תגליות
 | |
| התאגדות | עמותה |
|---|---|
| תחום | ארכאולוגיה, חינוך |
| מדינה |
ישראל  |
| מטה הארגון |
 רחובות, ישראל |
| מייסדים |
מכון ישראלי לארכאולוגיה |
| מנכ"ל | אלון שביט |
| מנהל פעילות | שחר גופר |
| תקופת הפעילות | 2004–הווה (כ־21 שנים) |
| אתר רשמי | |
  | |
תגליות - ארכאולוגיה לכל היא מרכז העשרה ישראלי בנושאי ארכאולוגיה, היסטוריה, תרבויות ולימודי ארץ ישראל.
תגליות הוקמה בשנת 2004 על ידי עמותת מכון ישראלי לארכאולוגיה, במטרה להוות גשר בין העולם האקדמי לקהל הרחב ובמטרה להציב את הארכאולוגיה בלב ההתעניינות והשיח הציבורי בישראל. תגליות מתמחה בהנגשת הארכאולוגיה על כול גווניה לציבור הרחב. תגליות מאמינה שבאמצעות חינוך לאהבת העבר והארכאולוגיה ניתן לעודד את הציבור בכלל, ומקבלי ההחלטות בפרט, לשמור על העתיקות ולהפנות תקציבים לשם כך.
חזונה של "תגליות" הוא השבת הארכאולוגיה של ארץ ישראל למרכז השיח בציבוריות הישראלית, כפי שזו הייתה בראשית המאה ה-20 ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל.
יחס הציבור בישראל לארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעשורים הראשונים של מדינת ישראל היה קיים עניין ציבורי נרחב בתגליות ארכאולוגיות חדשות, רבים ביקרו באתרים הארכאולוגים אשר זכו לתקציבי חפירה, שימור ופיתוח תיירות . יש לציין שמנהיגים ציונים רבים ראו בארכאולוגיה כלי להוכחות הזיקה בין העם היהודי לארץ ישראל[1][2] בעקבות גילויים של ממצאים כגון מגילות ים המלח, כתובת נקבת השילוח, שרידי המצור על מצדה, בתי כנסת עתיקים כמו בבית אלפא ותלים מקראיים כמו מגידו, חצור וגזר. יש לציין את קיומם של אירועים בעלי אופי לאומי באתרים ארכאולוגיים כמו מסעות תנועות נוער וטקסים צבאיים במצדה או תהלוכות אל קברות המכבים.
בשליש האחרון של המאה ה-20 הלך וירד מעמד הארכאולוגיה בישראל[3][1] כחלק מירידת המעמד של מדעי הרוח בעולם. סטיב רוזן מציע שדעיכת הארכאולוגיה בזהות הישראלית נבעה מסיבות פנימיות וביניהן: ירידת הלאומיות, המיתוס הלאומי ועיצוב הזהות במקביל לעליית הביקורת ההיסטורית[1]. אימוץ הגישה המחקרית הביקורתית התקבלה בקרב ארכאולוגים שונים אשר פקפקו בניסיונות העבר להשתמש בשרידים ארכאולוגים כהוכחות לסיפורי התנ"ך[4]. קול ביקורתי זה ניתן לקרוא לדוגמה במאמרו של הארכאולוג פרופ' זאב הרצוג אשר התרפסם במוסף הארץ בשנת 1999 תחת הכותרת: "התנ"ך - אין ממצאים בשטח"[5].
סיבה נוספת לירידת מעמדה הציבורי של הארכאולוגיה נעוצה בכך שממצאים ארכאולוגים ומחקרים חדשים אינם זוכים לחשיפה תקשורתית נרחבת כבעבר. למעשה, מרבית התגליות הארכאולוגיות החדשות מתפרסמות בכתבי עת מדעיים וכנסים אקדמיים שאינם פתוחים בדרך כלל, או אינם ידועים לציבור הרחב.
בעשורים האחרונים חל שינוי מסוים לטובה בעניין הציבורי כלפי הארכאולוגיה בעקבות חשיפתם של ממצאים ארכאולוגיים מרשימים במיוחד (כמו חפירות הענק בתל בית שמש[6], היישוב הנאוליתי העצום במוצא, מפעל היין הביזנטי ביבנה, ותל א-סוויר), פיתוח תיירותי של אתרי עתיקות, מיזמים ארכאולוגיים קהילתיים (כמו בעיר העתיקה של לוד[7]) וכמו כן פעילויות הסברה וחינוך כמו אלו שמקיימת "תגליות".
תחומי הפעילות של 'תגליות'
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגליות הוקמה בשנת 2004 על ידי עמותת מכון ישראלי לארכאולוגיה על מנת להשיב את הארכאולוגיה למרכז השיח הציבורי. תגליות משמשת כערוץ תקשורת מוביל, עדכני, אמין ואיכותי המעביר את הנושאים האקדמיים הבוערים לידיעת הקהל הרחב בדרכים שונות[8].
