסובלות מאותם גורמי סיכון (דיאטות גבוהות בסוכר, שומן ואלכוהול, השמנה, עישון טבק וחוסר פעילות גופנית). אפריקה שמדרום לסהרה, המורכבת ממדינות בעלות הכנסות נמוכות ומדינות בעלות הכנסות ממוצעות, עוברת שינויים בריאותיים שגורמים למדינות אלה לחוות נטל כפול של מחלה. השינויים בתזונה ב-SSA מואצים משלב הרעב הנסוג (שלב שלישי) ועד לשלב ה-NCD (שלב הרביעי). כתוצאה מכך, קיים גידול של משקי בית בהם חווים את אותו נטל כפול – השמנת יתר ותת משקל המתרחשים זמנית, ובמקביל גידול בשיעורי תחלואה במחלות מסוג NCD, כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם שמתרחשים יחד עם מחלות זיהומיות כגון איידס (HIV), שחפת ומלריה.
מחקרים שנעשו בדרום אפריקה גילו כי תת-משקל וגובה ננסי קשורים לעודף משקל והשמנת יתר, שכן נמצא כי קיים קשר בין ילדים ננסיים ואימהות בעלות עודף משקל. ב- SSA, אחוז הילדים לאימהות בעלות עודף משקל נע בין 0.6% במוזמביק ל־8.2% בנמיביה[2].[דרושה הבהרה]
אתגרים בתזונת ילדים במדינות אפריקה מדרום לסהרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תזונה לא טובה ידועה כמפריעה להתפתחות הקוגניטיבית והיכולת ללמוד[דרוש מקור] ומקטינה את קצב התפתחות גוף האדם. בשנים 2005-2012, קרוב לשליש מהילדים בני פחות מחמש בעולם סבלו מקצב התפתחות מופחת (בינוני עד חמור). מתוך הילדים האלו, 40% היו מדרום ומערב אפריקה וממדינות שנמצאות מדרום לסהרה.[דרוש מקור]
הילדות המוקדמת היא תקופה קריטית בהתפתחות התינוק המאופיינת בצמיחה פיזית מהירה ובהתפתחות מוטורית מהירה. ישנה עלייה גדולה במשקל הגוף של התינוק בגיל 12 חודשים, ועלייה של עשרה סנטימטרים בהיקף הראש. בנוסף לכל אלו, המוח אף הוא מתפתח בצורה מהירה מאוד בשלב זה. מכיוון שזו תקופה כה קריטית בהתפתחות התינוק, טיפול בריאותי לקוי, תזונה לא מספקת והזנחה יכולים לגרום לנזק משמעותי, שיכול להוביל לנזק בלתי הפיך.
במדינות שמדרום לסהרה, בשנת 2011 מתו 3,370,000 ילדים מתחת לגיל 5. מתוך שלושה מיליון יילודים שמתו בכל העולם בשנת 2001, 1.1 מיליון בקירוב מתו במדינות שמדרום לסהרה. במדינות אלו, אחד מתוך תשעה ילדים מת לפני גיל 5.
ויטמין A הכרחי לתפקוד מערכת הראייה ולשימור המערכת החיסונית. לפי ההערכות, בכל שנה, 250,000 עד 500,000 ילדים סובלים ממחסור בוויטמין A, דבר הגורם להתעוורות שלהם. חצי מהם מתים לאחר 12 חודשים מההתעוורות שלהם. 23% ממקרי המוות האלו קורים באפריקה בלבד. בשנת 2009, השכיחות של סרום רטינול נמוך באוכלוסייה, המקושר לחוסר בוויטמין A, היה 37.7% מהאוכלוסייה באתיופיה, 49% מהאוכלוסייה בקונגו ו42% מהאוכלוסייה במדגסקר. הסיבה העיקרית למחסור בוויטמין A הוא רמות נמוכות של צריכת מאכלי בשר ועוף, זמינות ביולוגית נמוכה של ויטמין A בתזונה שמבוססת על דגנים, צריכת עלים ירוקים עם רמה נמוכה של שומנים (ליפידים) וביקוש הולך וגדל לוויטמין A בשל זיהומים שמשפיעים על ילדים באפריקה.
