שערים אפלים (סרט)
 | |
| בימוי |
פיטוף  |
|---|---|
| הופק בידי |
Dominique Farrugia |
| תסריט |
פיטוף, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| שחקנים ראשיים |
ז'ראר דפארדיה (אז'ן פרנסואה וידוק) איזבל רנו Fred Ulysse François Chattot Jean-Pierre Gos Moussa Maaskri Elsa Kikoïne דומיניק זארדי גיום קאנה אדית סקוב אינס ססטרה אנדרה פנברן אנדרה דוסלייה Gilles Arbona בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| מוזיקה |
ברונו קולה |
| צילום |
Jean-Pierre Sauvaire, Jean-Claude Thibaut |
| מדינה |
צרפת |
| חברה מפיצה |
נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
19 בספטמבר 2001 |
| משך הקרנה |
98 דק' |
| שפת הסרט |
צרפתית |
| סוגה |
סרט פשע, סרט פנטזיה, סרט דרמה, סרט אימה, סרט מדע בדיוני, סרט מתח |
| מקום התרחשות |
פריז |
| פרסים |
פרס פסטיבל הקולנוע של סיטגס לסרט הטוב ביותר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
שערים אפלים (בצרפתית: Vidocq) הוא סרט מסתורין משנת 2001, בבימויו של פיטוף, בכיכובו של ז'ראר דיפרדייה בתפקיד הדמות ההיסטורית אז'ן פרנסואה וידוק הרודף אחר רוצח סדרתי על טבעי.
הסרט בלט בתור סרט הפנטזיה הגדול הראשון שצולם כולו בצילום דיגיטלי, באמצעות מצלמת Sony HDW-F900 CineAlta.[1]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1830 בפריז, החוקר הפרטי אז'ן וידוק רודף אחרי אדם זר שלבש כיסוי ומסכת מראה. האיש מפתה את וידוק לחדר כבשנים במפעל זכוכית, ולאחר מאבק ארוך, דוחף אותו לתוך הכבשן. תלוי על המדף, וידוק מבקש ממנו לחשוף את פניו. רעול הפנים מציית, ווידוק מרפה ונופל לתוך האש.
העיתונאי אטיין בואסט הולך לעמיתו של וידוק, רנה נימייה ומבקש רקע כדי לעזור בכתיבת הביוגרפיה של וידוק. בואסט מצהיר כי הוא מתכנן למצוא את הרוצח של וידוק. נימייה מספר לו שלוטראן, מפקד משטרת פריז, ביקש מהשניים לחקור את מותם של בלמונט וורלדי, הבעלים של מפעל תותחים. לוטראן האמין שזהו ניסיון לערער את הצבא הצרפתי באקלים פוליטי לא יציב. בלמונט וורלדי מתו במכת ברק, אבל במהלך החקירה, וידוק ונימייה מזהים אבקה על בגדי עובד במפעל עולה באש. הם חוקרים את המשרת האחראי לתחזוקת החליפות של בלמונט ושל ורלדי, שמתוודה כי קיבל מכתב, המורה לו לא לנקות את הז'קטים שלהם. החוקרים מבינים שצריך היה למשוך את הברק לגברים ולמצוא סיכות מתכתיות, מעוטרות בראשי קופים, מוכנסות לכובעיהם.
לוטראן מצווה על אחד מאנשיו, טאוזט, לחקור את מותו של וידוק. מצדו, בואסט מתגנב למשרדו של נימייה ומחזיר את סיכות ראש הקוף. הוא מתחקה אחר העיצוב לפריאה, רקדנית בבית בושת ואהובתו של וידוק. היא מספרת לו שוידוק גם איתר אותה, ושהיא סיפרה לו שקיבלה מכתב, עם מזומנים, המבקש ממנה לשים את הסיכות בכובעים. היא גם מגלה שהמכתב כלל יעד שלישי – ארנסט לאפיט, בעל בית יתומים. פריאה מספרת שווידוק מיהר להציל את לאפיט, אבל הרוצח רעול הפנים הגיע לשם ראשון. וידוק רדף אחרי הרוצח, שנראה היה בעל כוחות קסם ומסכה עשויה ממשטח רעיוני מוזר.
החקירה של בואסט מובילה אותו לסילביה, מנהלת בית הבושת, לעיתונאית בשם פרויסאר שחוקרת את הרוצח רעול הפנים ולמארין לאפיט, אשתו של ארנסט. הם חושפים שלפיט, בלמונט וורלדי היו נרקיסיסטים, המחויבים למנוע מוות מהזדקנות. אדם עם מסכת מראה, שנקרא האלכימאי, הציע להם סם נעורים נצחי בתמורה לשיתוף הפעולה שלהם בלכידת עלמות צעירות לניסויים שלו. שלושת העשירים הלכו יחד, אך מאוחר יותר הפסיקו לשתף פעולה עקב תחושת אשמה, אז האלכימאי הרג אותם. לאחר שבואסט עוזב, האלכימאי מגיע, הורג את פרוסאר ומארין. החקירה של בואסט מושכת את תשומת לבו של טאוזט, שמבחין שהאלכימאי נפטר מעדים וחושש שבואסט הוא הבא בתור.
