תוכנית חפרפרת
תוכנית חפרפרת (בעגה הצבאית נקראה "ס 59") הייתה תוכנית צבאית משנת 1956 לעקירת תושבי יישובים ערביים מאזורי הגבול המזרחי של ישראל במקרה של מלחמה.[1] את התוכנית הכינו אנשי פיקוד מרכז של צה"ל, ובראשם אברהם טמיר, שהיה קצין אג"מ של הפיקוד, בהנחיית הרמטכ"ל משה דיין. התוכנית הוכנה כמסגרת כללית למקרה שתפרוץ מלחמה עם ירדן, על רקע החשש והחשדנות כלפי עשרות אלפי האזרחים הערבים שהתגוררו באזור המשולש, ביישובים שהיו סמוכים מאוד לגבול. החשש היה שבמקרה של מלחמה תושבי המשולש יהוו גיס חמישי ויסייעו לכוחות האויב, ולכן היה צורך להרחיק אותם מאזורי הגבול. בעת הכנת התוכנית היו תושבי המשולש נתונים תחת הממשל הצבאי על ערביי ישראל, שהונהג בין השנים 1948–1966.
במשך שנים ארוכות עצם קיומה של תוכנית חפרפרת היה נתון תחת איסור פרסום של הצנזורה הצבאית. ביולי 2022 הותרו לעיון פרוטוקולים חדשים ממשפט טבח כפר קאסם, שהיו עד אז סגורים לעיון, בהם נחשפו למעשה רכיביה העיקריים של התוכנית, כפי שעלו מתוך עדויות שניתנו במשפט בדלתיים סגורות.[2] התוכנית עצמה עדיין חסויה וסגורה לעיון בארכיון צה"ל.
רקע: טבח כפר קאסם והמשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 באוקטובר 1956 פלשו כוחות צה"ל לחצי האי סיני במהלך שהביא לפתיחת מלחמת סיני. בעקבות אירועים אלה הוחלט להפעיל את השלב הראשון בתוכנית חפרפרת: הטלת עוצר על כפרי המשולש. העוצר תוכנן לשעה 21:00 אך הוקדם לשעה 17:00. מפקד המחלקה במג"ב שהוצבה בשטח, שמואל מלינקי, פעל על פי ההוראות שנגעו לעוצר בתוכנית חפרפרת.
תושבי האזור לא ידעו ששעת העוצר הוקדמה, וחיילי צה"ל ראו בהם מפירי עוצר. מלינקי הנחה את חייליו לירות על מנת להרוג בכל ערבי שיימצא מחוץ לביתו לאחר שעת כניסת העוצר. בטבח כפר קאסם הרגו חיילי צה"ל 43 מתושבי הכפר, בהם 9 נשים ו-17 ילדים ונערים, ופצעו 13 נוספים. בנוסף לכך נהרגו בתוך הכפר עוד ארבעה תושבים, ונער וגבר נוסף נרצחו בכפרים סמוכים. תושבי הכפר מונים בנספים גם אדם שמת משבץ לאחר ששמע על מות נכדו בטבח, ואת עוברה של אישה הרה שנרצחה בטבח, ומגיעים ל-51 קורבנות.[3]
בעקבות טבח כפר קאסם הועמדו לדין 11 שוטרי משמר הגבול. רוב המשפט היה פומבי ותועד בהרחבה בעיתונות ובספרות של התקופה, ולאחר סיום המשפט פורסמו הפרוטוקולים של הדיונים הפומביים, שכללו כ-8,000 עמודים. במסגרת המשפט נדונה באריכות תוכנית חפרפרת, בגלל הקשר שלה לטבח, שהתרחש עקב הפרת העוצר שהוטל במסגרת התוכנית. פרטי התוכנית השפיעו על האווירה ששררה באותה עת בצה"ל ובמג"ב. עם זאת, בכל פעם שסנגורי הנאשמים ניסו להזכיר את התוכנית בדיון, כדי להפחית את אשמתם של היורים ולהסביר את הפקודות שלפיהן פעלו, מייד היו מפסיקים את הדובר, כדי לא לחשוף את פרטי התוכנית.[4]
פרטי התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית חפרפרת הוכנה בהנחיית הרמטכ"ל, משה דיין, שגם קבע את שמה. תכנונה לפרטים נעשה בידי סא״ל אברהם טמיר, שהיה קצין המבצעים של פיקוד המרכז.
