שארלוט הורנטס
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד | 1988 | ||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
| אולם ביתי | ספקטרום סנטר (19,077 מושבים) | ||
| מיקום | שארלוט, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||
| ליגה | ליגת ה-NBA | ||
| אזור | האזור המזרחי | ||
| בית | הבית הדרום-מזרחי | ||
| היסטוריה |
שארלוט הורנטס: (1988–2002; 2014–הווה) שארלוט בובקאטס: (2004–2014) | ||
| בעלים | גייב פלוטקין | ||
| נשיא | מיץ' קופצ'אק | ||
| מנכ"ל | מיץ' קופצ'אק | ||
| מאמן | סטיב קליפורד | ||
| צבעי תלבושת | סגול, טורקיז, לבן, אפור | ||
| תלבושת | |||
| מדי בית וחוץ של שארלוט הורנטס | |||
| |||
| אתר הקבוצה | |||
שארלוט הורנטס (אנגלית: Charlotte Hornets) היא קבוצת כדורסל מהעיר שארלוט שבקרוליינה הצפונית, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה משובצת בבית הדרום-מזרחי שבאזור המזרח, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם ספקטרום סנטר.
מועדון ההורנטס הוקם בשארלוט שבקרוליינה הצפונית בעונת 1988/1989, ובעונת 2002/2003 עבר לעיר ניו אורלינס כ"ניו אורלינס הורנטס". בעונת 2004/2005 נוסדה קבוצת NBA חדשה בשארלוט בשם "שארלוט בובקאטס", שבעונת 2014/2015 חזרה להיקרא "שארלוט הורנטס" לאחר שהקבוצה מניו אורלינס החליפה את שמה ל"ניו אורלינס פליקנס". המאזנים והסטטיסטיקות של המועדון בעונות 1989 – 2002 הוחזרו באופן רשמי לשארלוט הורנטס, שמחזיקה גם במאזני העונות מאז 2004, בהן נקראה בובקאטס.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1985–1988: הקמת ההורנטס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1985 הודיעה ליגת ה-NBA, שמנתה 23 קבוצות, על כוונתה להרחיב את הליגה ב-4 קבוצות נוספות עד עונת 1989/1990. ג'ורג' שין, יזם מקומי, הרכיב קבוצה של אנשי עסקים מקרוליינה הצפונית שהתמודדה במכרז על הקמת קבוצת NBA בשארלוט, אשר הייתה ידועה כחממת כדורסל מכללות.[2] ארבע קבוצות המכללות הגדולות של קרוליינה הצפונית – אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, אוניברסיטת דיוק, אוניברסיטת וייק פורסט ואוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית – החזיקו בבסיס אוהדים רחב ונאמן, מה שעודד את ליגת ה-NBA לצרף קבוצה מהאזור. כמו כן הייתה שארלוט אחת הערים המתפתחות בארצות הברית בתקופה זו, והיא אירחה בעבר את קבוצת קרוליינה קוגרס מליגת ה-ABA (בשנים 1969-1974). יתרון נוסף שהחזיק שין היה אולם השארלוט קולוסיאום המפואר שהיה בתהליך בנייה והכיל כ-24,000 מושבים – יותר מכל אולם כדורסל שאירח קבוצת NBA באופן בלעדי.[3]
ב-5 באפריל 1987 אישר קומישינר הליגה דייוויד סטרן הקמת קבוצת NBA בשארלוט, אשר תצטרף לליגה בעונת 1988/1989 יחד עם קבוצה ממיאמי, בנוסף לקבוצות מאורלנדו ומיניאפוליס שיוקמו בעונה העוקבת.[4] התכנון המקורי היה לקרוא לקבוצה בשם "שארלוט ספיריט", אך בסופו של דבר נבחר השם "הורנטס" (צרעות) בתחרות הצעת שמות. השם הורנטס הוצע משום שבמהלך מלחמת העצמאות האמריקאית הגנרל הבריטי צ'ארלס קורנווליס כינה את צפון קרוליינה בשם "קן צרעות" בשל ההתנגדות החריפה בה הוא נתקל מצד האמריקנים.[5]
1988–1992: העונות הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
לקראת עונתה הראשונה, 1988/1989, מינה הבעלים ג'ורג' שין את קארל שיר כנשיא ההורנטס וכג'נרל מנג'ר של הקבוצה. שיר ניסה להרכיב סגל ותיק שיוביל קבוצה תחרותית מוקדם ככל האפשר, והציב לעצמו כמטרה להגיע לשלב הפלייאוף תוך חמש שנים מהקמת הקבוצה. הוא מינה את דיק הארטר, ששימש עד אז כעוזר מאמן באינדיאנה פייסרס, כמאמנה הראשון של ההורנטס. לפני תחילת העונה השתתפו ההורנטס ומיאמי היט בדראפט ההרחבה של שנת 1988, בו בחרו לסירוגין שחקנים מתוך הסגלים של קבוצות קיימות, שקבוצתם בחרה שלא "להגן" עליהם. מבין 11 השחקנים שבחרו בדראפט ההרחבה, שניים בלבד היוו חלק מבסיס הקבוצה בשנותיה הראשונות – דל קרי (שנבחר מקליבלנד) ומאגסי בוגס (מוושינגטון) ששיחקו בשארלוט עד עונת 1997/1998.[6] מלבד בחירות דראפט ההרחבה, ניתנו לשארלוט 3 בחירות בדראפט 1988, אותן ניצלו כדי לבחור את רקס צ'אפמן (בחירה שמינית), טום טולברט (בחירה 34) וג'ף מור (בחירה 58).[7]
משחק הבכורה של ההורנטס התקיים ב-4 בנובמבר 1988, במשחק ביתי מול קליבלנד קאבלירס שהביסה את שארלוט בתוצאה 133:93.[8] ב-23 בדצמבר 1988 ניצחה הקבוצה את שיקגו בולס של מייקל ג'ורדן בתוצאה 103:101, בזכות סל ניצחון בשנייה האחרונה של קורט רמביס. החל מאותו ניצחון על הבולס, מילאו ההורנטס את אולמם הביתי ב-364 משחקים ברציפות, ברצף שנמשך עד נובמבר 1997. לאורך העונה הובילה שארלוט את ליגת ה-NBA בתפוסת הקהל, כפי שהמשיכה לעשות גם ב-7 העונות הבאות.[9][10]
עונת הבכורה של ההורנטס הסתיימה עם מאזן ניצחונות שלילי של 20:62, המאזן הגרוע בליגה מלבד קבוצת ההרחבה השנייה – מיאמי היט. את ההורנטס הובילו הסמול פורוורדים הוותיקים קלי טריפיוקה ורוברט ריד עם 22.6 ו-14.7 נקודות בממוצע למשחק, בהתאמה. שחקנים בולטים נוספים היו הקלעים רקס צ'אפמן (16.9 נקודות) ומחליפו דל קרי (11.9), וכן הסנטר קורט רמביס שהצטרף מהלייקרס ותרם 11.1 נקודות ו-9.4 ריבאונדים למשחק.[11] בסיום העונה עזב נשיא וג'נרל מנג'ר ההורנטס קארל שיר את הקבוצה, כדי למלא תפקיד דומה בדנוור נאגטס.