הפעילויות של תגליות מתקיימות באמצעות חוקרים בכירים מהאקדמיה ומרשות העתיקות ומוגשות בצורה מהימנה ובגובה העיניים. תגליות פועלת להעלאת המודעות למחקרים החדשניים ביותר, למחלוקות האקדמאיות בעלות עניין ציבורי ולדיונים האקטואליים המתקיימים כל העת.
לאורך השנים הרצו והדריכו במסגרת "תגליות" בכירי הארכאולוגים הישראליים[9], מכל האסכולות המחקריות הקיימות באקדמיה הישראלית. לדוגמה - פרופ' אהרן מאיר, פרופ' אסף יסעור-לנדאו, פרופ' ארתור סגל, פרופ' בועז זיסו, פרופ' יובל גדות, פרופ' יוסף גרפינקל, פרופ' ישראל פינקלשטיין, פרופ' משה פישר, פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' עמי מזר, פרופ' נילי ואזנה, פרופ' איילת גלבוע, פרופ' יאנה צ'חנובץ, פרופ' רינה טלגם ועוד.
תגליות דוגלת ביצירת קשר בלתי אמצעי בין הציבור, החוקרים והממצאים הארכאולוגיים. לדוגמה, במהלך הסיורים מוזמנים המשתתפים לסיור באתרי העתיקות, לראות את הממצאים החדשים ולשמוע הדרכה באתר עצמו מפי הארכאולוגים שחפרו וחקרו את האתרים.
"כנס תגליות" אשר מתקיים מדי שנה בחודש ינואר, הוא הכנס הארכאולוגיה הפופולרי והגדול ביותר בישראל, בו משתתפים למעלה מ-400 איש מדי שנה. במהלך כנס זה מציגים החוקרים בפני הציבור הרחב תגליות ארכאולוגיות אשר נחשפו לאחרונה וחידושי מחקר. בכל שנה נושא הכנס משתנה ולאורך השנים עסק ב: ארכאולוגיה והתנ"ך, הארכאולוגיה של הר הבית, ארכאולוגיה והברית החדשה, מגפות בעולם העתיק, מצרים העתיקה והתנ"ך ועוד.
בנוסף, "תגליות" מפעילה פעילויות העשרה הכוללות:
- מאגר מידע באתר תגליות של מאמרים בגובה העיניים בנושא ארכאולוגיה שנכתבו על ידי מומחים[10].
- סדרת הרצאות שבועית מפי מומחים בכירים בהן מוצגות תגליות ארכאולוגיות חדשות בפני הציבור שלא במסגרת כנסים אקדמיים.
- סיורים לאתרים ארכאולוגיים בהדרכת הארכאולוגים אשר חפרו בהם.
- השתלמויות למורי דרך המוכרות על ידי משרד התיירות, שמטרתן להכשיר את המדריכים להעביר מידע ארכאולוגי מהימן ומעודכן לתיירים ולקהל ישראלי.
- סמינרים לימודיים בחו"ל בדגש ארכאולוגיה בהדרכת מומחים ישראליים ביעדים עם דגש ארכאולוגי (כמו מצרים, ירדן, טורקיה, איטליה, יוון ועוד)
- התנדבות בחפירות ארכאולוגיות המנוהלות על ידי מכון ישראלי לארכאולוגיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תגליות באתר עמותת מכון ישראלי לארכאולוגיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 סטיב רוזן, להגיע לבגרות: דעיכת הארכאלוגיה בזהות הישראלית, קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל, 2008, עמ' 171 - 186
- ^ חיה כץ, הארכאולוגיה שמעל והארכאולוגיה שמתחת: יחס החברה הציונית-דתית לארכאולוגיה 1967-194, קתדרה גיליון 160, 2016, עמ' 105 - 122
- ^ פייגה, מיכאל, הקהילות המדומיינות של הארכיאולוגיה: על לאומיות, אחרות ופני השטח, תרבות דמוקרטית 12, 2009, עמ' 167-205
- ^ אפרים הלוי, האם הארכיאולוגיה אכן ראויה למעמד של "פוסק עליון" בבית הדין של ההיסטוריה המקראית?, אבני דרך : מסות ומחקרים בהיסטוריה של עם ישראל, שי לצבי (קותי) יקותיאל / עורכים: עמנואל אטקס, דוד אסף, יוסף קפלן, 2015
- ^
זאב הרצוג, התנ"ך. אין ממצאים בשטח, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2017
- ^ בועז גרוס, חפירות הענק בתל בית שמש, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
- ^ מיזם לוד, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
- ^ תגליות, באתר תגליות
- ^ רשימת המרצים והמדריכים, באתר תגליות
- ^ מאגר המידע של תגליות, באתר תגליות
