תומאס קלייטון

תומאס קלייטון
Thomas Clayton
לידה	1 ביולי 1777; מחוז ססיל, דלאוור, המושבות המאוחדות
פטירה	21 באוגוסט 1854 (בגיל 77); ניו קאסל, דלאוור, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת דלאוור
מפלגה	המפלגה הפדרליסטית ; המפלגה הלאומית הרפובליקנית ; המפלגה הוויגית
	1810–1815; (כ־5 שנים)
	1808–1810; (כשנתיים)
	8 בינואר 1824 – 4 במרץ 1825; (שנה)
	→ סיזר אוגוסטוס רודני
	4 במרץ 1825 – 4 במרץ 1827; (שנתיים)
	לואיס מקליין ←
	9 בינואר 1837 – 4 במרץ 1837; (55 ימים)
	→ ג'ון קלייטון
	4 במרץ 1837 – 4 במרץ 1839; (שנתיים)
	4 במרץ 1839 – 4 במרץ 1841; (שנתיים)
	4 במרץ 1841 – 4 במרץ 1843; (שנתיים)
	4 במרץ 1843 – 4 במרץ 1845; (שנתיים)
	4 במרץ 1845 – 4 במרץ 1847; (שנתיים)
	פרסלי ספרואנס ←

תומאס קלייטון (באנגלית: Thomas Clayton; יולי 1777 – 21 באוגוסט 1854) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מדובר, דלאוור. הוא היה חבר במפלגה הפדרליסטית ומאוחר יותר במפלגה הרפובליקנית הלאומית ובמפלגה הוויגית. הוא כיהן באספה הכללית של דלאוור, כתובע הכללי של דלאוור, כמזכיר המדינה של דלאוור, כשופט ראשי של בית המשפט העליון של דלאוור, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מדלאוור, וסנאטור אמריקאי מדלאוור. ב-1846 הוא היה אחד משני חברי הסנאט של ארצות הברית שהצביעו נגד הכרזת מלחמה על מקסיקו.

ביוגרפיה

ראשית חייו ומשפחתו

קלייטון נולד ביולי 1777 במסי במחוז קנט, מרילנד, והיה בנם של מושל דלאוור, ד"ר ג'ושוע קלייטון ורייצ'ל מקלירי קלייטון. מסופר שהוא נולד בזמן שאמו נמלטה מכוחות פולשים בריטיים בדרך מהנחיתה בנהר האלק לקרב ברנדיווין. בעוד בני הזוג קלייטון היו ילידי מחוז קנט, רייצ'ל מקלירי הייתה אחייניתו ובתו המאומצת של ריצ'רד באסט, היורש של אחוזות בוהמיה הנרחבות. המשפחה התגוררה באחוזת בוהמיה, ובאמצעות קשר זה, ג'ושוע קלייטון רכש מאוחר יותר את ביתו מאחוזות אלה, ב־Pencader Hundred, מחוז ניו קאסל.

תומאס קלייטון סיים את לימודיו באקדמיית ניוארק, כיום אוניברסיטת דלאוור, למד משפטים תחת ניקולס רידג'לי בדובר, דלאוור, והחל שם עריכת דין ב-1799. שמה של אשתו היה ג'נט מקומב, היו להם ארבעה ילדים והשתייכו לכנסייה הפרסביטריאנית. הוא היה בן דודו של הסנאטור האמריקני ג'ון מ. קלייטון.

קריירה מקצועית ופוליטית

תוך כדי עיסוקו במשפטים, קלייטון החל את הקריירה הציבורית שלו כפקיד בית הנבחרים של דלאוור בשנת 1800. לאחר מכן שימש כחבר בגוף זה במשך 8 שנים, בין מושב 1803 לבין מושב 1814. הוא נבחר לסנאט של דלאוור לישיבת 1808 אך התפטר כדי להיות מזכיר המדינה של דלאוור למשך שנתיים. לאחר מכן, הוא מונה לתובע הכללי של דלאוור וכיהן בתפקיד זה מ-1810 עד 1815.