במדינות אפריקה ישנם ליקויים גדולים של אבץ בקרב ילדים. למחסור זה יש השפעות שליליות על הצמיחה. הסיכון מזיהומים גדול, כמו כן חומרת הזיהומים גם גדלה. בנוסף, המחסור באבץ משפיעה שלילית גם על מערכת החיסון. מחסור באבץ נחשב כאחד הסיכונים המשמעותיים ביותר הגורמים למוות. דבר זה תורם רבות ליותר מ-450,000 מיתות בשנה בקרב ילדים בני פחות מחמש במדינות שמדרום לסהרה. מחסור זה השפיע בשבת 2004 על 57% מהילדים (בני פחות מ-5) בסנגל, 72% מהילדים בבורקינה פאסו ו41.5% מהילדים בניגריה. הסיבות העיקריות למחסור באבץ בקרב ילדים בני פחות מחמש הוא חוסר במזון העשיר באבץ כמו בשר, מאכלי ים ועוף וצריכת מזון המעכב ספיגת אבץ, כמו דגנים, שורשים ופקעות, שהם חומרי יסוד בתזונה באפריקה.
מחסור בצריכת יוד פוגע בסינתזה של הורמוני בלוטת התריס, אשר קריטיים להתפתחות נורמלית ולתפקוד תקין של המוח ומערכת העצבים. כמו כן, מחסור ביוד פוגע בשימור חום הגוף ואנרגיה. מחסור ביוד גורם לתופעה של התנפחות הצוואר אשר נקראת זפקת (endemic goitre) ולתופעה נוספת הנקראת תת- תריסיות מולדת, מצב פתולוגי אשר עלול לגרום למוגבלות שכלית התפתחותית (cretinism). כמו כן, מחסור זה מביא לקצב צמיחה מופחת בהתפתחות מנטלית ופיזית. 1.6 מיליון אנשים בעולם נמצאים בסיכון למחלות הקשורות למחסור ביוד וחמישים מיליון ילדים מושפעים ממחלות אלו. 100,000 ילדים נולדים בכל שנה עם פיגור מנטלי, רובם באפריקה.
אנמיה היא תופעה שכיחה באפריקה, בעיקר בקרב ילדים צעירים. תופעה זו נגרמת בעיקר עקב צריכה מועטה של מאכלים מן החי, צריכה גבוהה של מאכלים עשירים בסיבים וצריכת מאכלים המעכבים ספיגת ברזל. בשנת 2006, 67.7% מהילדים מתחת לגיל חמש באפריקה (83.5 מיליון) היו אנמיים. השפעותיה של אנמיה הן פגיעה בתהליכים מטבוליים ועיכוב גדילה והתפתחות. אנמיה פוגעת בתגובה החיסונית, גורמת לרגישות לזיהומים, מעכבת התפתחות מוטורית ופוגעת בריכוז (פגיעה ביכולות קוגניטיביות והתנהגותיות). תופעת האנמיה באפריקה מונעת מ-40%-60% מהילדים להגיע למיצוי היכולות המנטליות שלהם. יתר על כך, מתוך 26 הסיכונים הבריאותיים שדווחו על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO, מחסור בברזל דורג כתשיעי מתוך הגורמים העיקריים לאובדן שנות חיים[3].
ההשפעה של תזונת אימהות אפריקאיות הרות על ילדיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשים בגיל הפריון (במיוחד בהריון ונשים מניקות), תינוקות וילדים צעירים, נמצאים בשלבים הפגיעים ביותר מבחינה תזונתית במחזור החיים. הפגיעות התזונתיים שלהם נובעת מכך שיש להם דרישות-תזונתיות-פיזיולוגיות גבוהות, שלעיתים קרובות אינן מסופקות. הריון והנקה מציבים דרישות נוספות על נשים. באופן דומה, אצל תינוקות, הצמיחה המהירה והתפתחות יוצרים גידול בדרישות התזונתיות.
