טהסין אזגיץ'
 | |
| לידה |
12 במרץ 1916 קרדז'אלי, ממלכת בולגריה  |
|---|---|
| פטירה |
28 באוקטובר 2005 (בגיל 89) אנקרה, טורקיה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| בן או בת זוג |
Nimet Özgüç |
  | |
טהסין אזגיץ' (טורקית: Tahsin Özgüç; 20 במרץ 1916 – 28 באוקטובר 2005) היה ארכאולוג שדה טורקי. הקריירה הארוכה שלו החלה לאחר מלחמת העולם השנייה והוא היה לאחד מהארכאולוגים הבכירים המתמחים באנטוליה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזגיץ' נולד בעיירה קְרְג'אלי שבבולגריה. הוא למד בפקולטה לפילוסופיה, היסטוריה וגאוגרפיה שבאוניברסיטת אנקרה, וסיים את לימודיו ב-1940. ב-1942 הוא קיבל דוקטורט באותה פקולטה, וכיהן כעוזר הוראה בין 1945 ל-1946 ומרצה בין 1946 ל-1954, שהייתה השנה בה התמנה לפרופסור. הוא כיהן כדיקן הפקולטה לספרות בין 1968 ל-1969, ולאחר מכן ועד 1980 כיהן כרקטור האוניברסיטה. לאחר פרישתו ב-1981 שימש במשך חמש שנים סגן יושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה של טורקיה.
אזגיץ' ותלמידיו תרמו רבות לארכאולוגיה של אנטוליה. הוא ניהל בה חפירות ארכאולוגיות ופרסם עם תלמידיו למעלה ממאה ספרים ומאמרים. בין 1962 ל-1964 הוא הרצה כפרופסור אורח במכון למחקר מתקדם בפרינסטון שבניו ג'רזי, ב-1964 באוניברסיטת חבל הסאר ובין 1975 ל-1976 באוניברסיטת מינכן שבגרמניה.
לאורך הקריירה שלו הוא שיתף פעולה עם אשתו נימט (Nimet), שהייתה אף היא פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת אנקרה. הוא ניהל חפירות בקילטפה (קייסרי), ובזכות ניסיונו הרב הוביל לחשיפה של חפצי עתיקות וטקסטים עתיקים, שסייעו להרחיב את הידע על ההיסטוריה של אנטוליה ומושבות הסחר האשוריות בין 2000 ל-1700 לפנה"ס. מלבד החפירות בקילטפה הוא עבד במקומות נוספים ובהם דוקיה, ארזינג'אן, ומסאט היאק.
הוא היה חבר במספר מוסדות מדעיים ובהם המכון הטורקי להיסטוריה, המכון הגרמני לארכאולוגיה, האקדמיה הבריטית, המכון האמריקני לארכאולוגיה, האקדמיה הבווארית למדעים, האגודה הארכאולוגית של הסיטי של לונדון, והמכון הטורקי לארכאולוגיה.
הוא מת באנקרה ב-28 באוקטובר 2005, והותיר אחריו אישה ובן.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צלב הכבוד הפדרלי מטעם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1978)
- דרגה חמישית במסדר השמש העולה של יפן (1990)
- מסדר הכתר של בלגיה (1991)
- פרס קרן הציבוריות הטורקית
תוארי דוקטור לשם כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספד באתר האינדיפנדנט