שרון קנטור (מוזיקאית)
 | |
| לידה |
28 ביולי 1971 (בת 53) רמת השרון, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| עיסוק | אשת בידור, רדיו וטלוויזיה |
| מעסיק |
חדשות, HOT3, ערוץ 2, גלי צה"ל |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | sharon.kantor.7 |
  | |
שרון קנטור (נולדה ב-28 ביולי 1971) היא מוזיקאית, סופרת, אשת תקשורת, במאית, תסריטאית, שחקנית, עיתונאית ויוצרת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטור נולדה ברמת השרון. כשהייתה בת שמונה עברה עם משפחתה לתל אביב.
עם שחרורה מצה"ל החלה לעבוד כמפיקה וכמגישה בערוץ הילדים בראשית דרכו. דרך חבר משותף הכירה את אברי גלעד, שצירף אותה לצוות המנחים של הערוץ השני, עם תחילת השידורים המסחריים בערוץ.
במקביל עבדה כעיתונאית[1].
בהמשך ערכה והגישה תוכניות מוזיקה בטלוויזיה, ולקחה חלק במגוון תוכניות ששודרו בכבלים ובערוצי הטלוויזיה השונים בתפקידים שונים.
לתקופה מסוימת עזבה את ישראל ועברה לגור בניו יורק[2].
קריירת מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטור ביימה קליפים רבים לאמנים כמו אביב גפן, רמי פורטיס, מופע הארנבות של ד"ר קספר, המגפה, קרם ברולה ועוד. בשנת 1995 ביימה את הסרט התיעודי "בדרך לשומקום" על תהליך הקלטת האלבום "שומקום" של אביב גפן בלונדון. בסרט השתתף גם המוזיקאי ניק קייב. היא עבדה ועובדת כתקליטנית.
כשהתגוררה בניו יורק הייתה חברה קנטור בהרכב רוק בשם The Betty Plague. משנת 2004 קנטור חברה בהרכב הרוק "The Girls" עם אדם שפלן, גיא שמי, רם אוריון, עידו בלאושטיין וחגי פרשטמן[3]. ההרכב הוציא שני אלבומים. הראשון בשם "Talk to the Pervert" יצא בשנת 2005. האלבום השני "Sick of Seeking" יצא לרשת בשנת 2011. בשנת 2007 הלהקה חיממה את איגי פופ והסטוג'ס בהופעתם בפארק הירקון[4]. קנטור חברה גם בהרכב "Spinster Sister" עם אחותה אלינור שפועל בתל אביב ובברלין ומתמחה בקאנטרי גותי והוציא אלבום ואיפי[5]. בנוסף ניגנה בעוד הרכבים כמו ממלושן, אלקטרו-חנן ו-fRed.
בשנת 2004 יצא האלבום "The Black & Whites Pop-Ups" של קנטור, הפועלת בשם "דה בלאק אנד וייטס". קנטור: "אמנים רבים, גם אם הם עובדים לבד, נוהגים להוציא את המוזיקה שלהם תחת שם של הרכב. במקרה זה, נתתי גם לסינתסייזר מקום של כבוד, והוא נחשב לחבר ב'בלאק אנד וייטס'". האלבום, שיצא בחברת אן-אם-סי, הוקלט כולו בטייפ ארבעה ערוצים ביתי במשך כמה שנים, וקנטור מנגנת בו בכל הכלים: מקלדות, גיטרה, בס ותופים. רוב האלבום מורכב מקטעים אינסטרומנטליים[6]. שני קליפים בוימו עבורו על ידי עמית איצקר לטראקים Play It Safe ול-I'm In The Kitchen.
בשנת 2020 יצרה את הפסקול לסדרת הטלוויזיה התעודית "ערות" של תמר מור סלע ועדי ארבל שעליו קיבלה מועמדות בתחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי.
בשנת 2022 השתתפה בסרט התיעודי "עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון" של עמית איצקר.