תת-תזונה אימהית היא גורם מנבא עיקרי לתחלואה ולתמותה בקרב נשים אפריקאיות. הסיבות כוללות צריכה לא מספקת של מזון, דיאטות בעלות איכויות נמוכות ותזונה לקויה, זיהומים תכופים ומרווחים קצרים בין הריונות. עדויות על תת-תזונה אימהית גלום בנתון כי בין 5% ל 20% נשים אפריקאיות הן בעלות מדד מסת גוף (BMI) נמוך כתוצאה מרעב כרוני. ברחבי היבשת השכיחות של אנמיה נעה בין 21% ל 80%, עם ערכים נמוכים וחסרים באופן דומה של ויטמין A ואבץ (Zn). אתגר נוסף הוא השיעורים הגבוהים של HIV, אשר פוגעים במצב התזונתי האימהי. ההשלכות של מצב תזונתי אימהי ירוד משתקפות במשקל נמוך ועליה מעטה במשקלן בזמן ההיריון, וכן בתחלואה ותמותה של התינוקות. שיטות תזונה לא אופטימליות לתינוקות, איכות ירודה של מזון משלים, זיהומים תכופים וחסרונות תזונתיים, תרמו במידה רבה לתמותה הגבוהה בקרב תינוקות וילדים צעירים באזור. האכלת ילדים שאימהותיהם נגועות באיידס ממשיכה להוות בעיה הדורשת תשומת לב דחופה.
עבור נשים וילדים באפריקה שמדרום לסהרה התנאים הסביבתיים והכלכליים מהווים נטל נוסף על מצבם התזונתי. עוני מתפשט משפיע על איכות הדיאטה, כמו גם עומס העבודה הכבד של הנשים המגביר את צרכיהן התזונתיים. מחזורי רבייה תכופים ובמרווחים קצרים בהם האישה נאלצת לנוע בין הריון אחד למשנהו לא מאפשרים מנוחה והבראה לגופה. תינוקות וילדים צעירים סובלים מזיהומים תכופים ויש להם דיאטות באיכות ירודה. גורמים אלו יוצרים סביבה בה מתקיימת ומשגשגת תת-תזונה.
לתוצאות של תת-תזונה אימהית יש ביטויים קצרי וארוכי טווח על האם ועל צאצאיה.
תת-התזונה הנרחבת בקרב נשים אפריקניות מתבטאת ב- BMI האימהי הנמוך (kg/m2 18.5>) עבור 20% מהנשים האפריקאיות בגיל הפוריות. כתוצאה מכך, הריון במשקל אימהי נמוך. עלייה לא הולמת במשקל הריון מתבטאת בשכיחות הגבוהה של משקל לידה נמוך בקרב 14% מהתינוקות באפריקה שמדרום לסהרה. למרות שהיריון נחשב לאירוע פיזיולוגי נורמלי במחזור החיים, עבור רוב הנשים האפריקאיות זה מצב מסכן חיים. ההסתברות לתמותה מסיבות הקשורות להריון היא אחת מתוך שש עשרה לאפריקה שמדרום לסהרה, לעומת אחת מ־4,000 במדינות מתועשות. כ־40% מהנשים בגילאי 20-24 באפריקה שמדרום לסהרה התחתנו מוקדם (בגיל 18). עם שנים רבות לפניהן בהן הן נושאות את ילדיהן והריונות תדירים במרווחים קצרים, אין לאימהות מספיק זמן כדי לחדש את המאגרים שלהן לקראת ההריונות הבאים. האיכות הירודה של הדיאטה והמזון תורמת לבזבוז אנרגיה וחסרים תזונתיים.
גם זיהום HIV מחמיר את הפרופיל התזונתי של הנשים האפריקאיות. כ־13.1 מיליון נשים אפריקאיות בגילאי 15-49 חיות עם HIV/איידס, אשר בשילוב עם המצב התזונתי הלקוי מיצרים במהירות תת-תזונה אימהית. המצב התזונתי האימהי במהלך ההיריון מוביל לתוצאות הריון ירודות, המשפיעות על הישרדות ואיכות החיים של הצאצאים.
האתגר ההישרדותי הראשון של העובר המתפתח, הוא לשרוד את הסביבה התוך רחמית. אלה ששרדו, צריכים להתגבר על אתגרים נוספים לאחר הלידה. לשרוד את השנה הראשונה של החיים הוא הקרב הקשה ביותר עבור הילד האפריקאי. נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שכ-102 תינוקות אפריקאים מתים מתוך 1000 לידות, נתון תמותה שהוא הגבוה ביותר שנמדד. תת-תזונה בגיל הרך שנמדדה באפריקה, גם היא מהווה את השכיחות הגבוהה ביותר שנמדדה (38%) וכן גם תת-משקל (28%) שדווחו לילדים מתחת לגיל 5.