בעונת 1989/1990 הוחלף המאמן דיק הארטר בעוזרו ג'ין ליטלס. כמו כן צירפה שארלוט את הפאוור פורוורד ארמן גיליאם שהוביל אותה עם 18.8 נקודות למשחק, אך הקבוצה סיימה גם עונה זו במקום האחרון במזרח, עם 19 ניצחונות בלבד. בדראפט 1990 בחרו ההורנטס בבחירה החמישית את הקלע קנדל גיל, שנבחר בסיום העונה לחמישיית הרוקיז של העונה. באותה עונה, השלישית בתולדות המועדון, שיפרה הקבוצה את מאזנה בשבעה משחקים (26:56) ואירחה במהלכה את סוף-שבוע האולסטאר של ה-NBA. בסיום העונה פוטר ליטלס מתפקיד המאמן הראשי, ואת מקומו תפס הג'נרל מנג'ר אלן בריסטאו.
בדראפט 1991 זכו ההורנטס בבחירה הראשונה, וניצלו אותה כדי לבחור את הפאוור פורוורד לארי ג'ונסון, שהעמיד בעונתו הראשונה ממוצעים של 19.2 נקודות ו-11.0 ריבאונדים למשחק וזכה בתואר רוקי העונה. שלד הקבוצה הצעיר – ג'ונסון, גיל (20.5 נקודות), קרי (15.7) וג'וני ניומן (15.3) - הוביל את שארלוט לעונה משופרת של 31 ניצחונות, אך ההורנטס שוב נותרו מחוץ לפלייאוף ה-NBA, בפעם הרביעית ברציפות.
1992–1995: תקופת ג'ונסון ומורנינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1992/1993 בחרו ההורנטס בדראפט את הסנטר אלונזו מורנינג בבחירה השנייה של דראפט 1992, לאחר שאקיל אוניל שנבחר ראשון. מורנינג הציג יכולת גבוהה כבר בעונת הרוקי שלו, כשהעמיד ממוצעים של 21.0 נקודות, 10.3 ריבאונדים ו-3.5 חסימות למשחק, ויחד עם לארי ג'ונסון וקנדל גיל הרכיב את אחד הסגלים הצעירים המבטיחים ב-NBA. במהלך העונה נבחר ג'ונסון, שקלע 22.1 נקודות למשחק, להשתתף במשחק האולסטאר, ובסיומה נבחר לחמישייה השנייה של העונה. בכך היה לנציג הראשון של שארלוט במשחק הכוכבים, ולראשון שנבחר לאחת מחמישיות העונה. כמו כן סיים מורנינג שני בהצבעה לתואר רוקי השנה, אחרי אוניל, ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה.[12] את העונה הסדירה סיימו ההורנטס עם מאזן חיובי 44:38, שהעלה אותם לראשונה למעמד פלייאוף ה-NBA, מהמקום החמישי במזרח. בפלייאוף עצמו התמודדה שארלוט מול המדורגת רביעית בוסטון סלטיקס, וניצחה אותה בתוצאה 3:1 בזכות תצוגת שיא של 33 נקודות מצד מורנינג במשחק הרביעי, שקלע גם את סל הניצחון במשחק.[13] בסיבוב הפלייאוף השני הפסידה שארלוט לניו יורק ניקס המנוסה של פטריק יואינג בתוצאה 4:1.
לפני עונת 1993/1994 החליפו ההורנטס את קנדל גיל בקלע הרסי הוקינס, וסיימו את העונה במאזן 41:41 שהציב אותם במקום התשיעי במזרח ומחוץ לפלייאוף. בסיום העונה הסדירה נבחר דל קרי לשחקן השישי של העונה ב-NBA, לאחר שקלע 16.3 נקודות בממוצע למשחק כמחליפו של הוקינס.[14] בעונה הבאה הובילו מורנינג וג'ונסון את ההורנטס ל-50 ניצחונות, והקבוצה העפילה לפלייאוף מהמקום הרביעי במזרח. בסיבוב הראשון ניצבה מולם שיקגו בולס, שהדיחה את ההורנטס בתוצאה 3:1 בזכות 32.3 נקודות למשחק שקלע מולם מייקל ג'ורדן.[15]
בסיום העונה סירב מורנינג להצעת חוזה חדש שהגישו לו ההורנטס, והקבוצה שלחה אותו בטרייד למיאמי היט בתמורה לגלן רייס, מאט גייגר וחאליד ריבס.[16]
1995–1998: תקופת גלן רייס
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלן רייס הפך במהרה לכוכב הקבוצה, לצד לארי ג'ונסון, כשהוביל את קלעי שארלוט בעונת 1995/1996 עם 21.6 נקודות למשחק ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר, אך הקבוצה ניצחה 41 ממשחקיה ונשארה מחוץ לפלייאוף ה-NBA. בסיום העונה התפטר המאמן בריסטאו מתפקידו, והוחלף בשחקן העבר דייב קאונס.
