חיים סידר
לידה |
12 בינואר 1943 (בן 81) ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
ענף מדעי | ביוכימיה |
מקום מגורים | ישראל |
מקום לימודים |
|
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
פרסים והוקרה |
|
צאצאים | יוסף סידר |
מספר צאצאים | 6 |
תרומות עיקריות | |
גילוי תהליך המתילציה לבקרת הביטוי של הגנום | |
חיים סידר (באנגלית: Howard Cedar; נולד ב-12 בינואר 1943) הוא פרופסור אמריטוס לביוכימיה, ישראלי-אמריקאי. חתן פרס ישראל לחקר הביולוגיה, פרס וולף, פרס א.מ.ת ופרס גרדנר.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בארצות הברית. סבו וסבתו של סידר משני הצדדים היו בעלי מכולת בפולין ובאוקראינה ובכך המשיכו כשהיגרו לארצות הברית. אמו הייתה עקרת בית ואביו עזב את בית-הספר בכיתה ו' כדי לסייע בפרנסת המשפחה ועבד כל חייו כפועל ייצור בבית חרושת.
סידר למד בבית-ספר ציבורי. הוא קיבל תואר ראשון במתמטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ותואר דוקטור לרפואה ולפילוסופיה (MD ו-PhD) מאוניברסיטת ניו יורק ב-1970. בזמן מלחמת וייטנאם, בשנים 1973-1971, נשלח מטעם הצבא למכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH), שם היה עמית מחקר. אחרי שנתיים עלה לישראל עם אשתו ציפי, מורה לפסיכודרמה ושני ילדיהם והשתקע בירושלים. הוא הצטרף לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1973, וכיהן כפרופסור מן המניין במחלקה לביוכימיה של התא וגנטיקת האדם.
סידר הוא חתן פרס ישראל בחקר הביולוגיה לשנת תשנ"ט (1999) ובשנת 2003 צורף כחבר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. זכה יחד עם פרופסור אהרן רזין בפרס וולף ברפואה לשנת 2008 על עבודתם על גילוי תפקיד תהליך המתילציה בבקרת ביטוי גנים בפעילות הביולוגית של יצורים עילאיים.[1] בשנת 2009 זכה בפרס א.מ.ת במדעי הטבע. בשנת 2011 זכה בפרס גרדנר למחקר ביו-רפואי.[2] בשנת 2012 זכה בפרס רוטשילד במדעי החיים[3] ובשנת 2016 בפרס לואיזה גרוס הורוביץ לביולוגיה ולביוכימיה של אוניברסיטת קולומביה[4].
בשנת 2016 קיבל את פרס בוני ציון בתחום המדע והרפואה.[5]
בשנת 2024 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[6].
סידר הוא אב לשישה ילדים, אחד מהם הוא הבמאי יוסף סידר. סידר הוא גיסו לשעבר של איש העסקים משה טלנסקי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים סידר, באתר גוגל סקולר
- שתיקת הגנים, חיים סידר
- הודעת קרן וולף על הזכייה בפרס(הקישור אינו פעיל)
- סיוון יוסלזון ואביטל להב, בזכות הסקרנות, היושר, הגנים והתקציבים, באתר ynet, 8 במאי 2008
- כרטיס אישי, תקציר קורות חיים ורשימת פרסומים, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- מרית סלוין, ההוראות ליצירת סרטן מופיעות כבר בגנים , באתר הארץ, 1 בפברואר 2006
- ניר חסון, החיים, הערות שוליים, באתר הארץ, 16 במרץ 2012
- אפרת נוימן, חוקר הגנטיקה שמרגיש שהוא נוגע באלוהים: "יש לי חלון לבריאת העולם", באתר TheMarker, 11 בפברואר 2013
- אלכס דורון, שני ישראלים מועמדים לפרס נובל ברפואה, באתר nrg, 29 בספטמבר 2013
- ד"ר אילן סמיש, בדרך לנובל? פרס יוקרתי לחלוצי האפיגנטיקה הישראלים, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 בספטמבר 2016
- קסם הביולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, 14 באוקטובר 2010
- חיים סידר (1943-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בפרס וולף ברפואה, באתר "הידען"
- ^ שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו באחד הפרסים החשובים בעולם למחקר רפואי באתר האוניברסיטה העברית, 26.3.2011.
- ^ הזוכים בפרס רוטשילד לשנת 2012, אתר יד הנדיב
- ^ בדרך לנובל? פרס יוקרתי לחלוצי האפיגנטיקה הישראלים
- ^ פרס "בוני ציון" הוענק בכנסת, באתר ynet, 23 במאי 2016, אוחזר 8 במאי 2018
- ^ טקס הענקת תוארי דוקטור לשם כבוד תשפ"ד
- ביוכימאים ישראלים
- ביולוגים מולקולרים ישראלים
- זוכי פרס וולף לרפואה
- זוכי פרס רוטשילד
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס א.מ.ת.
- זוכי פרס ישראל לביולוגיה
- זוכי פרס גרדנר
- זוכי פרס בוני ציון
- זוכי פרס קרן גיירדנר הבינלאומי
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: רפואה
- ישראלים ילידי ארצות הברית
- בוגרי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת ניו יורק
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
- עולים בשנות ה-1970
- ישראלים שנולדו ב-1943