למרות שהוכח כי הנקה עד גיל שישה חודשים יכולה להיות מצילת חיים עבור ילדים אלו, רק כ-30% מהילדים מתחת לגיל 6 חודשים באפריקה שמדרום לסהרה נרפאים מכך. כתוצאה משיטות האכלה שאינן אופטימליות, תקופת ההאכלה המשלימה מהווה איום גדול על הישרדותו של הילד האפריקאי. מזונות משלימים הם בעיקר דייסות דגנים מימיות בעלות אנרגיה נמוכה וצפיפות חומרים מזינים נמוכים, לרוב מגיעים מוכנים, מוגשים ומאוחסנים בתנאים החושפים את הילד לזיהומים תכופים. תינוקות וילדים צעירים לא מקבלים לעיתים קרובות את הטיפול ואת תשומת הלב הדרושה לבחירה של מזונות מזינים ואינם מקבלים עידוד לצרוך ולאכול מזונות בכמות מספקת כדי לספק להם אנרגיה מספקת ולמלא את הדרישות התזונתיות שלהם. הופעתו של HIV/איידס היווה מכשול למאמצים לשיפור מצב התזונה של הילדים, והאכלה של תינוקות וילדים צעירים שאימותיהם נגועות ב-HIV ממשיכה להוות אתגר[4].
תמותת ילדים מתת תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיית התזונה במדינות שמדרום לסהרה (SSA) מתבטאת בשני אופנים – תת-תזונה מחד, והשמנת יתר מאידך. המעבר התזונתי הוא תהליך שעוברות מדינות רבות באזור ה-SSA, אשר מטרתו שיפור התזונה יחד עם הורדת שיעורי התמותה בילדים ובכלל.
לצורך סיווג המדינות על פי שלב השינוי בו הן מצויות, פותחה שיטת דירוג שמטרתה לזהות את רמת "המעבר התזונתי" בכל מדינה, לפי מדדים קבועים מראש.
הדירוג נע בין 0-6, כאשר 6 מתאר מדינה המצויה בשלב האחרון של המעבר התזונתי, בעוד 0 יתאר מדינה בשלבים מוקדמים מאוד של המעבר.
דירוג קרוב לאפס יעיד על רמת הרעב, ולרוב יאפיין מדינה עם צריכת אנרגיה לראש נמוכה, שיעור תמותת פעוטות גבוהה, שכיחות גבוהה של עיכובים התפתחותיים ושיעור נמוך של השמנת יתר. דירוג קרוב לשש יאפיין מדינה עם צריכת אנרגיה גבוהה, שכיחות נמוכה של תמותת פעוטות ועיכובים התפתחותיים ושיעור גבוה של השמנת יתר.
נמצא כי הנקה באופן אקסקלוסיבי הפחיתה משמעותית את תמותת הפעוטות, לעומת כל פרמטר אחר אשר חשבו שיכול להוריד את הסטטיסטיקה. חלב אם תמיד עדיף בתור תזונה לפעוטות, על אחת כמה וכמה כשמדובר ביבשת בה יש חוסר ודאות לגבי כמות המזון, עוני ומחלות שונות. חלב אם מספק לתינוק את השילוב הנחוץ לו של חלבונים, שומנים, פחמימות, מינרלים וקלוריות.
בנוסף, המעבר למזון ושתייה שלא בהנקה מעמיד את הפעוטות בסיכון, שכן הם חשופים יותר לזיהומים, עקב תנאים סניטריים והיגייניים ירודים הקשורים באחזקת המזון.
יתרה מכך, ייתכן ומיקרו-נוטריינטים- סופחי מתכות המצויים בתחליפי המזון, מורידים את הזמינות הביולוגית לברזל ואבץ המגיעים מהנקה, וכך, שלא במכוון- תורמים לעלייה בכמות הילדים הסובלים מפיגור.
יותר ממחצית מדינות ה-SSA עדיין מצויות בשלבים הראשונים של המעבר התזונתי, בעוד מעטות מהן הגיעו לנקודה בה שינויים בדפוסי התזונה כבר מראים תוצאות בריאותיות בחלק נרחב מהאוכלוסייה.