בפגרת המשחקים שלפני עונת 1996/1997 העבירו ההורנטס את ג'ונסון לניו יורק ניקס בתמורה לפאוור פורוורד אנתוני מייסון, ובדראפט 1996 בחרו את קובי בראיינט בבחירה ה-13, ושלחו אותו ללוס אנג'לס לייקרס עבור הסנטר ולאדה דיבאץ'. הודות לעונת שיא של רייס, לצד יכולת טובה של שחקני הפנים דיבאץ' ומייסון, סיימו ההורנטס את העונה עם המאזן הטוב ביותר בתולדות המועדון – 54:28.[17] רייס קלע באותה עונה 26.8 נקודות בממוצע למשחק, שלישי בליגה אחרי מייקל ג'ורדן וקארל מלון, ונבחר לחמישייה השנייה של העונה.[18] כמו כן זכה רייס בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר, בו קלע 26 נקודות, וסיים חמישי בהצבעות לתואר ה-MVP של העונה (אחרי מלון, ג'ורדן, גרנט היל וטים הארדוויי).[19] בפלייאוף ה-NBA, אליו העפילו ההורנטס מהמקום השישי במזרח, הפסידה הקבוצה בסיבוב הראשון לניו יורק ניקס בתוצאה 3:0.
בעונה הבאה, 1997/1998, צירפו ההורנטס את הרכז דייוויד וסלי, אשר החליף בחמישייה הפותחת את מאגסי בוגס שהועבר לגולדן סטייט ווריורס. את העונה סיימו ההורנטס במקום הרביעי במזרח עם מאזן 51:31, והעפילו לשלב השני, לראשונה מאז עונת 1992/1993, לאחר שניצחו את אטלנטה הוקס בתוצאה 3:1. בסיבוב השני התמודדה שארלוט מול שיקגו בולס, שגברה עליה בתוצאה 4:1.
1998–2002: סוף התקופה הראשונה של ההורנטס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני תחילתה של עונת 1999/2000 המקוצרת, שלחו ההורנטס את כוכב הקבוצה גלן רייס ללוס אנג'לס לייקרס עבור אדי ג'ונס ואלדן קמפבל. במהלך העונה התפטר קאונס מתפקיד המאמן הראשי והחליף אותו עוזר המאמן פול סיילאס. על אף יכולת טובה של ג'ונס וקמפבל, שהובילו את קלעי הקבוצה עם 17.0 ו-15.3 נקודות למשחק, בהתאמה, ניצחה הקבוצה 26 מתוך 50 משחקי העונה הסדירה ונותרה מחוץ לפלייאוף.
בדראפט 1999 לקחו ההורנטס בבחירה השלישית את בארון דייוויס, ששימש בעונת הרוקי כמחליפו של הרכז דייוויד וסלי. ב-12 בינואר 2000 אירע אסון בקבוצה כאשר הקלע המחליף, בובי פילס, מת בתאונת דרכים. כחודש לאחר התאונה, ב-9 בפברואר, העלו ההורנטס את גופיית המשחק של פילס עם המספר 13 לתקרת האולם, כהוקרה על תרומתו לקבוצה. בסיום העונה הסדירה חזרה שארלוט לפלייאוף, לאחר היעדרות של שנה, כשהעמידה מאזן 49:33 ודורגה במקום הרביעי במזרח. בפלייאוף הודחו ההורנטס כבר בסיבוב הראשון על ידי פילדלפיה 76' של אלן אייברסון, בתוצאה 3:1. לאחר שנים בהן ממוצע תפוסת הקהל במשחקי ההורנטס היה מהגבוהים ב-NBA, נרשמה לאורך עונת 1999/2000 ירידה משמעותית בנתון זה לממוצע של 17,874 צופים במשחק, שהציב את הקבוצה במקום ה-11 בליגה.[20]
בעונת 2000/2001 צירפה שארלוט את ג'מאל משבורן ופי. ג'יי. בראון שעזרו לקבוצה לסיים את העונה הסדירה במאזן 46:36, אשר הציב אותה במקום השישי באזור המזרחי. בפלייאוף הביסו ההורנטס בתוצאה 3:0 את המדורגת שלישית, מיאמי היט, שהובלה על ידי שחקני ההורנטס לשעבר אלונזו מורנינג, אדי ג'ונס ואנתוני מייסון. בסיבוב השני הפסידה שארלוט למילווקי באקס של ריי אלן וגלן רובינסון, בסיומה של סדרה צמודה שנגררה לשבעה משחקים. למרות הצלחתה היחסית של הקבוצה נרשמה ירידה נוספת בנתוני תפוסת הקהל, שהיו מהנמוכים בליגה.
