שנת הבשרים שלי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רות אוזקי |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | רומן |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הוצאת וייקניג  |
| תאריך הוצאה | 1998 |
| מספר עמודים | 472 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת עם עובד |
| תאריך | 2001 |
| תרגום | אלינוער ברגר |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002142892 |
  | |
שנת הבשרים שלי (בארצות הברית: My Year of Meats ובאנגליה: My Year of Meat) הוא רומן בעל אופי תעודי פרי עטה של רות אוזקי, הספר מתאר את ההבדלים בין התרבות היפנית לאמריקאית. הספר ראה אור לראשונה בהוצאת ויקינג בשנת 1998 וזכה בפרס קיריאמה (Kiriyama Prize). תרגום לעברית והופיע בהוצאת עם עובד בשנת 2001.
הספר הפך לספר מכונן בנושא צמחונות, טבעונות וזכויות בעלי חיים, בין היתר בשל סצנה בה מתוארת ילדה בת חמש בעלת חזה מתפתח שהחלה לקבל מחזור, תופעה שמקורה בחשיפה להורמונים שמקבלות הפרות בחווה של אביה.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ין קטאגי-ליטל היא עתונאית אמריקנית שמתחילה לעבוד בחברת הפקה יפנית. החברה עובדת עם תעשיית הבשר האמריקנית על-מנת לקדם את השימוש בבקר אמריקני באמצעות יצירת תוכנית טלוויזיה שנקראת "רעייתי האמריקאית!". ג'יין עובדת כמארחת ומפיקה ומדי שבוע מציגה רעיה אמריקנית כיצד היא "חיה את חייה" ומבשלת בשר. הרומן ממשיך ומציג את המניפולטיביות שבה נוקטות חברת ההפקה וחברת הבשר.
באופן מקביל לסיפורה של ג'יין, מסופר על חייה של אקיקו אונו, אמנית מאנגה לשעבר שמתמחה בעלילות אימה ונישאת בניגוד לרצונה לגבר העובד עבור תעשיית הבשר האמריקנית. בעלה דואג רק לכך שלאקיקו ייוולד ילד והוא מאלץ אותה לצפות בתוכנית "אשתי האמריקנית" ולבשל את המתכונים המוגשים בתוכנית. אולם, כשעצמאותה ומודעותה העצמית של אקיקו גדלים כתוצאה מצפייתה בתוכנית ומהבישול לבעלה, כך חייה השאננים ויחסיה עם בעלה מתערערים.
הספר בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רות ל. אוזקי, שנת הבשרים שלי, מאנגלית: אלינוער ברגר, עם עובד, 2001.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף-פז בר, "נעדרים מונכחים: מבעלי חיים לאומללי החיים בסיפורת אמריקנית עכשווית", חיות וחברה, 46, 2012. עמ' 73-63.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפרולוג לספר באתר עם עובד
אריאנה מלמד, מי שיקרא את הספר הזה בתשומת לב עלול להינזק, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2016- אריאנה מלמד, גם לצמחונים, באתר ynet, 14 במאי 2001
- מיה סלע, מחברת "שנת הבשרים שלי" מסרבת להתיישר, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2009
- דיאן קולדוול, "שדה תרבות: לחצות את הפער העמוק", הניו יורק טיימס, 21 ביוני 1998
- לורה שפירו, "הבקר הגדול", ניוזוויק, 10 באוגוסט 1998
- קסנדרה ווסט, "היא מצאה מטפורה לבלוס אותה", שיקגו טריביון, 23 ביוני 1999
- שנת הבשרים שלי, באתר OCLC (באנגלית)
- נעמה הראל, שנת הבשרים שלי, סקירת הספר באתר אנימלס