המדינות שעדיין בשלבים הראשונים של המעבר חשובות במיוחד, מאחר שקצב המעבר מהיר יותר במדינות עם הכנסה נמוכה-ממוצעת. מדינות אלה מצויות בסכנה של פיתוח שיעור גבוה של השמנת יתר ותמותה ממחלות לא מדבקות, בקצב מהיר יותר מאשר זה הקיים במערב-2.
בעבר היה נהוג לחשוב כי המחייה בערים משפרת את התנאים הבריאותיים והתזונתיים של החיים בה, ובעיקר של ילדים, לעומת אלה המתגוררים באזורים כפריים יותר, אך בשנים האחרונות החלו להצטבר עדויות רבות לכך שבמדינות מסוימות, דוגמת קניה, ילדים עירוניים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך הציגו בריאות ורמת תזונה נמוכה יותר אפילו מזו של ילדים במצב דומה, החיים בכפר.
מצב זה התקבל בעקבות גל עיור מאסיבי שהתרחש בין השנים 1980 ל-2000, בעוד הרשויות לא היו ערוכות לכך ולא היו מסוגלות לספק תנאים מתאימים לתושבים הרבים. גל העיור הביא לכך שתושבים רבים בערים מתגוררים בשכונות עוני מאוכלסות יתר על המידה, בתנאים סניטריים ירודים ביותר, המאופיינים באשפה מרובה ברחובות, מים לא בטוחים לשתייה, ביוב לא מטופל הזורם ברחובות – אשר חשפו אותם למחלות רבות ובעיות בריאותיות שונות. כל אלה הובילו לתזונה לקויה, חולי רב ותמותה, אשר ניכרו בעיקר בקרב ילדים[5].
הסיכון של זיהום ומחלות בקרב ילדים הוא הרבה יותר גבוה מאשר בקרב מבוגרים. הנתונים הנוכחיים לגבי תמותת תינוקות וילדים כתוצאה מסיכונים אלה נוטים להערכת חסר, ומשוער כי הנתונים האמיתיים אף גבוהים יותר מהידוע. הערכת חסר זו משמעותית במיוחד בקרב מקרי מוות של ילדים אפריקאים באזורים כפריים, שם שיעורי התמותה בקרב תינוקות וילדים צפויים להיות גבוהים באופן משמעותי מאשר הערכות זמינות. המועצה למחקר רפואי העריכה כי בין 1990 ל־1994, שיעור תמותת תינוקות (IMR, כלומר מספר מקרי המוות של ילדים לפני גיל שנה ל-1,000 לידות) בקרב דרום אפריקאים, היה כ-81 מקרי מוות ל-1,000 לידות תקינות. בקרב תינוקות אפריקאים ה-IMR היה גבוה עוד יותר, ב-86 מקרי מוות ל-1,000 לידות תקינות.
באופן דומה, בקרב תינוקות כפריים, ה- IMR המדווח היה 94. ישנם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על ירידה כללית ב-IMR בעולם, אך עם זאת, הפערים החדים בין IMR של תינוקות לבנים לבין אלו של האפריקאים עדיין משמעותיים.
באוקטובר 1993 דיווח ארגון UNICEF כי שיעור תמותת הילדים (CMR), כלומר מספר הילדים שמתו לפני גיל 5 שנים, בדרום אפריקה היה 72 מקרי מוות ל-1,000 לידות תקינות, לעומת ממוצע עולמי של כ-34, אולם שיעור זה ככל הנראה לוקה בהערכת חסר; מועצת המחקר הרפואי דיווחה על CMR כולל של בין 115 ל-120, עם שיעור של 139 מקרי מוות ל-1,000 לידות תקינות באזורים כפריים. השיעורים המדווחים אודות תמותת ילדים בדרום אפריקה גבוהים בהרבה מאלה המדווחים במדינות עם רמות הכנסה לאומית דומה[6].