בעונה העוקבת רשמה הקבוצה העפלה שלישית ברציפות לשלב הפלייאוף, לאחר שרשמה מאזן חיובי 44:38 בעונה הסדירה. בפלייאוף שיחזרו ההורנטס את הישג העונה הקודמת, כאשר ניצחו בסיבוב הראשון את אורלנדו מג'יק אך הפסידו בשלב הבא לניו ג'רזי נטס. באותה עונה, ממוצע הקהל במשחקי ההורנטס ירד לשפל של 11,286 – הממוצע הנמוך בליגה.[20] אחת ההשערות לסיבת מיעוט הקהל הייתה הניכור של תושבי שארלוט כלפי בעלי הקבוצה, ג'ורג' שין, אשר הועמד לדין באשמת אונס בשנת 1997.[21] הבעלים עצמו הפנה אצבע מאשימה כלפי אולם ה"שארלוט קולוסיאום" המיושן ומיעוט תאי הכבוד שהכיל. לקראת סיום העונה אישרה ליגת ה-NBA מעבר של המועדון ההורנטס לניו אורלינס, לואיזיאנה, כבר בעונה הבאה. הבעלים של ההורנטס, כמו גם הנהלת הקבוצה וסגל הקבוצה, נשארו בתפקידם עם מעבר הקבוצה לניו אורלינס, ובהתאם עברה גם היסטוריית הקבוצה (מאזנים, סטטיסטיקות וכו') לקבוצת ניו אורלינס הורנטס החדשה. בשנת 2014, עם החזרת הכינוי "הורנטס" לקבוצת "שארלוט בובקאטס", הוחלט כי ההיסטוריה של המועדון בשנים 1988–2002 תעבור מניו אורלינס פליקנס לשארלוט הורנטס, בעוד הישגי הקבוצה מאז המעבר לניו אורלינס ייחשבו כעברה של ניו אורלינס פליקנס.[1]
2002–2004: הקמת הבובקאטס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר שארלוט הורנטס שינו מיקום ועברו לניו אורלינס בשנת 2002, הבטיחה הנהלת ה-NBA לקברניטי העיר שארלוט כי העיר תקבל קבוצת הרחבה לליגת ה-NBA בעונת 2004/2005. כמה קבוצות ניהול, כולל אחת בהובלתו של כוכב בוסטון סלטיקס לשעבר לארי בירד, הגישו הצעות לזיכיון על המועדון.[22] ב-18 בדצמבר 2002, קבוצת משקיעים ברשות איש העסקים רוברט ג'ונסון זכתה בזיכיון על המועדון, זכייה שאפשרה לו להיות האפרו-אמריקאי הראשון בעל רוב במניות קבוצת ספורט מקצוענית בארצות הברית.[23] הראפר נלי היה שותף נוסף במועדון.[24] אף על פי שנכשלו בהצבעה על בניית אולם חדש בשארלוט, פוליטיקאים מהעיר הוציאו לפועל החלטה על מיסוי המלונות והפנאי בעיר כדי לממן בניית אולם חדש.[25]
בחודש יוני 2003, ניתן לקבוצה החדשה השם בובקאטס (שונר בעברית), על שם בעל החיים המצוי בשתי מדינות קרוליינה.[26] העיר שארלוט, שהייתה כבר ביתם של הקרוליינה פנתרס מליגת ה-NFL, הפכה את שמה הקשור למשפחת החתולים לבחירה טבעית לקבוצת הכדורסל המייצגת את האזור.
2004–2007: ליגת ה-NBA חוזרת לשארלוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני תחילת עונת 2004/2005, מינו הבובקאטס את ברני ביקרסטאף לתפקידי המאמן הראשי והג'נרל מנג'ר של המועדון. בדראפט ההרחבה של שנת 2004, שנערך ב-22 ביוני 2004, בחרו הבובקאטס 19 שחקנים בסך הכול, ביניהם הסמול פורוורד ג'רלד וולאס והסנטר פרימוז ברזץ'.[27] בדראפט 2004 ניצלה שארלוט את הבחירה השנייה כדי לבחור את הסנטר אמקה אוקפור מאוניברסיטת קונטיקט.[28]
משחקם הראשון של הבובקאטס נערך ב-4 בנובמבר באולם שארלוט קולוסיאום, והסתיים בהפסד 103:96 לוושינגטון ויזארדס.[29] יומיים לאחר מכן, ניצחו הבובקאטס בפעם הראשונה בהיסטוריית המועדון כאשר גברו על האורלנדו מג'יק, 111:100.[30] כמו קבוצות ההרחבה נוספות בעבר, התמודדו הבובקאטס עם מאבקים בתחתית הליגה, והם סיימו את העונה הסדירה במאזן של 18:64, כשהם אינם מצליחים לנצח יותר משני משחקים ברציפות.[31] באופן אישי, הרוקי אמקה אוקפור הציג יכולת מצוינת בעונתו הראשונה, העמיד ממוצעים של 15.1 נקודות ו-10.9 ריבאונדים למשחק וזכה בתואר רוקי העונה.[32]
בדראפט 2005 בחרו הבובקאטס את ריימונד פלטון (בחירה חמישית) ושון מיי (בחירה 13), שניהם מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית.[33] עם פלטון ומיי, כתוספת לאוקפור ווולאס, קיוו במועדון לבנות בסיס צעיר ויציב להצלחה עתידית. את עונתם השנייה בליגת ה-NBA פתחו הבובקאטס בניצחון בהארכה כפולה על הבוסטון סלטיקס באולמם החדש, שארלוט בובקאטס ארנה. אף על פי ששוב השתרכו מאחור במשך רוב שלבי העונה, הצליחו הבובקאטס לסיים את העונה הסדירה עם ארבעה ניצחונות רצופים שהביאו אותם למאזן של 26:56, שיפור של שמונה ניצחונות מהעונה הקודמת. לאחר העונה, הודיעו הבובקאטס כי אגדת ה-NBA ויליד קרוליינה הצפונית, מייקל ג'ורדן, קנה מיעוט של מניות ניהול במועדון, והפך לבעל המניות השני בגודלו במועדון וראש מחלקת פעולות הכדורסל.[34]
הבובקאטס המשיכו והראו השתפרות מסוימת במהלך עונת 2006/2007, תוך שהם מציגים במהלך חודש פברואר מאזן של 22:33 שעורר תקוות מסוימות להגעה למשחקי הפלייאוף. בהמשך העונה נחלשה הקבוצה ואף סבלה מסדרה של שמונה הפסדים רצופים שדרדר את מאזנם ל-22:41 בתחילת חודש מרץ. בעקבות התדרדרות זו, הודיע מייקל ג'ורדן כי המאמן הראשי ברני ביקרסטאף לא ימשיך לאמן את הקבוצה בעונה הבאה, אך ימשיך ויסיים את העונה הנוכחית.[35] ביקרסטאף סיים את חוזהו בבוקאטס בצורה מרשימה עם 11 ניצחונות ב-19 המשחקים האחרונים של העונה הסדירה, שהביא את הבובקאטס למאזן 33:49 בסיום העונה. בשלוש עונותיו עם הבובקאטס, החזיק ביקרסטאף במאזן של 77 ניצחונות ו-169 הפסדים.
