תוכנית היונקים הימיים של צי ארצות הברית
תוכנית היונקים הימיים של חיל הים האמריקני (U.S. Navy Marine Mammal Program) היא תוכנית של הצי האמריקני שבמסגרתה מאולפים יונקים ימיים, בעיקר דולפינים ואריות ים כך שיוכלו לשמש לשירות צבאי, למשימות כגון הגנת נמלים ואוניות, סיור, זיהוי ונטרול מוקשים ימיים, והשבת ציוד.
בסיס הבית של התוכנית נמצא בסן דייגו, קליפורניה, שם בעלי החיים שוהים ושם הם מאולפים אילוף ממושך. צוותים של החיות שאומנו בתוכנית כבר היו בשירות צבאי במלחמת וייטנאם ובמלחמת עיראק, שם נחלו הצלחה.
בארצות הברית מתנהל ויכוח ציבורי נוקב על התוכנית; בשנות התשעים המוקדמות, כשפרטי התוכנית עוד היו סודיים, דרשו פעילי זכויות בעלי חיים לדעת אילו חיות מאולפות בתוכנית, ולשם מה. לאחר שרוב פרטי התוכנית נחשפו, ממוקדת המחאה בתנאי ההחזקה של בעלי החיים ואימונם. כמו כן, ישנם אנשים המוחים כנגד שימוש צבאי בבעלי חיים בכלל, אפילו שימוש לא מלחמתי, כגון הגנה וסיור. חיל הים של ארצות הברית הסכים לפיקוח חיצוני על התוכנית, שיבדוק את תנאי ההחזקה והאימון של בעלי החיים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש ביונקים ימיים ובדולפינים לוחמים החל בשנת 1960, כאשר צי ארצות הברית רכש דולפין לבן צד למספר מטרות:
- בדיקת ביצועי טילי טורפדו.
- בחינת אפשרות נשיאת טילי טורפדו על ידי חיות ימיות אחרות.
- בחינת הידרודינמיות הטורפדו בהשוואה לתנועת הדולפין.
שאלת המחקר הראשית הייתה האם לדולפינים יש מנגנון המאפשר להם לנוע במים ללא חיכוך. מחקרים לא גילו מנגנון כזה.
ב-1963, חוכמתם, ידידותם לאדם, ויכולת הצלילה המרשימה של הדולפינים הובילו להקמת קרן מחקר חדשה באשר לשימוש בדולפינים, בנקודת מוגה, אשר בקליפורניה, שם מתקן האימון נבנה על חוף האוקיינוס. מטרת המחקר הייתה להבין את חושיהם ויכולותיהם של הדולפינים, לדוגמה, הסונאר ה"מובנה" בהם ומבנה הגוף המאפשר צלילה לעומק, וכן להבין ולבחון שימוש אפשרי בדולפינים ואריות ים למשימות שימושיות כגון סימון עצמים במים וחיפושם. תרומתו העיקרית של מחקר זה הייתה ההבנה שיונקים ימיים מפותחים אכן יכולים לשמש למטרות שונות.
ב-1965, דולפין של הצי האמריקני שאומן לתפקידי חילוץ ימי, וכן כיוון ומציאת נקודות ימיות, השתתף בפעילות בפרויקט Sealab, פרויקט שניסה לענות על השאלה האם בני אדם יכולים, מבחינה חברתית וגופנית, לחיות בסביבה תת-מימית. הדולפין העביר לנסיינים אספקת מים ומזון.
ב-1967, המחקר חודש, אך לא בנקודת מוגה, כבעבר, אלא מוקם מחדש בסן דייגו (מיקום הפרויקט הנוכחי), והושם בפיקוח של הצי האמריקני ו"מרכז המלחמה הימית" של סן דייגו. בנוסף, באותו הזמן התקיים פרויקט נוסף שבסיסו היה בהוואי. כעבור זמן, התוכנית בהוואי נסגרה, ומרבית הדולפינים, למעט כמה שנשארו למחקר באוניברסיטה המקומית, הועברו לפרויקט בסן דייגו, שהתפתח והפך לפרויקט צבאי לכל דבר, תוכנית היונקים הימיים של חיל הים האמריקני, שפעלה עד שנות התשעים תחת מעטה סודיות, ופועלת עד היום.
התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיס הבית של התוכנית נמצא בסן דייגו, קליפורניה, שם הם שוהים, והם מאומנים במפרץ סן דייגו; לעיתים קרובות מתקבלים דיווחים על דולפינים או אריות ים שנראו מאומנים ופועלים באזור. סירות קטנות משמשות את המאמנים להוביל את הדולפינים בין אזור אימון אחר למשנהו וכן להובלת מזון. לדולפין יש קשר עם המאמן, והוא שוחה אחריו.
