שער הזהב של קייב
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג |
שער, ביצורים, מוזיאון, מונומנט מורשת אדריכלי ![]() |
כתובת |
01001, м. Київ, вул. Володимирська, 40а ![]() |
מיקום |
קייב ![]() |
מדינה |
אוקראינה ![]() |
בעלים |
National Sanctuary "Sophia of Kyiv" ![]() |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1018 |
תאריך פתיחה רשמי |
1018 ![]() |
קואורדינטות | 50°26′54″N 30°30′47″E / 50.44833333°N 30.51305556°E |
![]() ![]() |
שער הזהב של קייב (באוקראינית: Золоті ворота) היה השער הראשי בחומת העיר קייב במאה ה-11, בעת שהייתה בירת ממלכת רוס של קייב. המבנה והביצורים נהרסו עד המאה ה-18. בשנת 1982 הקימו שלטונות ברית המועצות את השער במתכונתו המודרנית, ללא כל רמז לאופן בו נראה השער בעבר הרחוק. המבנה כולל סניף של מוזיאון סופיה ותחתיו מצויה תחנת הרכבת התחתית תחנת המטרו שער הזהב, אחת מתחנות המטרו המפוארות בעולם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חומות העיר קייב ושלושת השערים המרכזיים בה הוקמו בתקופת שלטונו של יארוסלאב הראשון, נסיך קייב. שער הזהב, הדרומי בשערי העיר והחשוב שבהם, הוקם בשנים 1017–1024 (שנת 6545 לפי הלוח הביזנטי), סמוך להקמתה של קתדרלת סופיה הקדושה, אך נקרא "השער הדרומי" או "השער הגדול של קייב"[1]. רק לאחר הקמת כנסייה זהובת-כיפה בסמוך, שנצפתה למרחוק, החל להקרא "שער הזהב". כמו רוב המבנים המפוארים בעיר, נפגע השער בעת הפלישה המונגולית של העיר ב-1240. השער המשיך להיות אתר מרכזי למשך 500 שנה ודמה ככל הנראה לקשת ניצחון. ב-1648 ערך דרכו בוגדן חמלניצקי מצעד ניצחון ("טריומף"), כאשר נכנס לעיר באופן טקסי לאחר ניצחונותיו. אולם מצבו של השער התערער עם השנים ובמהלך המאה ה-18 הוא התמוטט.
ב-1832 הורה מטרופוליט קייב על ביצוע חפירה ארכאולוגית באתר. חקירה נוספת באתר התבצעה ב-1970 ובאתר נפתח מוזיאון על תולדותיו ותולדות קייב העתיקה וביצוריה. ב-1982 הוקם במקום המונומנט הניצב בו כיום. המונומנט החדש עורר זעם ציבורי, כיוון שלא נבנה כשחזור של השער המקורי וללא מחקר כיצד בדיוק נראה, אלא כשחזור דמיוני. ב-1989 הוקמה בסמוך תחנת המטרו, שנקראה על שם השער.
כיכר השער
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכיכר העירונית סמוך לשער עשירה ביצירות פיסול של צמחים וחיות, בעיקר חתולים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שם שישמש מאוחר יותר את האדריכל ויקטור הרטמן לסקיצה שערך לשם הקמת שער לזכר אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, שער שלא הוקם מעולם אך הונצח ביצירתו של מודסט מוסורגסקי "תמונות בתערוכה"