היבטים פסיכולוגים של תזונת ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]העוני הרב בקרב אפריקאים מוביל לכך שהורים אפריקאים לא מסוגלים לדאוג לתזונה ראויה לילדיהם, ותת התזונה הפך להיות גורם המוות הראשון בקרב ילדים שחורים בדרום אפריקה. השנים הראשונות לחיי הילד הן הקריטיות ביותר למחזור הצמיחה שלו, ולכן ילדים זקוקים לתזונה נאותה. אם הם לא מקבלים תזונה נאותה, התוצאות יכולות להיות עיכוב בצמיחה, קשת רגליים מוגברת רגישות למחלות ופיגור ועיוותים בהתפתחות המוחית -אלו הן השלכות פיזיולוגיות, אך מחקרים מצביעים על כך שתת-תזונה ממושכת במהלך הילדות יכולה גם להוביל למגוון של הפרעות התנהגותיות ואישיותיות, כולל סימפטומים של דיסאוריינטציה, עייפות, חוסר מנוחה, תוקפנות וחוסר אמון בסיסי בעולם6.
פתרונות אפשריים לבעיית התזונה הלקויה במדינות אפריקה השונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיצד תוכל אפריקה להשיג ביטחון תזונתי? הפתרון טמון בהגדלת זמינות המזון, גישה למזון ובהתאמת המזון לכל. כיוון שחוסר הביטחון התזונתי באפריקה נמצא בקורלציה ישירה עם העוני השורר בה, יש צורך לא רק להקל על העוני, אלא גם ליצור עושר לאוכלוסיית היעד. המפתח להצלחה בכך, טמון בכוונה כנה והדדית של בעלי עניין רבים כדי להבטיח כי הנעשה מיועד באופן בלעדי לשיפור מצבם של האפריקאים. קיימות כמה אסטרטגיות אפשריות בעלות פוטנציאל להקל באופן משמעותי על הביטחון התזונתי באפריקה, אשר נוגעות גם בילדים אך גם באוכלוסייה האפריקאית הבוגרת[7].
התערבויות תזונתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לתת תזונה יש השפעות הרסניות על כל האוכלוסייה. היא מגדילה את שיעורי התמותה והתחלואה, מפחיתה את היכולות הקוגניטיביות של ילדים ומורידה את השכלתם החינוכית, מפחיתה את פריון העבודה ומקטינה את איכות חייהם של כל הנפגעים. בנוסף להשקעה בהתערבויות קצרות טווח, שהן חיוניות, על מדינות אפריקאיות להגדיל את השקעותיהן בהתערבויות ארוכות טווח כגון גיוון תזונתי ואספקת מזון. לפתרונות אלו עלויות תחזוקה נמוכות יותר, הסתברות גבוהה יותר להגיע לעניים הפגיעים לחוסר ביטחון תזונתי, וליצור תוצאות בר קיימא. גיוון תזונתי עדיין נשאר הדרך הטובה ביותר לספק דיאטות מזינות לכלל האוכלוסייה. ניתן להשיג את התמהיל הנכון של מזון כדי להקל על תת-תזונה מתוצרת מקומית. ההסתברות לכך גדלה עם הגידול במזון מקומי. אפריקה צריכה להגדיל את הייצור של מוצרים מן החי, פירות, קטניות וירקות. ייצור מוגבר בחלקו יהפוך את אותם מזונות לזולים ונגישים לאוכלוסייה הענייה, ולהגדיל את צריכה החלבונים, הוויטמינים והמינרלים שלהם. דרך אחת לעשות זאת היא לטפח מחדש את החקלאות של פירות וירקות מסורתיים המותאמים לתנאי הסביבה השוררים באזורי אפריקה. חוסר במזונות יוצר תלות בספקים שיכולה להיות שלילית.
סיוע בגישה לשוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש צורך להסיר את המחסומים לסחר. ההתמקדות של רוב הממשלות האפריקאיות הייתה לפתוח את השווקים בתקווה כי הדבר יפרה את העם. עם זאת, מחקרים מראים כי הרווחים הצפויים של הליברליזציה של הסחר העולמי נוטים להיות מינימליים באפריקה שמדרום לסהרה וכי הכנסות מהליברליזציה של הסחר יגיעו בעיקר למדינות בעלות יתרון תחרותי בשווקים הרלוונטיים. ייתכן שאם האפריקאים ייצרו עבור עצמם, הן בתוך היבשת והן בתפוצות, ויגדילו את המסחר שלהם ויתאחדו כארגון סחר אחד, יהיה להם יותר שליטה על השוק.