במהלך פגרת שנת 2007 התמקדה הנהלת הבובקאטס במינויים מקצועיים, כשהציבה את רוד היגינס בתפקיד הג'נרל מנג'ר, ומינתה את סם וינסנט לתפקיד מאמן הקבוצה. בדראפט 2007 בחרה שארלוט את ברנדן רייט כבחירה השמינית, ושלחה אותו מיד לגולדן סטייט ווריורס בעסקה שכללה את ג'ייסון ריצ'רדסון שנשלח לשארלוט. הבובקאטס לא הצליחו ליצור תנופה ממהלכי הפגרה וסיימו את עונת 2007/2008 במאזן מאכזב של 32:50. הקבוצה, ששרר בה הביטחון כי ניתן לסיים את העונה בהופעת פלייאוף ראשונה, נאלצה להיאבק בשמועות עקשניות כי השחקנים הסתכסכו עם המאמן, שפוטר בסיום עונתו היחידה בשארלוט.[36]
2007–2010: תקופת לארי בראון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 באפריל 2008, הגיעו הבובקאטס להסכם עם חבר היכל התהילה של הכדורסל לארי בראון כמאמן הראשי של הקבוצה.[37] עם הבחירה התשיעית בדראפט 2008, בחרו הבובקאטס את הרכז די. ג'יי. אוגוסטין מאוניברסיטת טקסס. בדצמבר 2008, מעט יותר מחודש לאחר פתיחת העונה, העבירו הבובקאטס את הקלעי המוביל שלהם, ג'ייסון ריצ'רדסון יחד עם ג'ארד דאדלי לפיניקס סאנס תמורת בוריס דיאו וראג'ה בל. הטרייד התברר כמוצלח כאשר הקבוצה התקרבה להופעת הפלייאוף הראשונה בתולדות הבובקאטס במהלך עונת 2008/2009, אך סיימה בפיגור של ארבעה ניצחונות מהמקום השמיני במזרח עם מאזן של 35:47. בסיום העונה הודיע הבעלים של הקבוצה, רוברט ג'ונסון, כי הוא מעמיד את המועדון למכירה.
במהלך הפגרה, ג'רלד הנדרסון נבחר במקום ה-12 של דראפט 2009. כמו כן ביצעו הבובקאטס טרייד על אמקה אוקפור תמורת הסנטר של ניו אורלינס הורנטס טייסון צ'נדלר, ודרך טריידים נוספים רכשו את סטיבן ג'קסון ואייסי לאו מגולדן סטייט ווריורס. ב-27 בפברואר 2010 נודע כי רוברט ג'ונסון החליט למכור את המועדון למייקל ג'ורדן, עסקה שהפכה את ג'ורדן לשחקן העבר הראשון שיש לו רוב בבעלות על קבוצת NBA.[38] במהלך עונת 2009/2010 נבחר ג'רלד וולאס להשתתף במשחק האולסטאר, לאחר שהעמיד ממוצעים של 18.2 נקודות ו-10.0 ריבאונדים למשחק. בכך הפך וולאס לשחקן האולסטאר הראשון (ובדיעבד גם האחרון) שמייצג את שארלוט בתקופתם כ"בובקאטס". ב-9 באפריל 2010 הצליחו הבובקאטס להעפיל לראשונה בתולדותיהם אל משחקי הפלייאוף לאחר שגברו על ניו אורלינס הורנטס בתוצאה 104:103, והקבוצה סיימה את העונה הסדירה במאזן חיובי של 44:38. לפלייאוף העפילו הבובקאטס מהמקום השביעי במזרח, והובסו בתוצאה 4:0 על ידי אורלנדו מג'יק.
2010–2013: השנים האחרונות כשארלוט בובקאטס
[עריכת קוד מקור | עריכה]את עונת 2010/2011 החלו הבובקאטס עם תקוות גדולות בעקבות הצלחתם בעונה הקודמת, אך הבובקאטס השתרכו מאחור בתחילת העונה, ובדצמבר 2010 הודיע מייקל ג'ורדן על פיטוריו של לארי בראון מתפקיד המאמן הראשי, לאחר שהקבוצה השיגה מאזן של 9:19 בלבד מפתיחת העונה. באותו היום, מונה המאמן הוותיק פול סיילאס לתפקיד המאמן הראשי. ב-24 בפברואר 2011, ביום האחרון להעברות ב-NBA, ביצעו הבובקאטס כמה טריידים כדי לפנות מקום מתחת לתקרת השכר של הקבוצה כששלחו את ג'רלד וולאס לפורטלנד טרייל בלייזרס תמורת ג'ואל פריזבילה, שון מרקס, דנטה קנינגהם ושתי בחירות סיבוב ראשון. כמו כן הם שלחו את הסנטר הוותיק נאזי מוחמד לאוקלהומה סיטי ת'אנדר תמורת די ג'יי וייט ומוריס פיטרסון. בהמשכה של העונה פציעות של סטיבן ג'קסון וטיירוס תומאס חיסלו כל סיכוי לשארלוט להדביק את אינדיאנה פייסרס בתחרות על המקום השמיני והאחרון לפלייאוף, והבובקאטס סיימו את העונה הסדירה במאזן של 34:48.
