תאי גזע עובריים
![]() |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
שיוך |
pluripotent stem cell, embryonic cell ![]() |
---|---|
מזהים | |
טרמינולוגיה היסטולוגיקה |
H1.00.01.0.00030 ![]() |
FMA |
82841 ![]() |
קוד MeSH |
A11.872.700.250 ![]() |
מזהה MeSH |
D053595 ![]() |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0596508 ![]() |
![]() ![]() |
תאי גזע עובריים הם התאים הראשונים של הבלסטוציסט אשר מהם מתמיינים כל תאי הגוף השונים במהלך ההתפתחות העוברית.
התפתחות עובר מתחילה כביצית מופרית (זיגוטה) ההופכת לתא טוטיפוטנטי (תא גזע שיכול להתפתח לכל תא בעובר ובשליה) יחיד. בשעות הראשונות, תא זה יתחלק לשני תאים טוטיפוטנטיים זהים. תוך כ-4 ימי התחלקות, התאים מתחילים לקבל התמחויות ובכך הופכים לתאי גזע פלוריפוטנטיים (תאי גזע שיכולים להתפתח לכל תא בגוף) שיכולים להפוך גם הם לסוגים רבים של תאים ולאחר התמחות נוספת הם הופכים לתאי גזע מולטיפונטניים שיכולים להפוך לכמה סוגי תאים ספציפיים בלבד. בשונה מתאי גזע אחרים, רק תא טוטיפוטנטי יכול ליצור רקמה חוץ גופית (כגון שליה) שהיא לא חלק מהעובר.
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר בתאי גזע עובריים נעשה על ידי שימוש בתרומת עוברים עודפים מהפריה חוץ-גופית, שהכוונה להשמיד אותם לאחר היריון מוצלח. בעת המחקר, נלקחים תאים מעוברים בני חמישה ימים, כך שבפועל עוברים אלו לא מתפתחים. על אף שממילא אין כוונה לאפשר לעוברים אלו להתפתח מעלה המחקר בתאי גזע שאלות של ביואתיקה ואתיקה רפואית הקשורות להגדרת היותו של עובר אדם חי.
מחקרים רבים ניסו לעמוד על טיבם של תאי הגזע העובריים ולהבין אילו תאים יעברו תהליך של התמיינות לתכונות הגוף השונות, ואילו תאים יישארו תאי גזע עם היכולת להתמיין לכל תא בגוף. נכון לשנת 2020, ההשערה המובילה[1] היא שישנם חלבונים מסוימים הנקראים גורמי גדילה (באנגלית: Growth Factors) והם אלה שאחראיים על הבחירה בין תא שמתמיין לתא שנשאר תא גזע עוברי.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/65/Human_embryonic_stem_cells.png/250px-Human_embryonic_stem_cells.png)
בשנת 2013 פורסם מחקר[2] שבו פותחו כדוריות מיניאטוריות המצופות בגורם גדילה שנקרא Wnt. הכדוריות מוקמו בסביבה של תאי גזע של עכברים. במחקר נמצא כי שהמיקום הספציפי של גורם הגדילה ביחס לתא הגזע הוא שהשפיע על הבחירה האם התא יתמיין או לא. תא שהיה מצוי בסמיכות לגורם הגדילה שמר על האפיון "הגזעי" של התא ונותר כפי שהוא, ואילו תא שהיה רחוק מגורם הגדילה התחיל להתמיין.
מחקר בתאי גזע עובריים מבחינה מוסרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלגיטימיות המוסרית של מחקר בעוברים תלויה בהגדרת מעמדו של העובר. הגישות חלוקות בין תפיסת העובר כאדם לבין התייחסות אליו כאוסף תאים. מחלוקת זו ניכרת במיוחד בתחום חקר תאי הגזע העובריים, בעיקר בשלבי ההתפתחות המוקדמים של העובר. לעובר יש מעמד ביולוגי ייחודי בשל יכולתו להתפתח לאורגניזם שלם. עם זאת, השאלה אם פוטנציאל זה מקנה לו מעמד מוסרי הדומה לזה של אדם היא נושא לדיון פילוסופי ואתי. בעוד שיש המייחסים לו כבוד בשל קשרו לבני האדם, אחרים גורסים כי כבוד זה אינו שקול למעמד של אדם בעל זכויות מלאות.
הוויכוח סביב הסטטוס של העובר כרוך גם בשאלת הפוטנציאליות: האם עצם האפשרות של העובר להתפתח לאדם מקנה לו זכויות? יש הטוענים כי יש להגן על העובר בשל הפוטנציאל שלו, בעוד אחרים מדגישים כי פוטנציאל אינו שקול למעמד מוסרי בפועל. כמו כן, בהפריה חוץ-גופית, התליך נעשה בהתערבות רפואית וכן רק חלק קטן מהעוברים מתפתח, מה שמעלה שאלות נוספות על משמעות הפוטנציאליות.[3]
מחקר בתאי גזע עובריים מבחינה דתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המקרא והתלמוד, מעמדו האנושי של העובר נרכש בהדרגה במהלך ההיריון, ולא מרגע ההפריה. בשלבים המוקדמים של ההתפתחות, העובר נחשב לחלק מגופה של האם, ולכן ניתן לשקול הפלה כאשר נשקפת סכנה לבריאותה הפיזית או הנפשית, בהתאם לעקרון פיקוח נפש. סטטוס עוברי מגובש נקבע רק לאחר 40 יום, ולפני כן אין לעובר מעמד עצמאי.
