לדלג לתוכן

שרון פרמינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרון פרמינגר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1960 (בת 64 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים רמת השרון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגמת ספרות
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, בית הספר אליאנס תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1990
פרסים והוקרה פרס אנדרסן (2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרון פּרֶמינגֶר (נולדה ב-1960) מתרגמת ספרות מאנגלית ומצרפתית לעברית.

מתרגמת ספרות מאנגלית וצרפתית לעברית. החלה את דרכה בשנת 1990 בתרגום ספרי מתח של ג'ון גרישם, ובתוך זמן קצר עברה לתרגום ספרי מופת כגון "שידוך הולם" מאת ויקראם סת, "סיפורים אחרונים" מאת איזק דינסן ו"המין השני" מאת סימון דה-בובואר. בהמשך הוציאה תרגומים חדשים ל"ג'יין אייר" (שרלוט ברונטה), ל"אורלנדו", "גברת דאלוויי" ו"בין המערכות" (וירג'יניה וולף), ל"נשים קטנות" (לואיזה מיי אלקוט) ועוד, שזכו בשבחי הביקורת.[1] תרגומה ל"הרפתקאות תום סוייר" (מארק טוויין) זכה בעיטור הנס כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער.[2]

תרגמה עד היום כ-150 ספרים (נכון לשנת 2022).

גדלה ולמדה ברמת השרון ובבית ספר אליאנס ברמת-אביב. לאחר שירות צבאי בחיל המודיעין, השלימה תואר ראשון בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ובעקבות קורס "תרגום לתיאטרון" (בהנחייתו של שמעון לוי) תרגמה שני מחזות שהועלו בסמינר הקיבוצים ("הגברת מדובוק" בבימויה של רינה ברוך ו"יום נפלא לשברון לב" בבימויה של דורית ירושלמי).

למדה לתואר שני במגמה לתרגום בחוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב, בהנחייתם של גדעון טורי, ניצה בן-ארי, יעל רנן ועוד.

מבחר מתרגומיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרות יפה
עיון
ספרי ילדים ונוער
מחזות
רבי-מכר
מתח

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו בקישורים החיצוניים.
  2. ^ IBBY, IBBY Honour List (2010), May 2010, p.76. קובץ PDF.
  3. ^ אתר למנויים בלבד אילת שמיר, "בבוא מותי" של פוקנר: נייר לקמוס תרבותי למורכבות של דרום ארה"ב, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2018
  4. ^ אתר למנויים בלבד אילת שמיר, כ–90 שנה אחרי כתיבתו, "הקול והזעם" של ויליאם פוקנר זוכה לתרגום חדש ומעולה, באתר הארץ, 1 ביולי 2020
  5. ^ אריאנה מלמד, זה לא גברת זה אדון, באתר ynet, 30 באוגוסט 2007
    ארנה קזין, חדר משלה,חדר משלו, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2007
    צבי טריגר, צבי טריגר על "אורלנדו", בלוג באתר "רשימות"
  6. ^ הדר מקוב-חסון, לא קשה למצוא חסרונות בלהיות ג'יין אייר. אבל יש גם יתרונות, באתר הארץ, 21 במאי 2007
  7. ^ אתר למנויים בלבד עלית קרפ, שובו של רב המכר שכבש את ספריות הקיבוצים, באתר הארץ, 20 במרץ 2014
  8. ^ יעל שפירא, המפלצת כפסיפס של שיירי אנוש, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005
  9. ^ אירי ריקין, "סטונר" של ג'ון ויליאמס: בגן עדן של דת כוזבת, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
  10. ^ אתר למנויים בלבד אירי ריקין, חשבון הנפש של אוגוסטוס, באתר הארץ, 30 במרץ 2013
    גלית חתן, ‏אוגוסטוס, ג'ון וויליאמס, באתר גלובס, 7 במאי 2013
  11. ^ קרן פייט, פנורמה רחבה של האכזריות והחמלה האנושית, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2006
  12. ^ אילת שמיר, כוחם המיתי של המים הרבים האלה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2006
  13. ^ אתר למנויים בלבד ענבל מלכה, כשהג’יני אחמד והגולם חוה נתקלים זה בזה בניו יורק, באתר הארץ, 26 במרץ 2014
  14. ^ מיכאל דק, ימי התום, באתר הארץ, 17 ביוני 2008
  15. ^ מאשה צור-גלוזמן, "נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט | כנגד ארבע בנות, באתר הארץ, 9 במרץ 2011
  16. ^ ליזה צ'ודנובסקי, התשובה הצרפתית להארי פוטר, מאת במאי הקולנוע לוק בסון, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2006