תאודור קורציוס
 | |
| תאודור קורציוס סביב 1880 | |
| לידה |
27 במאי 1857 דיסבורג, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
8 בפברואר 1928 (בגיל 70) היידלברג, רפובליקת ויימאר |
| שם לידה |
Julius Wilhelm Theodor Curtius |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות ברג |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
הרמן קולבה |
| מוסדות | |
| תרומות עיקריות | |
| מגלה תרכובות דיאזו (אנ'), הידרזינים ותגובת השחלוף של קורציוס (אנ')) | |
| חתימה |
 |
  | |
תֶּאוֹדוֹר קוּרְצְיוּס (בגרמנית: Julius Wilhelm Theodor Curtius; 27 במאי 1857 – 8 בפברואר 1928) היה כימאי גרמני שהיה פרופסור לכימיה באוניברסיטת היידלברג ובמקומות אחרים. הוא פרסם את תגובת השחלוף של קורציוס (אנ') ב-1890/1894 וגם גילה את החומצה הדיאזואצטית, את ההידרזין ואת החומצה ההידרזואית (אנ').
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאודור קורציוס נולד כבנו של תעשיין בדיסבורג בחבל הרוהר בגרמניה. הוא למד כימיה אצל רוברט בונזן באוניברסיטת היידלברג ואצל הרמן קולבה באוניברסיטת לייפציג. את הדוקטורט קיבל ב-1882 בלייפציג בנושא: "על כמה חומצות אמידו חדשות המורכבות באופן סינתטי בדומה לחומצה היפורית" (Über einige neue der Hippursäure analog constituirte, synthetisch dargestellte Amidosäuren).
לאחר שעבד בין 1884 ל-1886 עבור אדולף פון באייר באוניברסיטת מינכן, מונה קורציוס למנהל המחלקה לכימיה אנליטית באוניברסיטת ארלנגן (אנ') עד 1889. לאחר מכן קיבל את הקתדרה לכימיה באוניברסיטת קיל, שם ביצע חלק ממחקריו המוצלחים. בהתאם להצלחה זו, מונה קורציוס ל-Geheimer Regierungsrat (חבר המועצה המייעצת לשליט) בשנת 1895. לאחר מינוי של שנה כיורש של פרידריך אוגוסט קקולה המפורסם באוניברסיטת בון בשנת 1897, ירש קורציוס את ויקטור מאייר (אנ') כפרופסור לכימיה באוניברסיטה שבה למד בהיידלברג ב-1898, שם שהה עד פרישתו לגמלאות ב-1926. ירש אותו קרל פרוידנברג (אנ'), שכתב את הביוגרפיה של קורציוס ב-1962.[1]
הוא בחן בעיקר תרכובות חנקן וגילה את ההידרזין, החומצה ההידרזואית (אנ') ותרכובות דיאזו (אנ'). תגובת השחלוף של קורציוס (אנ') של אזידים (אנ') של חומצה קרבוקסילית נקראת על שמו.
בזמנו הפנוי הוא גם הלחין מוזיקה, שר בקונצרטים[2] והיה מטפס הרים פעיל. ב-1894 ייסד יחד עם אדוארד בוכנר את סניף קיל של אגודת האלפיניסטים הגרמנים והאוסטרים, שבה תמך באופן אישי במימון. בתקופתו במינכן, הוא הפך לחבר קרוב של המדריך האלפיניסט כריסטיאן קלוקר (אנ'), איתו ערך טיולי טיפוס הרים במשך שנים רבות לאחר מכן.
תאודור קורציוס מת בהיידלברג ב-8 בפברואר 1928.
בארכיון אוניברסיטת היידלברג יש אלבום תמונות משנת 1907 לציון יום השנה ה-25 לקבלת הדוקטורט של תאודור קורציוס. הוא מכיל תמונות של חוקרי מדע, בניינים ומעבדות כמו המעבדות הפיזיקליות-כימיות, מעבדת התרופות והמעבדות האורגניות ועוד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תאודור קורציוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Karl Freudenberg (1963). "Obituary: Theodor Curtius. 1857-1928". Chemische Berichte. 96 (4): I–XXV. doi:10.1002/cber.19630960434.
- ^ Biographies of Chemists