_(cropped).jpg)
בדראפט 2011 בחרה שארלוט בבחירה התשיעית את הרכז קמבה ווקר, אשר היה אחד השחקנים הבולטים שלה ב-8 העונות הבאות. בעונת 2011/2012 המקוצרת שברו הבובקאטס את השיא השלילי לעונה אחת עם אחוז ניצחונות של 10.3% (מאזן 59-7); השיא הקודם היה שייך לפילדלפיה 76' בעונת 1972/1973, עם אחוז ניצחונות של 11%.
ב-2013 הגיש מייקל ג'ורדן בקשה למועצת מנהלי הליגה לשינוי השם לשארלוט הורנטס החל מעונת 2014/2015, לאחר שהניו אורלינס הורנטס (דאז) שינו את שמם לניו אורלינס פליקנס והחזירו את זכויות השם 'הורנטס' לשארלוט. ב-18 ביולי של אותה השנה, הכריזה הנהלת ליגת ה-NBA כי אישרה פה-אחד את הבקשה לשינוי שם הקבוצה וכי שארלוט בובקאטס תחזור להיות שארלוט הורנטס לאחר עונת 2013/2014.
בדראפט 2013, בחרו הבובקאטס את קודי זלר כבחירה מספר 4 בדראפט. הבובקאטס גם החתימו את השחקן החופשי אל ג'פרסון, לאחר שסיים את חוזהו ביוטה ג'אז. באותה עונה העפילו הבובקאטס לפלייאוף ה-NBA לאחר שסיימו במקום השביעי במחוז המזרחי, עם מאזן של 43:39. הבובקאטס הודחו בפלייאוף על ידי הפיינליסטית של אותה עונה, מיאמי היט, אחרי 4 משחקים בלבד. המשחק הרביעי היה גם המשחק האחרון של הקבוצה כשארלוט בובקאטס.
2014–הווה: ההורנטס חוזרים לשארלוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 במאי 2014 חזרה הקבוצה להיקרא שארלוט הורנטס. בדראפט 2014, ההורנטס בחרו את נואה וונלה בבחירה התשיעית, ואת פיי ג'יי היירסטון בבחירה ה-26. באותו הקיץ החתימה שארלוט גם את לאנס סטיבנסון, שסיים את חוזהו באינדיאנה פייסרס, על חוזה ל-3 שנים תמורת 27 מיליון דולר, ואת מרווין ויליאמס, הפורוורד בן ה-28 שסיים חוזה ביוטה ג'אז, על חוזה לשנתיים תמורת 14 מיליון דולר. את עונת 2014/2015 סיימו ההורנטס במקום ה-11 במזרח, עם מאזן 33:49. לקראת עונת 2015/2016 צירפה הקבוצה מספר שחקנים בולטים, ביניהם ניקולא באטום (מפורטלנד) וג'רמי לין (מהלייקרס), וכן בחרה בדראפט 2015 את כוכב המכללות פרנק קמינסקי בבחירה התשיעית.[39]
בעונת 2015/16 סיימה הקבוצה במקום ה-6 במזרח עם מאזן 48:34. בסאבב הפלייאוף הראשון פגשה הקבוצה את מיאמי היט לה הפסידה 4:3 והודחה. בקיץ 2016 איבדו ההורנטס מספר שחקנים מובילים, בהם ג'רמי לין, אל ג'פרסון וקורטני לי. מנגד, באותו קיץ חתמו בקבוצה רוי היברט, מרקו בלינלי ורמון שסנס. באותה עונה, שחקנה הצעיר של הקבוצה, קמבה ווקר, נבחר לראשונה למשחק האול סטאר, אך על אף הצלחתו הרבה מבחינה אישית, ההורנטס סיימו את העונה במאזן שלילי ולא התקדמו לפלייאוף. בקיץ 2017, חתם בקבוצה שחקנה של האטלנטה הוקס, דוויט הווארד, ובדראפט 2017, הם בחרו את מליק מונק ופרנק ג'קסון. ג'קסון עבר בטרייד לניו אורלינס פלקינס תמורת דווין בקון. בנוסף, חתם בקבוצה רוקי השנה לשעבר, מייקל קרטר ויליאמס. בעונה זו נבחר כוכב הקבוצה, קמבה ווקר לאול סטאר בפעם השנייה.
לקראת העונה הבאה, עונת 2018/2019, חתם בקבוצה האול סטאר ואלוף ה-NBA ארבע פעמים לפני כן עם הסן אנטוניו ספרס, טוני פארקר. בעונה זו, ההורנטס הגיעו למקום ה-9 במזרח, ולא העפילו לפלייאוף. בדראפט 2019, בחרו ההורנטס את פי. ג'יי וושינגטון. באותו קיץ, עשו ההורנטס העברה משמעותית, כשהעבירו את השחקן המוביל שלהם, קמבה ווקר, בטרייד לבוסטון, בתמורה לטרי רוזיר. באותה עונה, רשם שחקנה הצעיר של שארלוט, דבונטה גראהם, עונה מצוינת, כשקלע בממוצע 18.2 נקודות למשחק. למרות זאת, ההורנטס לא הגיעו לפלייאוף.
קיץ 2020 היה משמעותי מאוד עבור ההורנטס. בדראפט 2020, בחרו ההורנטס בבחירה ה-3 של הסיבוב הראשון, את לאמלו בול, והחתימו את שחקן הבוסטון סלטיקס, גורדון היוורד ל-4 שנים, בתמורה ל-120 מיליון דולר.