שטחי אימונים חלופיים, המשמשים בדרך כלל לאימונים ניסויים, נמצא בסביבות האי סאן איסלנט או בתעלות בין איי קליפורניה, ושטחי אימון לשימושים קרביים כגון נטרול מוקשים או פעולת צילום נמצאים בסביבות סיאטל, ואף בסביבות קנדה.
מטרותיה הרשמיות של התוכנית הן פעילות הגנתיות של בעלי החיים, חילוץ והצלה, איתור ועזרה בהשבת ציוד יקר ערך, וכן איתור ונטרול מוקשים ימיים.
תוכנית אימון ואילוף החיות מתבצע על ידי קשירת קשר למאלף וכן התניה: לכל דולפין מאמן משלו שהדולפין קשור אליו, וכך יכול המאמן להעביר את הדולפין מאזור אימונים אחד למשנהו. כמו כן, כדי לגרום לדולפינים לבצע את המטלות שדורשים מהם, הם מקבלים פרס, אוכל או עידוד, תמורת ביצוע נכון של משימה.
בתוכנית יש חמישה צוותי יונקים, כשכל צוות מאומן במיוחד עבור מטרות אחרות, אך יש צוותים המאומנים למספר מטרות. כל צוות ומאמניו מוכרים בסלנג הצבאי על ידי מספר סידורי קצר (MK באנגלית). חמשת הצוותים נקראים "mk 4", "mk 5", "mk 6", "mk 7", ו"mk 8". ה- mk 7,4,8 משתמשים בדולפינים, mk 5, משתמש באריות ים, ואילו ב- mk 6 משרתים דולפינים ואריות ים יחדיו.
לפי מנהלי הפרויקט, ניתן להעביר צוותים אלה תוך 72 שעות לכל נקודה בעולם, בעזרת מסוקים, מטוסים, או ספינות.
צייד מוקשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלושה מתוך חמשת הצוותים אומנו למציאת ונטרול מוקשים ימיים, המהווים את המפגע העיקרי לאוניות הצי של ארצות הברית. הדולפינים ב- mk 4 משמשים לגילוי וציון מקומם שם מוקשים ופגעים ימיים על קרקעית הים, וה- mk 8 משמש לנטרול המוקשים ולהגנה על החופים.
בעת פעולה, הדולפין מחכה לרמז מהמאמן שלו לפני תחילת חיפוש מוקשים באזור ספציפי, על ידי הסונאר הטבעי שלו. ממצאי הדולפין מגיעים חזרה אל המאמן, ובודק האם הדולפין יכול לנטרל המוקש מבלי לסכן את חייו. אם הוא יכול, המאמן נותן לדולפין פקודה לנטרול המוקש; ואם לא, הוא קורא לכוחות מיוחדים לנטרול המוקש.
הדולפינים שאומנו לפירוק מוקשים פעלו בזמן מלחמת עיראק ב-2003. צי ארצות הברית הודיע שהם סייעו לזיהוי ונטרול יותר ממאה מוקשים ופצצות בנמל עיראקי.
פעולות הגנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוות mk 6, צוות שבו פועלים אריות ים ודולפינים יחדיו, אומנו להגנת חופים ונמלים מפני כניסת ספינות וכן צוללים או מהגרים לא חוקיים. פעולתם הראשונה הייתה בזמן מלחמת וייטנאם, בין 1971–1972, וכן בבחריין בין 1986–1987.
השבת ציוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוות mk 5 כולל אריות ים שאומנו להשיב ציוד יקר או בעל חשיבות מקרקעית הים; השבת ציוד בחינה או אוניות ומטוסים שטבעו בים. אריות הים בצוות זה מקבלים אימונים מיוחדים המכשירים אותם לצלילה לעומקים גדולים, שהייה בלחץ גבוה וזיהוי או השבת מטרות שהוגדרו על ידי המאמן. במשימות כאלו, יש לאריות הים יתרון גדול על צוללים אנושיים, שכן הם מסוגלים לצלול לעומק רב יותר, לזמן רב יותר ולשרוד בלחץ גבוה יותר. הם מאומנים באימונים הדרגתיים, כך שלבסוף יצליחו לצלול לעומק רב.
פעולתה המפורסמת הראשונה של היחידה הייתה כאשר משו בהצלחה מעומק הים מערכת טילי טורפדו כנגד צוללות שנמצאו בקרקעית הים, בעומק של 50 מטרים, בנובמבר 1970. בנוסף, הצוות השתתף מספר פעמים בניסיון חילוץ קורבנות התרסקויות מטוסים.
לחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך הזמן, הועלו השערות שונות הטוענות שצוותי הדולפינים לא מאומנים רק להגנה ונטרול מוקשים, אלא גם למשימות תקיפה והריגה ממש, כמו התקפה ישירה על צוללים וכן הצמדת מוקשים ימיים לאוניות וכלי שיט של האויב.
על בסיס השערות אלה סופרו עם הזמן אגדות אורבניות רבות. למידע נוסף, ראו אגדות אורבניות על דולפינים לוחמים.
צי ארצות הברית הצהיר שמעולם לא אימן את החיות למשימות התקפיות כגון תקיפת אוניות או אנשים; אף על פי שניתן ללמד את הדולפינים ולאמנם להתקיף, הדולפין לא יכול להבדיל בין כלי אויב לבין כלי ידידותי, וכשהוא מזהה מוקש, לדוגמה, הוא פועל רק לפי הוראת מאמנו. כך שבכל מקרה, שימוש כזה אינו הגיוני.
בנוסף, לצי ארצות הברית מחסן נשק ימי מקובל יותר, כגון טילי טורפדו וצוללות תקיפה. צוללת אחת, לשם השוואה, יכולה לפזר מעל 70 מוקשים ימיים בכמה דקות, ולשגר טילים מהירים מהים למרחקים אדירים, וזאת בלי לציין את היתרון של צוללת, כלי אנושי, על הדולפין. כך שאין סיבה נראית לעין שהצי ישתמש בחיות ימיות במקום בכלים כגון צוללות וטילים.
בעלי החיים בתוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיבה לכך שדווקא הדולפינים ואריות הים נבחרו להיות החיות העיקריות שיואמנו בתוכנית היא משום שהם חיות אינטליגנטיות, ידידותיות לאדם וקלות לאילוף. אך למרות זאת, מאולפים ומאומנים במסגרת התוכנית עוד מספר מינים.
צי ארצות הברית מאמן ומאלף במסגרת התוכניות את החיות הבאות:
לווייתנאים: | אריות ים וכלבי ים: | אחרים: |
כיום, דולפינן ים תיכוני ואריה ים קליפורני הם המינים העיקריים המאומנים, והם שוהים בבסיס האם של התוכנית, בסן דייגו. לדולפינים סונאר ביולוגי חזק במיוחד, והוא לא מתאים לסונאר המלאכותי שבו משתמשים המאלפים, כדי למצוא חפצים על קרקעית הים.
לאריות הים, לעומת זאת, אין סונאר טבעי, אך יש להם שמיעה טובה מאוד, גם מתחת לפני המים, וכן ראייה טובה בתנאי אור נמוכים ויכולת צלילה לעומק רב. שני המינים, הדולפינים ואריות הים, עוברים אימונים הדרגתיים לצלילה לעומק רב וציות לפקודות המאמן. בסוף שנות התשעים, יותר מ-140 יונקים ימיים השתתפו בתוכנית.
רווחת בעלי החיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן טענות רבות על התוכנית, ובארצות הברית מתנהל עליה ויכוח ציבורי עד היום. בין השאר, רבים מוחים על תנאי ההחזקה של החיות, על טיפול כושל ולא מתאים בהם, על דרכי האימון שלהם, ועל משך השירות. בנוסף, ישנם אנשים המתנגדים לכל שירות צבאי של בעל חיים.
מדיניותו הרשמית של הצי גורסת שבאילוף מותר להשתמש רק בשיטות חיזוק חיוביות ובפרסים, ושהם דואגים לתנאי ההחזקה של בעלי החיים. התוכנית מנוהלת לפי תקנות וחוקים רשמיים ומחמירים באשר לתנאי ההחזקה, האילוף, וההאכלה של בעלי החיים. כמו כן, התוכנית קיבלה אישור מוועדה בממשלת ארצות הברית הדואגת לתנאי החזקה של חיות בשבי ודרכי אימונן. כדי לקבל אישור זה, התוכנית צריכה להצהיר על תנאי החזקה נאותים של בעלי החיים, אך אינה צריכה לפרט לאיזו מטרה הן מאומנות, ואיך. בנוסף לכך, הפרויקט חבר גם באגודת מגדלי הדגים והאקווריומים הרשמית של ארצות הברית.