בניית יכולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפריקה צריכה להתמקד בחינוך, במחקר ופיתוח, גישה להון ופיתוח תשתיות. נדרשים בדחיפות צעדים להנגשת חינוך יסודי חינם ברחבי אפריקה. החינוך לא רק מעניק לאדם את הכוח לקרוא אלא גם מאפשר לו לתקשר. במסגרת ההתערבות בתחום הביטחון התזונתי, החינוך צריך לעבור מעבר לרמה של קריאה וכתיבה לזו של העברת ידע. כדי להיות שימושי, העברת המידע צריכה להיות דו סטרית. לעניים יש מושג מה יעבוד עבורם ומה הם צריכים. מכיוון שהם אמורים להיות הצרכניים העיקריים של מדיניות הביטחון התזונתי, יהיה זה נבון לפחות להקשיב להם.
בניית אסטרטגיות התמודדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שחברות עניות זקוקות לעזרה כדי להקל על חוסר הביטחון התזונתי ועל העוני, נראה כי הן כן יודעות דבר או שניים על שרידות שכן הן מתקיימות באמצעות משאבים דלים במשך זמן כה רב. לכל הפחות, יש להם מושג לגבי אסטרטגיות וטקטיקות יישום שעובדות, בהתחשב המסגרת החברתית-תרבותית שלהם. מלבד ההתערבות החיצונית בסיוע, ניתן ללמוד מהאפריקאים על אסטרטגיות שכבר עבדו עבורם בעבר. למשל בתרבות האפריקאית קיימים קשרים משפחתיים חזקים המאפשרים להם "לגייס משאבים" – כל בני המשפחה משתתפים. לפי החברה, תפקיד הילדים הוא לשמור על איכות החייםwell) (being של המשפחה על ידי ביצוע משימות כגון טיפול בבית, להביא מים, או למכור בקיוסק המשפחתי. יש להם נאמנות חזקה למנהיגים ולזקנים, למנהיגים דתיים, למיילדות ולרופאים מסורתיים. כל קבוצה זו של מנהיגים מספקת פונקציונליות ספציפית המקיימת את החברה. באמצעות מאפיינים אלו, ניתן לבנות אסטרטגיה פנימית להתמודדות עם העוני והמחסור בביטחון תזונתי.
תקופת ההנקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תינוקות רבים באפריקה שמדרום לסהרה מתחילים לקבל הזנה משלימה המבוססת על דגני בוקר (אוכל מוצק), הרבה לפני גיל חצי שנה (שהוא הגיל המומלץ להכנסה הדרגתית של מזון משלים). התזונה שתינוקות מקבלים כמעט ואיננה מכסה את המחסור בחלב אם שנותן אנרגיה והזנה הדרושים לצמיחה מהירה, בניית מאגרים מזינים והבטחת עמידות לזיהום. לכן, חינוך והסברה בנוגע לחשיבות ההנקה עד גיל מאוחר יותר יכול גם הוא לשפר את מצב התזונה הלקויה של הילדים[8].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ [www.infomed.co.il/definition-4039/ פורטל הרפואה של ישראל. (2019). הגדרה לתזונה לקויה.]
- ^ Abrahams, Z., Mchiza, Z., & Steyn, N. P., Diet and mortality rates in Sub-Saharan Africa: stages in the nutrition transition, BMC Public Health, 1 11, עמ' 801
- ^ Marope, P. T. M., & Kaga, Y, Investing against evidence: The global state of early childhood care and education, UNESCO, 2015
- ^ Lartey, A, Maternal and child nutrition in Sub-Saharan Africa: challenges and interventions, Proceedings of the Nutrition Society, 1 67, עמ' 105-108
- ^ Fotso, J. C, Urban–rural differentials in child malnutrition: trends and socioeconomic correlates in sub-Saharan Africa, Health & Place, 1 13, עמ' 205-223
- ^ Lockhat, R., & Van Niekerk, A, South African children: a history of adversity, violence and trauma, Ethnicity & Health, 3-4 5, עמ' 291-302
- ^ Mwaniki, A, Achieving food security in Africa: Challenges and issues, New York: Cornell University
- ^ Onyango, A. W, Dietary diversity, child nutrition and health in contemporary African communities, Comparative Biochemistry and Physiology Part A: Molecular & Integrative Physiology, 1 136, עמ' 61-69
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "תזונת ילדים במדינות אפריקה שמדרום לסהרה".