ביוני 2022 חזר סטיב קליפורד לאמן את הקבוצה, ארבע שנים אחרי שעזב אותה, וחתם על חוזה אימון לשלוש שנים. קודם להחתמתו, היו מועמדים לתפקיד קני אטקינסון ומייק ד'אנטוני.[40]
האולם הביתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שארלוט קולוסיאום (2004–2005)
- ספקטרום סנטר (2005–הווה), נקרא בעבר "שארלוט בובקאטס ארנה" (2005–2008) ו"טיים וורנר כייבל ארנה" (2008–2016)
במהלך עונתם הראשונה, שיחקו הבובקאטס את משחקיהם הביתיים באולם השארלוט קולוסיאום, בעת שאולמם החדש (השארלוט בובקאטס ארנה) היה בשלבי בנייה. לאחר השלמתו, סגרה העירייה את אולם הקולוסיאום המיושן, במהלך הפגרה של שנת 2005 וחנכה את האולם החדש עם הופעה של להקת הרולינג סטונז.
בחודש אפריל 2008, הגיעו הבובקאטס לעסקה בכל הקשור לזכויות שיום האולם עם חברת טיים וורנר כייבל, תחנת הטלוויזיה בכבלים הגדולה ביותר באזור העיר שארלוט. בתמורה לזכויות שיום האולם, הסכימה חברת טיים וורנר לבטל את ההסכם שהיה לחברת הכבלים עם הבובקאטס ושהגביל את החשיפה של המועדון בארבע השנים הראשונות.[41]
לוגואים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
לוגו הקבוצה בתקופת שארלוט הורנטס בין השנים 1988–2002 -
לוגו הקבוצה בתקופת שארלוט בובקאטס בין השנים 2004–2012 -
לוגו הקבוצה בתקופת שארלוט בובקאטס בין השנים 2012–2014 -
לוגו הקבוצה הנוכחי מאז שנת 2014
מאמני הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2023/2024:
| מאמן | שנים | עונה סדירה | פלייאוף | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משחקים | ניצחונות | הפסדים | % הצלחה | משחקים | ניצחונות | הפסדים | % הצלחה | ||
| דיק הארטר | 1988–1990 | 122 | 28 | 94 | 0.230 | – | – | – | - |
| ג'ין ליטלס | 1990–1991 | 124 | 37 | 87 | 0.298 | – | – | – | - |
| אלן בריסטו | 1991–1996 | 410 | 207 | 203 | 0.505 | 13 | 5 | 8 | 0.385 |
| דייב קאונס | 1996–1999 | 179 | 109 | 70 | 0.609 | 12 | 4 | 8 | 0.333 |
| פול סיילאס | 1999–2002 | 281 | 161 | 120 | 0.573 | 23 | 11 | 12 | 0.478 |
| ברני ביקרסטאף | 2004–2007 | 246 | 77 | 169 | 0.313 | – | – | – | - |
| סם וינסנט | 2007–2008 | 82 | 32 | 50 | 0.390 | – | – | – | - |
| לארי בראון | 2008–2010 | 192 | 88 | 104 | 0.458 | 4 | 0 | 4 | 0.000 |
| פול סיילאס (2) | 2010–2012 | 120 | 32 | 88 | 0.267 | – | – | – | - |
| מייק דנלאפ | 2012–2013 | 82 | 21 | 61 | 0.256 | – | – | – | - |
| סטיב קליפורד | 2013–2018 | 410 | 196 | 214 | 0.478 | 11 | 3 | 8 | 0.273 |
| ג'יימס בורגו | 2018–2022 | 301 | 138 | 163 | 0.458 | – | – | – | – |
| סטיב קליפורד (2) | 2022–2024 | 164 | 48 | 116 | 0.293 | – | – | – | – |
מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ג'נרל מנג'ר | תקופה | הישגים |
|---|---|---|
| קארל שיר | 1987–1990 | – |
| אלן בריסטו | 1990–1991 | – |
| דייב טוורדזיק | 1991–1995 | – |
| בוב באס | 1995–2002 | זכייה בפרס מנהל העונה (1997) |
| המועדון חדל מלהתקיים | 2002–2004 | |
| ברני ביקרסטאף | 2004–2007 | – |
| רוד היגינס | 2007–2011 | – |
| ריץ' צ'ו | 2011–2018 | – |
| מיץ' קופצ'אק | 2018–הווה | – |
הישגים ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיאים למשחק בודד
[עריכת קוד מקור | עריכה]נקודות: 60, קמבה ווקר נגד בוסטון סלטיקס, 18 בנובמבר 2018.
ריבאונדים: 30, דווייט הווארד נגד ברוקלין נטס, 21 במרץ 2018.
אסיסטים: 20, ברווין נייט נגד קליבלנד קאבלירס, 11 בינואר 2005.
חטיפות: 9, אדי ג'ונס נגד אינדיאנה פייסרס, 4 בנובמבר 1999.
חסימות: 12, ולאדה דיבאץ נגד ניו ג'רזי נטס, 12 בפברואר 1997.