למרות הצהרת מדיניות הצי, ההתנגדות לתוכנית נמשכה. מתנגדי התוכנית טוענים שכל אילוף ואימון, אפילו כאשר בעלי החיים מוחזקים בתנאים טובים, נוגד את טבעם וגורם להם סבל, משום שהם בעלי חיים פראיים ולא מבויתים, בנוסף, הם טוענים שכליאת החיות כאשר הן אינן מאומנות או בפעולה גורמת להן סבל רב. עוד, מתנהל וויכוח על התקנים שונים כגון מחסומי פה המותקנים על פי החיות המונעים מהם לחפש מזון בזמן אימונים או בזמן פעולות. הצי טוען שהמחסומים מותקנים כדי למנוע מבעלי החיים לבלוע חומרים שיזיקו להם, כגון שקיות פלסטיק, אך מתנגדי התוכנית טוענים שמטרת המחסומים היא ליצור קשר רב יותר בין המטפל לחיה, שהרי התוכנית מבוססת על תגמולים בדמות מזון; וכשהחיה תוכל לקבל את מזונה רק מן המאלף, היא תציית לו.
שינוע החיות ממקום למקום גם הוא גורם לביקורת על התוכנית. החיות משונעות ממקום למקום במהירות על ידי מסוקים, מטוסים וספינות, ולעיתים קרובות מורדמים לצורך המסע. דבר זה מזיק לבעלי החיים משתי בחינות: העובדה שבעלי החיים האלו, שרגילים לחיים במים, מורדמים, ולעיתים מובלים מבלי שמים יגעו בעורם, גורמת להם סבל. בנוסף, ההעברה המהירה בין מקום למקום ובין סביבת חיים אחת לשנייה יכולה לגרום לטראומה אצל החיה.
סוגיה אחרת של ביקורת על התוכנית נובעת מהסיכון של בעלי החיים. מתנגדי התוכנית טוענים שההעובדה שהחיות באות במגע עם חומרים נפיצים כמו מוקשים יכולים לגרום להם למוות מנגד; הצי טוען שהסיכון לחיות הוא מזערי, משום בעלי החיים מאולפים לא להתקרב למוקשים מבלי אישור המטפל, הבודק את האזור ומבטיח שלדולפין לא יגרם כל נזק.
אזכורים בתקשורת ובתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית זכתה לסיקור רחב היקף בתקשורת, בין השאר בגלל הייחוד שבשימוש ביונקים ימיים אינטליגנטיים למטרות צבאיות, וגם בשל הוויכוח על התוכנית. פרטי התוכנית היו סודיים עד שנות התשעים, דבר שתרם להעלאת השערות שונות ומשונות בקשר למטרות התוכנית, החל מריגול וכלה ביירית חצים מורעלים.
מפעם לפעם, מופיעים בתקשורת סיפורים על דולפינים המאומנים למטרות מלחמה והרג, או אפילו חמושים, שברחו ממקום האימונים ומהווים סכנה לציבור. למרות זאת, לפי הצהרות הצי הדולפינים מעולם לא אומנו כנגד אנשים או אוניות, או למטרות מלחמתיות בכלל. במשך הוריקן קתרינה ב-2005, היו מספר דיווחים בתקשורת על בריחת דולפינים עם חצים מורעלים עליהם, המאומנים לתקיפת אנשים, ולכן מהווים סכנה לציבור הנופשים. הצי מסר שכל הדולפינים שלו במקומם, ושמתקן האימונים לדולפינים נמצא בסן דייגו, הרחק מהאזור שבו אירע ההוריקן.
דולפינים לוחמים, ולאו דווקא מתוכנית זו, אוזכרו במספר סרטים, ספרים ומשחקים. בין השאר: בסרט הקולנוע "יומו של הדולפין" (אנ'), ברומן "היעלמות בעלי החיים", וכן בסיפור הקצר של ויליאם גיבסון "ג'וני נמוניק".
במשחק המחשב Command & Conquer: Red Alert, אחד מכלי הנשק העומדים לראשות השחקן הם דולפינים הנושאים על גבם סונאר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוד הבית של התוכנית
- מתקן אימון הדולפינים בסן דייגו
- מידע על השימוש בדולפינים
- שי שמש וג'יימי שפירו, דולפינים מדברים, באתר מדע גדול, בקטנה, 6 באוקטובר 2018
- אתר של מתנגדים לשימוש צבאי בדולפינים
- אי-פי, בשירות חיל הים, באתר nrg, 25 ביוני 2006
- הניו יורק טיימס, הם מרגלים ביעילות רבה ויש להם דרישות צנועות: דגים, חום ואהבה, באתר הארץ, 13 במאי 2019