תותח 76 מ"מ M1902
תותח ה-76.2 מ"מ הדיוויזיוני מודל 1902 (רוסית : 76-мм дивизионная пушка образца 1902 года) היה תותח שדה רוסי קל שנעשה בו שימוש רב במלחמת רוסיה–יפן, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת האזרחים ברוסיה וסכסוכים נוספים באזורי האימפריה הרוסית. גרסאות משופרות של התותח שירתו אף בשלביה הראשונים של מלחמת העולם השנייה
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התותח, שכונה "שלושה אינץ'" (трёхдюймовка) פותח במפעלי פוטילובסקי בסנקט פטרסבורג בשנת 1902. המתכננים הראשיים היו ל.א בישליאק, ק.מ סוקולובסקי וק.א ליפניצקי. בתכנון התותח יושמו חידושים רבים לאותה תקופה: כן עם התקנים לשיכוך רתע, מנגנוני הנמכה וצידוד, כוונות מדויקות לירי בכינון ישיר ועקיף, בריח תבריג חלקי ידני ופגז אחוד.
על מנת לאפשר יצור פשוט וזול של התותח, נעשה שימוש מקסימלי בפלדת פחמן פשוטה עם שימוש מזערי בתוספים נדירים ויקרים יחסית כניקל, מנגן וכרום. התותח ירה פגזי חומר נפץ מרסק, רסיסים או כדוריות נגד אדם. היו גם פגזי עשן, הצתה ואף פגזי נשק כימי. פגזים רבים היו צרפתיים במקורם, אך התאימו לירי גם בתותח זה.
בשירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תותח זה היה כלי הארטילריה העיקרי של האימפריה הרוסית ומאפייניו דמו לתותחי ה-75 מילימטר הצרפתיים והגרמניים בני זמנו. לאחר התמוטטות האימפריה הרוסית ב-1917, נעשה שימוש בתותח בצבא האדום, בקרב מתנגדיו ה"לבנים", כוחות לאומניים שונים כשל הפולנים והפינים ואף בידי קבוצות אנרכיסטיות שהצליחו לשים ידן על תותחים אלו. במלחמת האזרחים ובמלחמת רוסיה-פולין (1920) הופעל ה-M1902 בהצלחה כנגד טנקי רנו FT-17 וטנקים בריטיים כ-MARK V ו"וויפט" שכן אלו ניחנו בשריון דק שהגן בעיקר בפני קליעים קלים, ואילו ה-M1902 היה בעל מהירות לוע גבוהה ומדויק בכינון ישיר.
לאחר מלחמת העולם הראשונה שיכללו רוסיה ופולין את מלאי ה-M1902 שהיה ברשותן. בפולין נוצר בשנת 1926 הדגם wz. 02/26 שהותאם מחדש לירי פגזי 75 מ"מ. בברית המועצות המשיכו בייצור המוני של התותח עד 1931, אז הוחלף בדגם המשופר שקנהו הוארך מקליבר 30 ל-40 M1902/30 וזווית הגבהתו שופרה.
