תועי
תֹּעִי מֶלֶךְ חמת מוזכר בתנ"ך כמי שכרת ברית עם דוד המלך לאחר שזה ניצח את הדדעזר בן רחוב מלך ארם צובה. תועי שלח את בנו לירושלים אל דוד והעניק לו מתנות: "וַיִּשְׁמַע תֹּעִי מֶלֶךְ חֲמָת: כִּי הִכָּה דָוִד אֵת כָּל-חֵיל הֲדַדְעֶזֶר. וַיִּשְׁלַח תֹּעִי אֶת יוֹרָם בְּנוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרְכוֹ, עַל אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ כִּי אִישׁ מִלְחֲמוֹת תֹּעִי הָיָה הֲדַדְעָזֶר, וּבְיָדוֹ הָיוּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת" (ספר שמואל ב', פרק ח', פסוקים ט'–י').
בנו של תועי, שנזכר בספר דברי הימים (א' פרק י"ח, פסוק י') בשם 'הֲדֹרָם', מופיע בספר שמואל בשם 'יוֹרָם'. שני השמות הם שמות תיאופוריים הזהים במשמעותם, מלבד העובדה שבשם הראשון הרכיב התאופורי הוא הדד (האל הארמי), ובשני הוא שם ה' (אלוהי ישראל). פרופ' יואל אליצור הציע כי תועי שינה את שמו של בנו מהדורם ליורם, כדי למצוא חן בעיני דוד ולבטא את כפיפותו לדוד.[1]
ישנם ארכאולוגים המזהים את תועי עם המלך הנאו-חיתי תאיתה. מלך זה מוזכר בכתובות הירוגליפיות לוויות שנתגלו בחפירות בצפון סוריה על גדות נהר האורונטס ובסביבה הקרובה לעיר חמה, ובכתובת הירוגליפית לווית במקדש בחלב שמוקדש לאל הסערה החיתי. בקיר המזרחי במקדש מסותתות שתי דמויות ניצבות אחת מול השנייה, הדמות הראשונה היא אל הסערה ומולה ניצב המלך תאיתה, ומפיו יוצאת כתובת: "מלך וגיבור על ארץ פאדאסאתיני". המקדש תוארך על סמך בדיקות פחמן-14 למאה ה-11 לפנה"ס[2]. תאיתה מלך על ממלכה ארמית-חתית בשם פאליסטין (אנ'), מעיר בירתו חמת. רוב החוקרים סבורים שמלך זה נזכר בעדות התנ"כית כבן-בריתו של דוד.[3]
לפי זיהוי זה, הסיבה לברית שכרת תועי מלך חמת עם דוד מלך ישראל יכולה להיות שהדדעזר שמלך על ממלכת צובה הארמית היווה איום על הממלכה הניאוחיתית של תועי, שהשתרעה על שטח גדול בצפון מערב סוריה ובדרום טורקיה של היום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר יושי פרג'ון, נכרי בשם עברי!, סרטון בערוץ "המכללה האקדמית הרצוג", באתר יוטיוב (אורך: 3:13), 1 בנובמבר 2015
- האם נמצא מלך קדום המוזכר בתנ"ך?
- הירוגליפיים לוויים והמלך תאיתה
- תאיתה מלך פליסטין: 900-950 לפנה"ס?
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יואל אליצור, "שמות האל ותאריכי כתיבת ספרי המקרא", בתוך: יהודה ברנדס, טובה גנזל וחיותה דויטש (עורכים), בעיני אלוהים ואדם, חיפה תשע"ז, עמ' 405–406.
- ^ Kohlmeyer, K., 2009, 'The Temple of the Storm God in Aleppo during the Late Bronze and Early Iron Ages', NEA 72/4:190-202.
- ^ https://www.hayadan.org.il/king-david-era-scenario-1012148