מטרת תוכנית חפרפרת הייתה להרחיק את הכפרים מקו הגבול. שלבי התוכנית העיקריים היו[5]:
- הטלת עוצר על הכפרים הערביים באזור המשולש
- ביצוע מעצרים של יחידים, על פי רשימה שהוכנה מראש
- ביצוע מעצרים המוניים של שכבות גיל שלמות
- החרמת רכבי תושבי הכפרים
- החרמת האמצעים הכלכליים של הכפרים
- העברת אוכלוסיית הכפרים ליישובים אחרים, רחוקים מקו הגבול, בגבולות המדינה.
מתכננה העיקרי של התוכנית, אברהם (אברשה) טמיר, סיפר בעדותו: "הכוונה הייתה להרחיק את הכפרים במשולש מקו הגבול, לקחת אותם אחורה ולהכניס אותם למחנות מעצר, מקומות סגורים. זו פעולה נורמלית, שהייתה נהוגה בעבר גם על-ידי האמריקנים והיפנים. חפרפרת הייתה תוכנית שהתייחסה לשאלה מה עושים עד שמתחילה מלחמה, ולא מה עושים אחרי שמתחילה מלחמה. פינוי עד יעבור זעם".[6]
בנוסח הכתוב של תוכנית חפרפרת לא ניתנו הוראות בדבר גירוש אוכלוסייה לירדן, אולם ניתנו הנחיות בעל פה לעודד את בריחתם של תושבי המשולש אל מעבר לגבול, לירדן. בראיון שנתן ב-2002 למרכז יצחק רבין אמר טמיר: "הדרך לירדן תהיה פתוחה לברוח אם הם רוצים. אבל מי שיישאר נצטרך לפנות אותו אחורה כדי שיהיה חופש פעולה לתמרן את הכוחות בהגנה."[7]
על פי מסמכים שנמצאו בארכיון המשטרה נראה שתוכנית חפרפרת הייתה חלק מתוכנית גדולה שנהגתה בדרגים הגבוהים ביותר, במטרה להטעות את המצרים בזמן מלחמת סיני באמצעות יצירת הרושם שהמאמץ הצבאי הישראלי מרוכז נגד ירדן.[8]
פרסום התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבלשן והעיתונאי רוביק רוזנטל היה הראשון שפרסם את תוכנית חפרפרת, בכתבה בעיתון "חדשות" בשנת 1991.[9] לאחר מכן פרסם ספר על טבח כפר קאסם ובו פרק נרחב על התוכנית. רוזנטל כתב בספרו כי "פרוטוקול משפט כפר קאסם חושף באופן מבהיל את האווירה ששררה בקרב השוטרים הזוטרים במשמר הגבול כלפי הערבים, אווירה שהלכה והתעצמה לקראת מבצע קדש. עדויות הנאשמים חושפות את השנאה והחשד העמוק שקיננו כלפי הערבים בקרב חלק מאנשי החיל, ואת ה'תורה שבעל-פה' ששררה שם, כמו בקרב חלקים לא מעטים בחברה הישראלית ובצה״ל. לפי תורה זו ניתן, ואף רצוי, להביא לבריחתם או לסילוקם של הערבים הישראלים שנשארו בגבולות הקו הירוק אל מעבר לגבול."
המ"מ צבי הולנדר מצטט בחלק החסוי של המשפט פקודת מבצע גדודית שנכתבה בידי מלינקי ב-27 באוקטובר 1956, בה נכתב: "הפלוגה תחסום ותבודד את כפרי המיעוטים - ניטרול שטחי המעבר בין כפרי המיעוטים לבין עצמם ובינם לבין העורף הישראלי." הולנדר אמר במשפט כי דובר והודגש ש"כך תמיד יהיה פתח לערבים לברוח מזרחה ולעזוב את שטח המדינה."
במהלך עדותו של אלוף פיקוד מרכז, צבי צור, עלתה לא פעם תוכנית חפרפרת. צור אמר בעדותו כי לא הייתה כל כוונה להפעיל את התוכנית. המושל הצבאי הכללי, אל"ם מישאל שחם, העיד כי רק מעטים ידעו על התוכנית, וכי היא מעולם לא אושרה, אלא הייתה רק "תוכנית מגירה".
