שנאור כוגן
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| ||
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
לידה |
30 במרץ 1875 אורחיי, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
2 במרץ 1940 (בגיל 64) קישינב, ממלכת רומניה |
פרסים והוקרה | מסדר הכתר הרומני |
שנאור כוגן (רומנית: Şneer Kogan, ברוסית: Шнеер Герцевич Коган; 30 במרץ או 30 במאי 1875[1] אורחיי – 2 במרץ 1940 קישינב) היה צייר, גרפיקאי ומורה יהודי-רומני, יליד בסרביה. היה ממקימיו של החינוך האמנותי ושל איגוד האמנים הפלסטיים בבסרביה.
רקע משפחתי ושנות ילדותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנאור כוגן נולד במשפחה יהודית דתית בעיירה אורחיי (או אורהיי) בבסרביה, בימי שלטון האימפריה הרוסית, כיום בשטחה של רפובליקה מולדובה. אביו, הרץ כהן או כוגן, היה סוחר בדגן וביין. ייתכן כי המשפחה הגיעה לבסרביה מליטא.[2] קיבל בילדותו חינוך מסורתי יהודי ב"חדר". אחרי שהמשפחה עברה לגור בקישינב למד שם בגימנסיה עד שנת 1889.
לימודיו באודסה ובגרמניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך נרשם ללימודי הנדסה באודסה אך עזב אותם כדי ללמוד יחד עם אחיו הצעיר, משה, בבית הספר לאמנויות בעיר. אחר כך נסע יחד עם משה על מנת להשלים את לימודיו באקדמיה המלכותית הבווארית לאמנויות במינכן שבגרמניה. שם היה בין השנים 1897–1903 תלמידו של האמן יוהאן קספר הרטריך.[3] במינכן שני האחים פקדו את חוגי האמנים הרוסים הגולים - וסילי קנדינסקי, אלכסיי יבלנסקי ואחרים.
העלייה לארץ ישראל וחזרתו לבסרביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשבשנת 1910 החליט אחיו, משה, להתיישב בפריז, עלה שנאור כוגן לארץ ישראל ועבד בעיקר בעיצוב פסיפסים ששימשו לקישוט הבתים ראשונים של העיר תל אביב החדשה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 שב כוגן אל בית הוריו בקישינב.[4]
בבירת בסרביה פעל כוגן בעיר קישינב, כצייר, בעיקר בצבע מים, ולעיתים גם בצבעי שמן. הוא נודע גם בעבודתו הפדגוגית. בשנת 1915 הקים בקישינב בית ספר לאמנות משלו, שהתאחד ב- 1 במרץ 1919 עם בית הספר העירוני בניהולו של אלכסנדרו פלמדיאלה ויצר את בית הספר לאמנויות של קישינב, הנושא בימינו את שמו של אלכסנדרו פלמדיאלה. שנאור כוגן לימד במוסד זה עד סוף ימיו. רבים מן האמנים המקומיים היו תלמידיו, ביניהם משה (מקס) גמבורד (1954-1903) ואשתו, יבגניה גמבורד (1956-1913), מנדל מיכאיל ביירכמן (2005-1908), אולגה אולבי (ביאסלאי) (1990-1900) ואחרים.
ב-1917 היה שנאור כוגן מייסד ואחר כך יושב ראש של הארגון הראשון של אמני בסרביה. הוא ארגן את תערוכת הציורים הראשונה של אמני בסרביה בקישינב. תחת השלטון הרומני (1919–1940) השתתף כוגן עם יצירות בסלוני האמנות בקישינב ובבוקרשט, בירת רומניה. בחסות החברה לאמנויות יפות של בסרביה התקיימו בין השנים 1919–1940 כ-11 תערוכות גדולות של האמנים המקומיים בקישינב ושתיים בבוקרשט. בהן השתתפו לצידו של כוגן, ציירים כמו אלכסנדרו פלמדיאלה, אוגוסט באייר, ולדימיר דונצ'ב, אלכסנדר טאראבוקין ואחרים. עבודות של כוגן נרכשו על ידי אוסף האמנות של רומניה ונמצאות כעת במוזיאון לאמנות בבוקרשט. שנאור כוגן היה ידיד קרוב של הסופר והכומר הרומני גאלא גאלאקטיון.
שנאור כוגן הוא אחיו של הצייר משה כוגן אותו עודד בנעוריו לפתח את כישוריו האמנותיים. כאמור משה כוגן הצטרף אליו ללימודים באודסה ואחר כך במינכן.
אחד מבניו של שנאור כוגן, אנטולי שנרוביץ' כוגן (2003-1927), היה סופר ועיתונאי מבסרביה, שכתב בשפה הרומנית, בין היתר, רומנים היסטוריים (על תקופת שטפן הגדול וכו'), בדיוניים וספר תיעודי על השואה בבסרביה.
פרסים ואותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זכה במדליה הגדולה מזהב ובעיטור "כתר רומניה" (Coroana României)
יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]א. בטכניקת צבע מים:
- בתים קטנים מולדביים (Căsuţe moldoveneşti)
- בית מולדבי - (Casă moldovenească)
- פְנים של בית - (Interior)
- כנסיית מזאראקי (Biserica Mazarachi)
ב. עבודות בצבעי שמן:
- בני (Fiul meu)
- סבל מקונסטנטינופול (Hamal din Constantinopol)
- אשה זקנה (Femeie bătrână)
- ישיש (Un moşneag)
- דיוקן של צועניה (Portretul unei ţigance)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Helen Shiner - Artistic radicalism and radical conservatism: Moissy Kogan and his German patrons, 1997, Birmingham University of Central England, Institute of Fine Arts and Design(הקישור אינו פעיל) (באנגלית)
- Biblioteca raională "Alexandru Donici", Orhei,Personalităţi orheiene în domeniul culturii, artei şi literaturii, Dicţionar biobibliografic ,Editura Pontos ,Chişinău 2008(הקישור אינו פעיל) (ברומנית)
- ביוגרפיה קצרה באתר "המולדבים" ממולדובה (ברומנית)
- צילומים: שנאור כוגן לצידם של אמנים מולדבים אחרים
- טודור בראגה - היסטוריה של איגוד האמנים הפלסטיים ברפובליקה מולדובה