קריירה ברדיו וטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטור השתתפה בתוכניות רבות. בתחילת שנות התשעים הייתה מגישת טלוויזיה, בין היתר הנחתה בערוץ 2 לצד אברי גלעד את התוכנית "מהקליפיה באהבה" ואת התוכנית "יציאת חירום" לצד דן תורן, איילת זורר ואחרים. אחר כך הנחתה את התוכניות "הוגו" ו"לילות יפו" בערוץ הראשון. כתסריטאית הייתה קנטור חלק מצוות התוכניות "רד בנד", "ארץ נהדרת" "דאבל דייט" ועוד.
בין השנים 1997–1998 שיחקה שדרנית בסדרה ״צה׳ל 1״ שהתרחשה באחורי הקלעים של תחנת רדיו צבאית וששודרה במשך 3 עונות בשידורי ״רשת״ בערוץ 2.
בתחילת שנות ה-2000 הייתה חלק מצוות תוכנית המוזיקה "הקופסה" בערוץ 3[7].
ב-2001 ייצרה עם רונן אידלמן את "ביפ שואו עם שרון קנטור", חלק מרצועה בערוץ ביפ שנערכה על ידי מולי שגב בערוץ "ביפ" בכבלים. התוכנית עסקה באקטואליה אלטרנטיבית ובתרבות־נגד בדרכים מקוריות שלא היו מקובלות עד אז[8].
ב-2003 שיחקה את הדמות ימית הפנמית בסדרת הילדים גור ואוח בערוץ ג'טיקס.
ב-2012 הגישה בערוץ הראשון את התוכנית היומית "בסביבה טובה" יחד עם אלון נוימן[9], תוכנית שהתמקדה בתחומי האקולוגיה ואיכות הסביבה[10].
החל מ-2015 קנטור היא חלק מצוות המגישים של התוכנית "משפחה גרעינית" בגלי צה"ל[11].
ב-2019 שיחקה את דמותה של פנינה בסדרה "שלטון הצללים".
החל מ-2022 קנטור מנחה את הפודקאסט "גב הספר" העוסק באחורי הקלעים של העבודה הספרותית, מהשלבים הראשונים של הכתיבה והעריכה, ועד הדפסת הספר ופרסומו. וכן, מחודש מאי 2022, החלה בהגשת התוכנית "שלושה שיודעים" ב"כאן תרבות" ברדיו.
כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהייתה בת 22 במקביל לשאר עיסוקיה החלה לכתוב בעיתונות, תחילה בעיתון "חדשות". בין השאר כתבה טור בעיתון "זמן תל אביב" בשם "בלי חזייה" על חוויותיה בעיר הגדולה[1].
בתחילת שנות האלפיים כתבה בוואלה! טורים שעסקו בנושאים כגון מסחור הסביבה, גזילת המרחב הציבורי, שימור ומלאכותיות. הטורים זיכו אותה בשנת 2004 ב"פרס פראט לכתיבה עיתונאית על נושאי סביבה" מטעם מרכז השל.
במהלך הקריירה כתבה קנטור לעיתונים שונים ובפורמטים שונים, ובשנת 2014 הוציאה לאור את ספרה לילדים: "זהירות! פופיק" בהוצאת כנרת. הספר מתאר את מסעה של שוש השובבה במעמקי הפופיק של הענק העצלן צוציק. בקרקעית הפופיק היא מגלה יקום פעלתני בדמות צ'יטה שברחה מהספארי, פיל, אוהל סיירים ועטלף[12].
בשנת 2019 יצא ספרה הראשון למבוגרים, "זנב" בהוצאת לוקוס. את הסיפור על אלון אמיר, קופירייטר תל אביבי אשר יום אחד מגלה כי צמח זנב באחוריו, כתבה כבר בשנת 2001. הספר זכה בפרס שרת התרבות והספורט לסופרים בראשית דרכם, וגם הוצאת "לוקוס" זכתה בפרס השרה על הוצאת הספר[13].