ביהדות, לעובר שנוצר בהפריה חוץ-גופית אין מעמד משפטי כל עוד לא הושתל ברחם. עוברי טרום-השתלה יתירים שלא הושתלו מסיבות רפואיות או על פי החלטת ההורים אינם נחשבים כמיועדים להפוך לבני-אדם, ולכן ניתן להשתמש בהם למטרה ראויה, קרי: מחקר וליצירת תאי גזע למטרות רפואיות.
בהתאם לעקרון פיקוח נפש, מחקר בתאי גזע ושיבוט למטרות רפואיות יכולים להיות מוצדקים מבחינה הלכתית. טכנולוגיות אלו נחשבות לנייטרליות מבחינה מוסרית, כאשר ערכן נקבע על פי השימושים שנעשים בהן. הדגש מושם על מטרות רפואיות חיוניות, לצד הצורך למצוא איזון בין שיקולים כלכליים, צדק חברתי, וזכותם של מדענים ליהנות מפירות מחקרם.
העמדות בנושא מחקר תאי גזע עובריים עוגנו בדו"ח הוועדה המייעצת הלאומית לביו-אתיקה בארצות הברית (NBAC), שנכתב על ידי הרב האורתודוקסי הרב משה דוד טנדלר והרב הקונסרבטיבי אליוט דורף.[4]
ההלכה היהודית מגדירה שישה שלבים בתהליך התפתחות האדם:
- ביצית מופרית ועובר טרום-השתלה – החל משלב ההפריה מחוץ לרחם.
- עובר לפני השלמת צורת אנוש – לאחר ההשרשה ברחם, כאשר העובר מתחיל לגדול באופן טבעי.
- עובר בעל צורת אנוש (fetus) – מהיום ה-41, כאשר מתאר איברי העובר הושלם.
- עובר בר-קיום – החל מהשליש השלישי להריון, כשהוא מסוגל לשרוד מחוץ לרחם.
- עובר בשלב הלידה – מתחיל עם התקדמות הלידה.
- ילוד – מעמד מלא של בן-אנוש לאחר יציאתו לאוויר העולם.
קדושת החיים ביהדות מוענקת באופן מלא רק בלידה (שלב 6), אך העובר זוכה להגנה בשלבים מוקדמים יותר. עם זאת, עובר מהפריה חוץ-גופית בשלב טרום-השתלה (שלב 1) אינו נהנה מאותו מעמד של עובר מושרש. ההלכה מתייחסת לעובר כזה באופן שונה, שכן הסיכוי שייוולד חי נמוך, ואף הצלתו אינה דוחה את השבת. עם זאת, כל עוד יש לו פוטנציאל להשתלה ולידה, חל עליו איסור השמדה כמו על השחתת זרע.
מסקנות ההלכה לפי הרב ד"ר מרדכי הלפרין:
- השמדת עובר מבחנה טרום-השתלה זהה לניצולו למחקר, ואסורה אלא אם כן נעשית למטרת פיקוח נפש.
- אם עובר מבחנה איבד את פוטנציאל ההשתלה, ניתן להשתמש בו למחקר, כולל פירוקו לתאים נפרדים.
- אסור להשתמש בעובר מושתל בר-קיימא לצורכי מחקר.
- יצירת עובר מראש לצורכי מחקר אסורה, אלא אם קיים סיכוי ממשי שהמחקר יביא להצלת חיים. היתר זה חל גם על שיבוט עוברי למטרות רפואיות.
- ההלכה אינה מכירה בגבול השרירותי של 14 יום להבחנה בין עובר ל"טרום-עובר".
סוגיות אלו נידונו בהרחבה על ידי פוסקי הלכה וגורמים אקדמיים מובילים בתחום האתיקה היהודית והרפואה.[5]
בנצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגישה הקתולית והאורתודוקסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסייה הקתולית והאורתודוקסית רואות את ההתפתחות האנושית כרצף בלתי-מופרד, מההפריה דרך הלידה ועד התפתחות רוחנית וגופנית מלאה. על פי גישה זו, לכל שלבי ההתפתחות יש ערך של קדושה, ולכן הכנסייה הקתולית מביעה התנגדות נחרצת לשימוש בעוברים למחקר רפואי.
באגרת מ-2 באוגוסט 2000, הדגיש הוותיקן כי קיומו של האדם מתחיל בהפריה, ולכן לעובר מוקדם יש זכות לחיים. יצירת עוברים חוץ-גופיים לצורכי מחקר, לרבות תאי גזע, אסורה לחלוטין, שכן הפריות מלאכותיות מובילות לעוברים "עודפים" שנידונים לכליה מלכתחילה.