בואסט מתגנב פנימה כדי להשיג את כתביו של וידוק, שם הוא נתקל בלוטראן וטאוזט. לוטראן מנסה לעצור את בואסט, אך העיתונאי נמלט. הכתבים חושפים כי וידוק מצא את המעבדה של האלכימאי, שם הוא השתמש בדם העלמות כדי ליצור חומר קסם למסכה שלו, המעניק נעורים נצחיים על ידי מציצת הנשמות מקורבנותיו. האלכימאי הגיע ותקף את וידוק, שהספיק לקחת חלק מהמסכה של האלכימאי לפני שהרוצח נמלט. ההערה האחרונה בכתביו של וידוק קובעת שהאלכימאי יזדקק למישהו שייצר את מסכת המראה, שיוביל אותו למפעל הזכוכית.
בואסט, נימייר ופריאה הולכים למפעל, מונחים על ידי אומן כשטאוזט ולוטראן עוקבים אחריהם. בדיוק כשבואסט מכריז שאין יותר מובילים ועדים, האומן מסיר את התותבת שלו, ומגלה שהוא למעשה וידוק. מסתבר שווידוק קפץ לתוך חור סודי בקיר הכבשן, אותו ראה בהשתקפות מסכת המראה לפני גילוי האלכימאי שאינו אלא בואסט עצמו. לאחר מכן מודה וידוק שזייף את מותו שלו פשוט כדי לאכזב את השמירה של בואסט, מכיוון שהוא ידע שהאלכימאי ישמיד את כל הרמזים והעדים בכל האמצעים הדרושים.
כשהכיסוי שלו נחשף, בואסט משחרר שאגה מפלצתית ועוטה את מסכת המראה של האלכימאי. נימייה פותח באש, אך נהרג כשהאלכימאי משקף בקסם את הכדורים לעברו. וידוק רודף אחרי האלכימאי לתוך אולם מראות, שם הוא מאלץ את האלכימאי להסתכל לתוך רסיס מראה, ומשחרר את כל הנשמות הכלואות בתוך המסכה. וידוק משפד את האלכימאי ברסיס מראה וזורק אותו לנהר. אף על פי שהאחרים מתעקשים שהאלכימאי מת, וידוק מוטרד מהיעדר גופה.
בהלווייתו של נימייה, כשהדמויות מתרחקות, ניתן לשמוע את צחוקו של האלכימאי מרחוק, מלווה בזיק של מסכת המראה שלו.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'ראר דפרדייה בתפקיד וידוק
- גיום קאנה (אנ') בתפקיד אטיין בואסט
- אינס ססטרה בתפקיד פריאה
- אנדרה דוסולייה (אנ') בתפקיד לוטראן
- אדית סקוב (אנ') בתפקיד סילביה
- איזבל רנו (אנ') בתפקיד מארין לאפיט
- מוסא מאסקרי (אנ') בתפקיד נימייר
- ז'אן פייר גוס בתפקיד טאוזט
- ז'אן-פול דובואה בתפקיד בלמונט
- אנדרה פנברן בתפקיד ורלדי
- ז'יל ארבונה בתפקיד לאפיט
- ז'אן-מארק טיבו (אנ') בתפקיד לויינר
- פרנסואה צ'אטוט בתפקיד פרויסאר
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הציג 800 צילומים ששונו בפוסט-פרודקשן על פני תקופה של שמונה חודשים,[2] בעלות של למעלה מ-20 מיליון אירו. [3] כפי שמראה מהדורת ה-DVD הסופית של PAL, הסרט צולם ב-25i (שזירה), ורק צילומי אפקטים מיוחדים שוזרו באמצעות מיזוג שדות חכם (חיקוי טשטוש תנועה מסוג פרוגרסיבי עקב מהירות תריס שונה של מצבים פרוגרסיביים) במהלך הפוסט-פרודקשן, מכיוון שצוות האפקטים המיוחדים היה ללא ספק דרש לפריימים פרוגרסיביים שקל יותר לעבד אותם עבור אפקטים מיוחדים, לפני שעבור השחרור הסופי כל הצילומים הרגילים היו מנותקים מאינטרפולציה של קווים פשוטים במקום זאת. התוצאה היא הופעה דמוית וידאו של תנועות בצילומים רגילים, ותנועות דמויות סרט ייחודיות עבור כל צילומי האפקט בשל הכמות השונה של טשטוש התנועה הנובעת משיטות השזירה השונות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קיסר פריז (2018)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שערים אפלים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שערים אפלים", באתר נטפליקס
"שערים אפלים", באתר AllMovie (באנגלית)
"שערים אפלים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"שערים אפלים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Charles Masters. "French 'vidocq' A High-definition First". The Hollywood Reporter. נבדק ב-2021-12-05.
- ^ "Vidocq — Filmreview". Cinergy AG. נבדק ב-2021-12-05.
- ^ Laurent Ziliani. "Vidocq review". La Plume Noire. נבדק ב-2021-12-05.