בשנת 2020 פורסמו 5 שירים שלה בגיליון השלישי של "הסוס המעופף" מבית הליקון המוקדש לשירים לילדים. אחד מהשירים הללו, "הסנדלר הולך יחף", זכה לעיבוד מוזיקלי על ידי הצמד "חולצות של להקות" של יעל בירנבאום ועמית איצקר. באותה שנה יצא גם ספר ילדים חדש שכתבה בשם "שיבויה ושיקויה עפות למדבר" בהוצאת "דפוס בית".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטור מתגוררת בכרכור. חיה בזוגיות עם התסריטאי אילן שפלר ואם לשתי בנות[14].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרון קנטור, ברשת החברתית פייסבוק
שרון קנטור, ברשת החברתית LinkedIn
שרון קנטור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שרון קנטור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שרון קנטור, באתר Discogs (באנגלית)- שרון קנטור, דף שער בספרייה הלאומית
- שרון קנטור בפודקאסט "באיפיג'יבי עם קלצ'קין"
- ערן בר-און, שרון קנטור: "יש לנו טלוויזיה איומה", באתר ynet, 29 בפברואר 2012 - ריאיון עם שרון קנטור
שרון קנטור בקטע מההרצאה "ליידי גע בה", סרטון באתר יוטיוב- רונן טל, הזכות שלא לצרוך, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2007
- דף חלק: שרון קנטור ניסתה לא להעיר לבן הזוג שלה, כתבה של שרון קנטור במגזין טיימאאוט
- שרון קנטור מצאה את התאומה האבודה שלא ידעה על קיומה, מגזין את
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יונתן אסתרקין, שיחת נפש: שרון קנטור על טלוויזיה, הורות וכדורים, באתר nrg, 21 במרץ 2012
- ^ ערן בר-און, שרון קנטור: "יש לנו טלוויזיה איומה", באתר ynet, 29 בפברואר 2012
- ^ עכבר העיר, קחי אותי שרון, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2006
- ^ תמר סוקניק, שרון קנטור תחמם את איגי פופ, באתר הארץ, 27 ביוני 2007
- ^ עכבר העיר, חגיגות שנה ל-RIOT! בכולי עלמא, באתר הארץ
- ^ שגיא בן נון, אלבום חדש לשרון קנטור, באתר הארץ, 19 באפריל 2004
- ^ שגיא בן נון, מציאות נפרדת, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2003
- ^ סמדר הירש, ביפ, ביפ: ערוץ הצעירים החדש עולה בערוצים הדיגיטליים, באתר גלובס, 16 במאי 2001
- ^ אור בר שלום, עכבר העיר, אלון נוימן: "הורות גורמת לך לחשוב על הסביבה", באתר הארץ, 26 בפברואר 2012
- ^ גילי איזיקוביץ, סביבה תומכת, באתר הארץ, 28 בפברואר 2012
- ^ רן בוקר, אברי גלעד צחק על הקהילה האתיופית בשידור - והתנצל: "הייתי היחיד שזה שעשע אותו", באתר ynet, 4 ביולי 2019
- ^
מאיה לוין, מתנה לכל הילדים שמגלים את הפופיק שלהם, באתר הארץ, 20 בינואר 2015
- ^ סקירות של הספר: עמרי הרצוג, "זנב": המטרה השיווקית הצנועה שמאחורי ספרה היומרני של שרון קנטור, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2019 נטע הלפרין, שרון קנטור כתבה סיפור על פרסומאי שהצמיח זנב. אז איך זה מתחבר לעשייה האקטיביסטית שלה?, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2019
- ^ חן לב, שרון קנטור: "כדי ליצור אומנות צריך להתנתק מהמיינסטרים", באתר מעריב אונליין, 29 במאי 2018
