תבערה (אתר מקראי)

תבערה הוא אתר מקראי, סמוך להר סיני, בו שהו עם ישראל בעת התרחשות חטא המתאוננים ועונשו. המקום נזכר בשני מקומות בתורה. שמו נגזר מהאש שבערה ופגעה בעם שבקצה המחנה כעונש על תלונה של עם ישראל על ה' (במהותה לא נתבארה במפורש בכתוב). על פי פשט הפסוקים, ולדעת פרשנים רבים, תבערה הוא מקום שונה מקברות התאווה, המוזכר בתורה בסמוך לסיפור חטא המתאוננים, כחלק מחטא המתאווים. אולם יש הרואים בשני שמות אלו תיאורים שונים לאותו המקום, שכל אחד מהם מתאר את אותו המאורע משתי זוויות ראייה שונות.

חטא המתאוננים

ערך מורחב – חטא המתאוננים

על פי המסופר בפרשת בהעלותך שבספר במדבר, לאחר שעזבו עם ישראל את הר סיני ונדדו שלושה ימים במדבר בחיפוש אחר מקום מנוחה, החלו עם ישראל להתאונן על מצבם. פשר ההתאוננות לא התבאר בכתוב, וניתנו לה כמה הסברים בפרשנים, כאשר ההסבר הרווח הוא שההתאוננות הייתה על טורח הדרך, שהחלו ללכת בה לאחר כמעט שנה של חנייה במקום אחד: ”וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה... וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה'” (במדבר פרק י', פסוק ל"ג; פרק י"א, פסוק א'). לנוכח כפיות הטובה של העם כעס עליהם ה' והענישם באש שפרצה בקצה המחנה וכילתה בעם ישראל. בראותם זאת נזעקו העם והתחננו אל משה שיתפלל אל ה' שהאש תשקע. משה נעתר לבקשתם, התפלל אל ה', ואכן האש כבתה. בעקבות מאורע זה קרא משה את שם המקום 'תבערה' ”כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'”.

תבערה וקברות התאווה

על פי פשט הפסוקים, וכך פירשו פרשנים רבים, 'תבערה' הוא מקום שונה מקברות התאווה שבו אירע חטא המתאווים, וכמבואר בנאום התוכחה של משה בספר דברים: ”וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת ה'”. לפרשנות זו, הסיבה ש'תבערה' לא נזכרה במסעות עם ישראל במדבר, המנויים בפרשת מסעי, היא משום ש'תבערה' זה לא מקום מסוים שבו חנו עם ישראל, אלא אזור שבו עבר העם בדרכו מהר סיני לקברות התאווה. אמנם לדעת כמה פרשנים המסופר בתחילת פרק י"א בספר במדבר (חטא המתאוננים) הוא למעשה פתיח מקוצר לחטא המסופר בהמשך הפרק (חטא המתאווים), ואזי לפי זה 'תבערה' ו'קברות התאווה' זהו למעשה אותו מקום, ולכן הוא לא מופיע ברשימת המסעות כמסע בפני עצמו.