תאודור אקסנטוביץ'

תאודור אקסנטוביץ'
Teodor Axentowicz
	תאודור אקסנטוביץ', דיוקן עצמי, 1898
לידה	13 במאי 1859; בראשוב (קרונשטאט), חבל טרנסילבניה (כיום ברומניה) אז בממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרית
פטירה	26 באוגוסט 1938 (בגיל 79); קרקוב, פולין
מקום קבורה	בית הקברות ראקוביצקי
מקום לימודים	האקדמיה לאמנות יפה, מינכן; אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה ;
תחום יצירה	ציור, גרפיקה, אמנות
פרסים והוקרה	מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה; מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה ;
בן או בת זוג	Iza Giełgud (1893–?)
צאצאים	Jan Axentowicz, Philip Axentowicz, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו

תאודור אקסנטוביץ' (בפולנית: Teodor Axentowicz‏; 13 במאי 1859 – 26 באוגוסט 1938) היה צייר פולני ממוצא ארמני והונגרי, חבר הזצסיון הווינאי. הרקטור של האקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב. התפרסם בזכות הדיוקנאות שיצר וכן בשל תיאורים מחיי ההוצולים בקרפטים.^[1]

קורות חיים

אקסנטוביץ' נולד ב-13 במאי 1859 בבראשוב, טרנסילבניה, למשפחה ממוצא פולני-ארמני שקיבלה תואר אצולה במאה ה-17. האב דאודאט היה פקיד בית משפט אוסטרי, האֵם אגנישקה באה ממשפחת פלוכארש ההונגרית. זמן קצר לאחר שנולד הוטבל בטקס קתולי. כשתאודור היה בן שלוש, משפחתו עברה ללבוב, אז נולדה אחותו הלנה.

בשנים 1879–1882 למד באקדמיה לאמנויות יפות במינכן. משם עבר לפריז, שם היה תלמידו של קרולוס-דוראן והמשיך בהרחבת השכלתו עד 1895.^[2] באותה תקופה החל בשיתוף פעולה ממושך עם כתבי עת שונים ועשה את דרכו כמעתיק וכמשכפל יצירותיהם של טיציאן ובוטיצ'לי עבור העיתון "לה מונד אילוסטר". כמו כן ערך מסעות רבים ללונדון ורומא, שם הכין סט דיוקנאות.

בשנת 1893 בצ'לסי, לונדון, נשא לאישה את אִיזָה הנרייטה גילגוד, דודתם של אנשי התיאטרון ואל גילגוד וג'ון גילגוד. לזוג נולדו שמונה ילדים, אחד מהם היה קצין בצבא האוסטרי ונהרג במלחמת העולם הראשונה.

קריירה

בשנת 1894 החל בשיתוף פעולה עם וויצ'ך קוסאק ויאן סטיקה במהלך הכנת הפנורמה של קרב רסלוויצה, אחד הציורים הפנורמיים הגדולים בתולדות האמנות הפולנית. בשנה שלאחר מכן עבר לקרקוב, שם התמנה לפרופסור באקדמיה המקומית לאמנויות יפות. הוא היה פעיל גם בחברה המקומית ושיתף פעולה עם חברות שונות המוקדשות להפצת אומנויות ומלאכות.^[3]

בשנת 1897 ייסד קונסרבטוריון אמנותי לנשים וזמן קצר לאחר מכן הפך למייסדי אגודת שטוקה, שחבריה היו אמנים כמו יוזף צ'למונסקי, יוליאן פלאט, יאצק מלצ'בסקי, יוזף מהופר, יאן סטניסלבסקי, ואחרים. בשנת 1910 הוא הפך לרקטור האקדמיה ומאז 1928 היה גם חבר כבוד באגודת זצ'נטה.

במהלך חייו היו לו תערוכות רבות בפולין ומחוצה לה. הוא עוטר במדליות זהב רבות בתערוכות לאומיות ובינלאומיות כאחד. הבולטות ביותר היו בברלין (1896, 1913), סנט לואי (1904), מינכן (1905, 1935), לונדון (1906), וינה (1908), רומא (1911), ונציה (1914, 1926), פריז (1921), שיקגו (1927) ופראג (1927). ציוריו ניתן למצוא כמעט בכל האוספים הציבוריים בפולין ברבים מחוצה לה.

בנוסף לחברת האומנים הפולנים אגודת שטוקה, הוא היה גם חבר בהאגנבונד וחבר מייסד בתנועת "הזצסיון הווינאי".^[4]