בשנת 1814 נבחר קלייטון כפדרליסט לאחד משני מושבים גדולים שהיו לדלאוור בבית הנבחרים האמריקאי, וכיהן שם קדנציה אחת, מ-4 במרץ 1815 ועד 3 במרץ 1817. בזמן שהותו בקונגרס, הוצע להגדיל את התגמול שניתן לחברי בית הנבחרים ב-6 דולר ליום ל-1,500 דולר בשנה. קלייטון תמך בשינוי, אך הוא הפך לשנוי במחלוקת מאוד, ותמיכתו בו גרמה לו להפסיד את מינויה של המפלגה הפדרליסטית ללואי מקליין, מה שהחל יריבות ארוכה בין שני האנשים.

קלייטון נכשל בקושי בניסיון לחזור לבית הנבחרים של ארצות הברית בבחירות של 1818 אך הוחזר שוב לסנאט של דלאוור ב-1821. לאחר מכן, כאשר סיזר אוגוסטוס רודני התפטר כסנאטור מדלאוור, האספה הכללית בחרה בו לכהן בתקופת כהונתו, מ-8 בינואר 1824 ועד 3 במרץ 1827. קלייטון הפך לפיכך לאחד מהאנשים האחרונים המזוהים עם המפלגה הפדרליסטית שנבחרו לסנאט של ארצות הברית. זה היה הזמן שבו מערכת המפלגה הראשונה של הפדרליסטים והרפובליקנים הג'פרסוניים פינתה את מקומה לדמוקרטים של ג'קסון, ולאלה שמתנגדים לג'קסון. קלייטון, משפחתו וחלק גדול מהפדרליסטים הוותיקים בדלאוור יישרו קו עם ג'ון קווינסי אדמס והלאומיים הרפובליקנים שלימים יהפכו לוויגים.

לאחר סיום כהונתו בסנאט האמריקאי, קלייטון מונה לשופט הראשי של בית המשפט לדלאוור ב-1828. בית המשפט הזה חדל להתקיים עם חוקת דלאוור החדשה של 1831, וקלייטון מונה לשופט הראשי של בית המשפט העליון החדש של דלאוור ב-1832. בשנת 1833 הפך השופט העליון קלייטון לאחד מהנאמנים הראשוניים של קולג' ניוארק בניוארק, דלאוור, שלימים תהפוך לאוניברסיטת דלאוור.

בשנת 1837, בן דודו של קלייטון, הסנאטור האמריקני ג'ון מ. קלייטון, התפטר מתפקידו. תומאס קלייטון נבחר פעם נוספת לסנאט האמריקני כדי לסיים את הקדנציה. לאחר סיומה, הוא נבחר מחדש ב-1841 וכיהן מ-9 בינואר 1837 ועד 3 במרץ 1847. במהלך תקופת שירות שנייה זו בסנאט, קלייטון היה בתקופות שונות יו"ר ועדת הדפוס וחבר בוועדת התביעות המהפכניות.

מוות ומורשת

קלייטון מת ב-21 באוגוסט 1854 מדלקת ריאות בבית האבות שלו בניו קאסל ונקבר בבית הקברות הפרסביטריאני הישן, שנמצא בדובר, בשטח מוזיאון מדינת דלאוור.

"גבר יפה תואר עם נימוסים מצוחצחים, הוא דבק בכבוד, תפאורה ודייקנות בישיבת בית המשפט, ופעם אחת הורה לעצמו על קנס של 10 דולר בשל איחור של 10 דקות בהתייצבות בבית המשפט".

תומאס שארף מעיר: "השופט העליון קלייטון היה בקיא בעקרונות החוק. היה לו מיומנות מופלאה בתפיסת הנקודות החיוניות של מקרה, בעיקר בשל אחיזתו הכמעט אינטואיטיבית בעקרונות היסוד. הוא היה מהיר בהכרעת היסוד. על סוגיה והדיוק שבו ניסח את העובדות והמסקנות שלו, אך השופט קלייטון היה נטול פניות מובהק בתפקידו השיפוטי, לא השפיעו על שיקוליו לעורכי הדין בלשכת עורכי הדין, הוא לא עשה שום הבדל בניהול הכללים בין ג'ון מ. קלייטון הבולט ובנו שלו, שהיה מתרגל באותו לשכת עורכי הדין מכל אותה כבוד לחוק ולנושא".

קישורים חיצוניים

תומאס קלייטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

תומאס קלייטון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)