על אף זאת, מפקדים אחרים העידו כי פעלו על פי השלבים שפורטו בתוכנית, בהם מפקד חטיבה 17, אלוף-משנה יששכר שדמי, מושל צבאי מחוז תיכון, סא"ל מרט זלמן, ורב-סרן שמואל מלינקי, מפקד הכוח שיבצע את פעולות הפינוי באזור הקרוב לגבול.
בשל סודיות התוכנית, חלק מדיוני המשפט התקיימו בדלתיים סגורות והם תועדו בכמה מאות עמודי פרוטוקול שנותרו סגורים לעיון במשך יותר מ-60 שנה. בשנת 1998, בעקבות פנייה של תושבי כפר קאסם והעיתונאי והבמאי נפתלי גליקסברג לבית הדין הצבאי לערעורים, התיר נשיא בית הדין הצבאי דאז לעיין בחלק מצומצם מהחומר שהיה סגור. אולם החומר שעסק ישירות בתוכנית חפרפרת לא הותר אז לעיון ונותר סגור.
פתיחת חומרי המשפט העוסקים בתוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 הגיש ההיסטוריון אדם רז עתירה לבית הדין הצבאי לערעורים, בדרישה לעיין בכל חומרי משפט טבח כפר קאסם שנותרו עדיין סגורים. במרץ 2022 הכריע בית הדין הצבאי לערעורים בבקשתו של רז, והתיר לפרסם חומרים חדשים מהמשפט. נשיא בית הדין לערעורים, האלוף (מיל') דורון פיילס, קבע בהחלטתו כי חלק מהחומרים יועברו לעיונו של רז, בעוד שחלק מהחומרים יישארו חסויים, בהם התוכנית עצמה שהוגשה כראייה במשפט וכן תמונות שצולמו בזירה לאחר הטבח.[10]
הפרוטוקולים פורסמו לבסוף באוגוסט 2022 וכללו את העדויות שנתנו בדלתיים סגורות אישים שונים שהיו מעורבים בפרשה, בהם מפקד פיקוד מרכז, האלוף צבי צור, מפקד חטיבה 17, סגן אלוף יששכר שדמי, המושל הצבאי של אזור תיכון (המשולש), מרט זלמן, וכן קצינים וחיילים שהיו מעורבים באופן ישיר בטבח.[11] מהעדויות עולה כי התוכנית הייתה מוכרת מהדרגים הגבוהים ביותר ועד לדרגים הזוטרים בשטח.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי עדות שמסר למצ"ח מפקד חטיבה 17 אל"ם יששכר שדמי, מיד לאחר הטבח. מוצג נ/1 במשפט טבח כפר קאסם.
- ^ ירון דרוקמן, התוכנית להעברת ערבים שלא בוצעה: מסמכים מ-1956 חשפו את "מבצע חפרפרת", באתר ynet, 31 ביולי 2022.
- ^ אדם רז, טבח כפר־קאסם: ביוגרפיה פוליטית, באתר ע-ברית, אוקטובר 2018, הוצאת כרמל.
- ^ גדי אלגזי, טבח כפר קאסם, 1956: תוכנית חפרפרת – تـــرابـــط, באתר תראבוט, 24 באוקטובר 2009.
- ^ זוהי תוכנית חפרפרת: בעקבות פתיחת חומרים סגורים ממשפט טבח כפר קאסם, באתר מכון עקבות, פברואר 2023.
- ^ רוביק רוזנטל, סיפורו של מבצע "חפרפרת", באתר "הזירה הלשונית", 16 ביולי 2018.
- ^
אברשה טמיר מספר על תוכנית חפרפרת, סרטון בערוץ "מכון עקבות Akevot Institute", באתר יוטיוב (אורך: 03:20).
- ^ Yagil Henkin and Danny Orbach, From Deception to Mass Murder: Operation Mole and the Kafr Qasim Massacre Reconsidered, The Journal of Military History 87 (April 2023): pp. 438-470.
- ^ רוביק רוזנטל, מבצע חפרפרת, או: איך באמת נולד טבח כפר קאסם, חדשות, 25 באוקטובר 1991.
- ^ עופר אדרת, בית הדין הצבאי התיר לפרסם את הפרוטוקולים ממשפט טבח כפר קאסם, באתר הארץ, 30 במאי 2022.
- ^ ירון דרוקמן, רועי רובינשטיין, "מוטב שיהיו הרוגים, כך יהיה שקט באזור": העדויות של נאשמי הטבח בכפר קאסם נחשפות, באתר ynet, 29 ביולי 2022.
