תאודור דיפר
 | |
| לידה |
20 בינואר 1903 אונטרגרופנבאך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
20 באוגוסט 1969 (בגיל 66) אימפריה, איטליה |
| מדינה |
גרמניה |
| מקצוע |
תאולוג |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (10 בדצמבר 2008) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | תאודור דיפר |
  | |
תאודור דיפר (בגרמנית: Theodor Dipper; 1903, אונטרגרופנבאך (אנ') שבבאדן-וירטמברג – 1969, אימפריה (אנ') שבמערב איטליה), היה כומר, מתנגד המשטר הנאצי וחסיד אומות העולם מגרמניה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיפר החל את לימודי הכמורה בשנת 1921. הוא למד בסמינרים תאולוגיים בבלאוברן (Blaubeuren) (אנ') שבדרום באדן-וירטמברג וכן בטיבינגן. בשנת 1925 הוסמך לכמורה.
דיפר היה ויקאר באבינגן (Ebingen) (אנ'), בהיילברון, בשטוטגרט וב"כנסייה האוונגלית-לותרנית בווירטמברג" (אנ'), בווירטמברג. בשנת 1930 החל לכהן בתור כומר.
בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה הטיף דיפר מעל דוכן כנסייתו נגד המפלגה הנאצית. הוא היה חבר בכנסיית הווידוי (אנ') - כנסייה שהתנגדה למשטר הנאצי. בדצמבר 1937 נאסר עליו לפרסם דברים ולשאת דברים בכנסייתו. ב-1938 נכלא ל-21 יום במחנה הריכוז ולצהיים (Schutzhaftlager Welzheim) (גר'). משנת 1938 היה דיפר כומר של קהילת רייכנבאך אן דר פילס (Reichenbach an der Fils) (אנ').
בתקופת מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיפר שיתף פעולה עם אלפרד דילגר, שביתו בקנשטט (אנ') הסמוכה היה מקום מפגש סודי לחברי כנסייתם בווירטמברג. חברי הכנסייה הזו השתייכו לארגון סודי בשם "האחווה" (גר'), ארגון שחבריו תכננו פעילויות לסיוע לנרדפי הנאצים. בסוף 1943 הפנו חברי כנסייתו של דיפר בברלין יהודים נרדפים אל אזור מגוריו של דיפר. הקבוצה בה פעלו דיפר ועמיתיו, אלפרד דילגר ואוטו מריקה, העניקה מקלט ליהודים נרדפים אלה. לימים הוכרו גם דילגר ומריקה בתור חסידי אומות העולם.
באביב 1944 קלטו דיפר ואשתו בביתם את בני הזוג מקס ואינס קרקאואר (Krakauer) (גר'), תחת השם הבדוי אקרמן (Ackermann). הם עשו זאת למרות סכנת המוות שאיימה על מסתירי יהודים. כדי להרגיע את חשדות השכנים הציגו בני הזוג דיפר את היהודים המסתתרים בתור תושבי ברלין, ממוצא ארי, שאיבדו את ביתם ואת כל רכושם בהפצצות האוויריות של בעלות הברית. בני הזוג קרקאואר נותרו בביתם של בני הזוג דיפר כחודש. שהות של היהודים לתקופה ממושכת יותר הייתה מחייבת את דיפר לרשום את היהודים במשטרה המקומית, ועל כן הועברו היהודים למקומות מסתור אחרים - גם זאת בסיוע הכומר דיפר. בדצמבר 1944 שבו בני הזוג קרקאואר לביתם של בני הזוג דיפר, והסתתרו שם שוב כחודש, עד ינואר 1945. זאת למרות שדיפר היה תחת מעקב של הגסטפו, בתור חשוד בהתנגדות למשטר.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1945 היה דיפר כומר בכנסייה בנירטינגן (Nürtingen) (אנ'). משנת 1959 עד 1969 היה כומר בכנסייה בלודוויגסבורג. משנת 1956 היה יושב ראש הכנסייה האוונגלית בגרמניה (אנ').
הכרה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר זכרונות שפרסם מקס קרקאואר אחרי המלחמה תיאר את הכומר דיפר בתור דמות מרכזית בהצלתו.
בשנת 2003 נקראה כיכר ברייכנבך אן דר פילס על שם דיפר.
בשנת 2008 הכיר יד ושם בתאודור דיפר ובאשתו הילדגארד בתור חסידי אומות העולם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פעילותו של תאודור דיפר, באתר יד ושם (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|