הגישה הפרוטסטנטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרוטסטנטיות היא זרם פלורליסטי, ולכן אין לה סמכות אחת לגבי מחקר רפואי בעוברים. העמדה הפרוטסטנטית מבוססת על הכרעה מוסרית אישית, ולפיכך קיימות דעות שונות:
- יש הרואים בעובר מוקדם ישות שעדיין לא רכשה סטטוס של בן-אדם, ולכן מחקר בעוברים ותאי גזע מוצדק.
- אחרים טוענים כי העובר, גם בשלבים הראשונים, ראוי להגנה מלאה בשל פגיעותו, ולכן יש להימנע ממחקר שכזה.
הכנסיות הנוצריות המאוחדות בארצות הברית קובעות כי לעובר מוקדם יש פוטנציאל להתפתחות אנושית, אך אין להעניק לו מעמד של בן-אדם. לפיכך, הן תומכות בקידום מחקר בתאי גזע, תוך רגולציה ופיקוח ציבורי שיבטיח את האתיות של התחום.
דו"ח הוועדה המייעצת לביו-אתיקה בארצות הברית (NBAC)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדו"ח מציג מגוון השקפות נוצריות, כולל את עמדתה של התאולוגית הקתולית מרגרט א. פרלי מאוניברסיטת ייל, הקוראת לחזור לעמדה קתולית מסורתית יותר. פרלי טוענת שהפריה היא תהליך ולא רגע אחד, ולכן בשלבים המוקדמים, העובר אינו אינדיבידואל מלא.
לדברי קבוצה הולכת וגדלה של תאולוגים קתוליים, לעובר מוקדם (לפני השרשה או יצירת "התכונה הראשונית") אין סטטוס של ישות אנושית אינדיבידואלית. מכאן, שאין מניעה לשיבוט רפואי לצורכי השתלות תאי גזע, כל עוד אין מדובר ברבייה.
באסלאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]באסלאם, השימוש בעוברים לצורכי מחקר רפואי מותר, כל עוד המחקר מתבצע לפני שהעובר מקבל נשמה – דהיינו, לפני היום ה-120 להפריה (סוף השליש הראשון להריון).
על פי הקוראן והשריעה, ההתפתחות העוברית היא תהליך הדרגתי, ורק לאחר שלושה שלבים בני 40 יום כל אחד (סך הכול 120 יום), העובר נחשב לישות בעלת נשמה. למרות זאת, העובר נחשב ל"חי" כבר לפני שלב זה. בשלבים המאוחרים יותר, חיי האדם נתפסים כקדושים, ואסור להתערב בהם ללא הצדקה חמורה.
עבדול עזיז שחדינה מאוניברסיטת וירג'יניה מציין בדוח ה-NBAC כי מרבית הפוסקים המוסלמים המודרניים מסמנים נקודת מעבר מעבר לשלב הבלסטוציסט, שבה העובר הופך לבעל מעמד אנושי.
- מחקר בתאי גזע נתפס כהתערבות מותרת, כל עוד הוא נעשה בשלבים המוקדמים ולמטרות רפואיות.
- באסלאם, ההכרה בריבונותו של אלוהים כמעניק החיים מאפשרת מחקר כזה, כל עוד הוא נועד לשיפור בריאות האדם.
- חוקים ופרשנויות משתנים בין מדינות מוסלמיות שונות, אך קיימת הסכמה רחבה כי רק בשלבים המאוחרים יותר של ההיריון העובר מקבל סטטוס מוסרי מלא.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איתי נבו, פוקחים עין לרפואת העתיד, הצלחה לניסוי קליני בתאי גזע עובריים, רשת ב', אוקטובר 2014
- חיים סידר ורזי גרינפלד, להתחיל מבראשית, אודיסאה 3, אפריל 2009
- חגי כספי, תאי גזע עובריים – תכונותיהם, והפוטנציאל הגלום בהם, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 באוגוסט 2011
- תאי גזע עובריים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- השימוש בתאי גזע עובריים במחקר רפואי, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אוגוסט 2001
תאי גזע עובריים, דף שער בספרייה הלאומית
- מרדכי הלפרין (עורך), דו"ח הועדה המייעצת – השימוש בתאי גזע עובריים, אסיא, עה-עו, ינואר 2005, עמ' 123, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר שקד אשכנזי, גזרת גורל, באתר מדע גדול, בקטנה, 19 לינואר 2020
- ^ Shukry J. Habib, Bi-Chang Chen, Feng-Chiao Tsai et al., A Localized Wnt Signal Orients Asymmetric Stem Cell Division in Vitro, Science 339, 2013
- ^ השימוש בתאי גזע עובריים לצורכי מחקר רפואי, דו"ח הוועדה המייעצת לביואתיקה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אוגוסט 2001, פרק 4 סעיפים 17-19
- ^ השימוש בתאי גזע עובריים לצורכי מחקר רפואי, דו"ח הוועדה המייעצת לביואתיקה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אוגוסט 2001, פרק 5א סעיפים 20-22
- ^ השימוש בתאי גזע עובריים לצורכי מחקר רפואי, דו"ח הוועדה המייעצת לביואתיקה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אוגוסט 2001, פרק 5ב סעיף 23