שיאי קריירה בקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
נקודות:
|
ריבאונדים:
|
אסיסטים:
|
חטיפות:
|
חסימות:
|
פרסים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
שחקנים במשחק האולסטאר |
שחקנים שמספר גופייתם הוצא לגמלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר | שחקן | עמדה | שנים בקבוצה | תאריך הפרשה |
|---|---|---|---|---|
| 13 | בובי פילס | קלע | 1997–2000 | 9 בפברואר 2000 |
סגל שחקנים בעונת 2024/2025
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגל שארלוט הורנטס
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שחקנים | מידע נוסף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מאמן:
מקרא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שארלוט הורנטס (באנגלית)
שארלוט הורנטס, ברשת החברתית פייסבוק
שארלוט הורנטס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שארלוט הורנטס, ברשת החברתית אינסטגרם
שארלוט הורנטס, ברשת החברתית טיקטוק
שארלוט הורנטס, סרטונים בערוץ היוטיוב- שארלוט הורנטס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הכינוי "הורנטס" חוזר לשארלוט, באתר הרשמי של הקבוצה
- ^ ג'ורג' שין מתמודד על הקמת קבוצה בשארלוט, מתוך הספר The National Basketball Association: Business, Organization and Strategy מתוך מאגר גוגל ספרים
- ^ אולם השארלוט קולוסיאום לקראת הריסה, באתר ESPN
- ^ ליגת ה-NBA מכריזה על הקמת קבוצות בשארלוט, מיאמי, אורלנדו ומיניאפוליס, באתר לוס אנג'לס טיימס
- ^ קיצור תולדות שארלוט הורנטס, באתר nbcsports.com
- ^ רשימת נבחרי דראפט ההרחבה של 1988, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת נבחרי דראפט 1988, באתר basketball-reference.com
- ^ דוח המשחק בין שארלוט לקליבלנד, באתר basketball-reference.com
- ^ על הפופולריות של ההורנטס בשארלוט, באתר nola.com
- ^ נתוני צופים ב-NBA, באתר apbr.org
- ^ סטטיסטיקות עונת 1988/1989 של ההורנטס, באתר basketball-reference.com
- ^ תוצאות ההצבעות לפרסי עונת 1992/1993 ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ דוח המשחק בין שארלוט לבוסטון, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הזוכים בפרס השחקן השישי של העונה, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות סדרת הפלייאוף בין שארלוט לשיקגו, באתר basketball-reference.com
- ^ שארלוט שולחת את מורנינג למיאמי בתמורה לגלן רייס, באתר philly.com
- ^ סיכום סטטיסטי של עונות שארלוט הורנטס, באתר basketball-reference.com
- ^ המובילים הסטטיסטיים של עונת 1996/1997 ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ תוצאות ההצבעות לפרסי עונת 1996/1997 ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 נתוני צופים ב-NBA, באתר apbr.org
- ^ סיכום עונות ההורנטס, באתר sportsecyclopedia.com
- ^ בירד מגיש הצעה לזיכיון על מועדון בשארלוט, באתר USATODAY.com
- ^ רוברט ג'ונסון נבחר לבעלים של קבוצת ההרחבה משארלוט, באתר ESPN
- ^ רוברט ג'ונסון מצרף את נלי לקבוצת הניהול של הבובקאטס, באתר הרשמי של הקבוצה
- ^ כתבה על הדיונים לבניית האולם החדש בשארלוט, באתר bizjournals.com
- ^ קבוצת ההרחבה החדשה תקרא שארלוט בובקאטס, באתר הרשמי של הקבוצה
- ^ דראפט ההרחבה של שנת 2004, באתר הרשמי של ה-NBA
- ^ רשימת נבחרי דראפט 2004, באתר basketball-reference.com
- ^ סיקור המשחק בין שארלוט לוושינגטון, באתר ESPN
- ^ סיקור המשחק בין שארלוט לאורלנדו, באתר ESPN
- ^ לוח המשחקים של הבובקאטס בעונת 2004-05, basketball-reference.com
- ^ אוקפור זוכה בתואר רוקי העונה, באתר הרשמי של הקבוצה
- ^ רשימת נבחרי דראפט 2005, באתר basketball-reference.com
- ^ מייקל ג'ורדן הופך לבעלים חלקי של הבובקאטס, באתר הרשמי של הקבוצה
- ^ ג'ורדן מודיע כי ביקרסטאף לא ימשיך כמאמן הקבוצה בעונת 2007/2008, באתר ESPN
- ^ ידיעה על פיטורי סם וינסנט, באתר USATODAY
- ^ ידיעה על מינוי של לארי בראון, באתר הרשמי של הקבוצה
- ^ מייקל ג'ורדן הופך לבעלים של הבובקאטס, באתר CNN
- ^ נבחרי דראפט 2015, באתר basketball-reference.com
- ^ סטיב קליפורד חזר לשארלוט בחוזה ל-3 שנים, באתר ynet, 25 ביוני 2022
- ^ חברת טיים וורנר רוכשת את זכויות השיום של אולם ה"שארלוט בובקאטס", באתר USA Today
- ^ המובילים הסטטיסטיים של שארלוט הורנטס, באתר basketball-reference.com
| קבוצות ליגת ה-NBA | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| האזור המזרחי | האזור המערבי | ||||
| הבית האטלנטי | הבית המרכזי | הבית הדרום־מזרחי | הבית הצפון־מערבי | הבית הפאסיפי | הבית הדרום־מערבי |
| בוסטון סלטיקס | שיקגו בולס | אטלנטה הוקס | דנוור נאגטס | גולדן סטייט ווריורס | דאלאס מאבריקס |
| ברוקלין נטס | קליבלנד קאבלירס | שארלוט הורנטס | מינסוטה טימברוולבס | לוס אנג'לס קליפרס | יוסטון רוקטס |
| ניו יורק ניקס | דטרויט פיסטונס | מיאמי היט | אוקלהומה סיטי ת'אנדר | לוס אנג'לס לייקרס | ממפיס גריזליס |
| פילדלפיה 76' | אינדיאנה פייסרס | אורלנדו מג'יק | פורטלנד טרייל בלייזרס | פיניקס סאנס | ניו אורלינס פליקנס |
| טורונטו ראפטורס | מילווקי באקס | וושינגטון ויזארדס | יוטה ג'אז | סקרמנטו קינגס | סן אנטוניו ספרס |
בקרת זהויות  |
|
|---|