תבנית:ערך מומלץ 25 ביולי 2016
נהר קולורדו הוא אחד משני הנהרות הראשיים בדרום-מערב ארצות הברית וצפון מקסיקו (הנהר השני הוא ריו גרנדה). אורכו 2,334 קילומטרים ואגן ניקוזו צחיח ברובו ומקיף חלקים משבע ממדינות ארצות הברית ושתיים ממדינות מקסיקו. מוצא הנהר במרכז הרי הרוקי בארצות הברית, והוא זורם בכיוון כללי לדרום־מערב לרוחב רמת קולורדו ודרך הגרנד קניון אל אגם מיד בגבול שבין אריזונה לנבדה, שם הוא פונה דרומה לעבר הגבול עם מקסיקו. לאחר שהוא נכנס למקסיקו, מגיע הנהר לדלתה של הקולורדו בקצה הצפוני של מפרץ קליפורניה בין המדינות באחה קליפורניה וסונורה.
הנהר מפורסם בקניונים המרשימים שהוא יוצר ואשדות המים הלבנים, והוא מקור מים חיוני לאזורים החקלאיים והעירוניים באזורים המדבריים של אמריקה הצפונית. ילידי אמריקה התיישבו באגן הנהר קולורדו לפני 8,000 שנים לפחות. תחילה כציידים-לקטים, ולאחר מכן, בין לפני 2,000 שנים ל-1,000, התקיימו על גדות הנהר ויובליו תרבויות חקלאיות נרחבות, שהיו, ככל הנראה, מתרבויות הילידים המתקדמות ביותר באמריקה הצפונית. אירופאים נכנסו לראשונה לאגן קולורדו במאה ה-16, כאשר חוקרי ארצות ספרדים החלו למפות את האזור ולתבוע עליו חזקה.
מפעלי הנדסה גדולים באגן הנהר החלו לפעול בתחילת המאה ה-20, כאשר נקבעו קווים מנחים רבים בסדרה של הסכמים פנים אמריקניים ובינלאומיים הידועים בכינוי "חוק הנהר" ("Law of the River"). הממשל הפדרלי של ארצות הברית היה הכוח המניע העיקרי מאחורי בניית מיזמי הנדסה הידראוליים באגן הנהר, אך היו מעורבות בהם גם סוכנויות מים רבות של המדינות או של הרשויות המקומיות. מרבית הסכרים באגן הנהר נבנו בין 1910 ל־1970, כשהסכר העיקרי, סכר הובר, הושלם ב־1935. הקולורדו הוא אחד הנהרות המבוקרים והמוסדרים ביותר על ידי חוקים בעולם, כשכל טיפה ממימיו מוקצית למטרה מסוימת.