שף (סרט)

שף
Chef
בימוי	ג'ון פאברו
הופק בידי	ג'ון פאברו
תסריט	ג'ון פאברו
עריכה	רוברט לייטון
שחקנים ראשיים	ג'ון פאברו; רוברט דאוני ג'וניור; אוליבר פלאט; איימי סדריס; אמג'יי אנתוני; ראסל פיטרס; סופיה ורגרה; סקרלט ג'והנסון; דסטין הופמן; ג'ון לגוויזאמו; בובי קנאבלי; Gary Clark Jr.
צילום	קרמר מורגנטאו
מדינה	ארצות הברית
חברה מפיצה	Big Bang Media, Open Road Films, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	12 ביוני 2014
משך הקרנה	114 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט קומדיה, דרמה קומית
מקום התרחשות	לוס אנג'לס
הכנסות באתר מוג'ו	chef
	chefthefilm.com
	דף הסרט ב־IMDb

שף (באנגלית: Chef) הוא סרט דרמה קומדיה משנת 2014 בבימויו, כתיבתו והפקתו של ג'ון פאברו, שגם מככב בתפקיד הראשי. הסרט עוקב אחר קארל קספר, שף מוכשר שמאבד את עבודתו במסעדת יוקרה בלוס אנג'לס, ומחליט לפתוח משאית אוכל כדי לחדש את תשוקתו לבישול ולאחד את משפחתו. הסרט זכה לביקורות חיוביות על ההומור, הבימוי והמשחק, והכניס כ-45.9 מיליון דולר ברחבי העולם, מול תקציב הפקה של 11 מיליון דולר.

פברו כתב את התסריט לאחר שביים כמה סרטים בעלי תקציב גדול, מתוך רצון לחזור "לבסיס" וליצור סרט על בישול.^[1] בעל משאית האוכל והשף רוי צ'וי שימש כמפיק שותף ופיקח על התפריטים והאוכל שהוכן לסרט. שלב הצילומים החל ביולי 2013 בלוס אנג'לס, מיאמי, אוסטין וניו אורלינס.

עלילה

קארל קספר הוא שף ראשי במסעדת יוקרה בלוס אנג'לס. לאחר עימות עם מבקר מסעדות משפיע, קארל מתפטר ומוצא את עצמו ללא כיוון מקצועי. בעידוד גרושתו אינז, הוא נוסע למיאמי ורוכש משאית אוכל. יחד עם בנו פרסי וחברו מרטין, הם יוצאים למסע ברחבי ארצות הברית, מגישים אוכל רחוב ומחדשים את הקשר המשפחתי.

צוות השחקנים

ג'ון פאברו – קארל קספר, השף הראשי.
סופיה ורגרה – אינז, גרושתו של קארל.
אמג'יי אנתוני – פרסי קספר, בנו של קארל.
ג'ון לגוויזאמו – מרטין, חברו ושותפו של קארל.
סקרלט ג'והנסון – מולי, מנהלת המסעדה.
דסטין הופמן – ריבה, בעל המסעדה.
רוברט דאוני ג'וניור – מרווין, בעלה לשעבר של אינז.
בובי קנאבלי – טוני, שף במסעדה.
אוליבר פלאט – רמזי מישל, מבקר המסעדות.

ביקורות

הסרט קיבל ביקורות חיוביות ממבקרים. באתר Rotten Tomatoes, הוא מחזיק בציון של 87% על סמך 183 ביקורות, עם קונצנזוס שהסרט "חם, מצחיק ומשביע רצון". באתר Metacritic, הסרט קיבל ציון ממוצע של 68 מתוך 100, בהתבסס על 36 ביקורות, מה שמעיד על "ביקורות חיוביות בדרך כלל". דפנה ארד מ"הארץ" ציינה שהסרט "נראה כמו סרט קטן, צנוע, אישי, שמחפש את הלב".^[2]