לדלג לתוכן

שערי ציון (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שערי ציון
שערי ציון
שערי ציון
מידע כללי
מאת נתן נטע הנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1662 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001233211
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שערי ציון הוא ספר תיקונים, הנהגות ותפילות על פי הקבלה שחיבר רבי נתן נטע הנובר במאה השבע עשרה. הספר זכה לתפוצה רבה בקרב יהדות אשכנז, מהדורות רבות שלו הודפסו, ותפילות שונות שהובאו זכו להיכנס לסידורי התפילה בנוסח אשכנז ונוסח ספרד.

בהקדמה לספר זה[1] הוא מציין כי למד קבלה מפי הרב חיים הכהן מארם צובא, תלמידו המובהק של רבי חיים ויטאל.

הספר מחולק לשבעה שערים. השער הראשון עוסק בתיקון חצות ובחשיבותו, ומסדר סדר תיקון חצות על פי הנחיות רבי חיים ויטאל בספר עץ חיים ובתוספת קינות ותפילות כפי שהיה נהוג בקרב הספרדים בארץ ישראל. סדר מורחב זה של תיקון חצות נעשה הסדר הנפוץ של תיקון חצות בקרב האשכנזים, אף על פי שהוא ארוך בהרבה מהסדר המקורי שבכתבי האר"י.[2]

בספר נמצאים קטעי תפילות לימות השבוע, ותפילות שהספר הוא המקור הראשון להם, והודפסו לאחר מכן בסידורים האחרים.[3]

לספר יש חלק רב בהכנסת תפילות ותחינות המבוססות על הקבלה אל תוך נוסח התפילה האשכנזי.[4] כדגומאות ניתן למנות את נוסחי לשם ייחוד שלפני עטיפת טלית והנחת תפילין, תחינות לשעת פתיחת הארון ביום טוב ובימים נוראים, נוסח וידוי לברכת שומע תפילה, תפילה קודם כניסה לסוכה, ותפילה קודם נטילת ארבעת המינים ותפילה נוספת קודם אגידתם. וכן תפילות הנאמרות בעת הוצאת ספר תורה בראש השנה יום כיפור ושלוש רגלים.

תפילה נוספת שאותה כתב לומר בעת שהכהנים נושאים כפיים, נאמרת במקומות רבים בימים טובים, בזמן שהכהנים מנגנים ומאריכים באמירת המילה 'שלום' המסיימת את ברכת כהנים.

במשך כמאתיים שנה היה זה חיבורו הידוע ביותר של הרב הנובר. הוא נדפס עוד בחייו בשלוש מהדורות, ובמהדורות רבות נוספות מאז.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "ועבר עלינו איש קדוש הרב הכולל מוהר"ר חיים ז"ל ה"ה תלמיד מובהק של הרב האלוקי מוהר"ר חיים ויטאל ז"ל ה"ה וקיבלתי ממנו חכמה מפוארה" (הקדמה לספר שערי ציון)
  2. ^ רבי שריה דבליצקי, תקון חצות כסדר האריז"ל, בני ברק תשל"ה, עמ' ד, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ כהן, יהושע - וינוגרד, ישעיהו, סידור אזור אליהו - ע"פ דעת הגר"א, באתר אוצר החכמה
  4. ^ אברהם ביק (שאולי), רבי יעקב עמדין