לדלג לתוכן

שמשון דוד פינקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שמשון פינקוס)
הרב שמשון דוד פינקוס
לידה אוגוסט 1944
כ"ז באב ה'תש"ד
ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה 5 באפריל 2001 (בגיל 56)
י"ב בניסן ה'תשס"א
ישראלישראל ישראל
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אופקים ישראל ישראלישראל
תקופת הפעילות ? – 5 באפריל 2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק רב הקהילה החרדית באופקים. דרשן ומקובל
רבותיו בארצות הברית; הרב אריה לייב מאלין. בישראל; בלימוד התלמוד, הרב יוסף דב סולובייצ'יק[1], בלימוד הקבלה, הרב ישראל אליהו וינטרוב והרב יעקב משה הלל
חיבוריו ראו להלן
בת זוג חיה מינדל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שמשון דוד פינקוס (כ"ז באב ה'תש"ד, אוגוסט 1944י"ב בניסן ה'תשס"א, 5 באפריל 2001) היה רב ודרשן ישראלי חרדי, יליד ארצות הברית. כיהן כרב הקהילה החרדית באופקים.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארצות הברית לאברהם חיים ולאמו הרבנית חוה, בת ר' יצחק מתתיהו וינברג[2] חסיד סלונים, מטבריה (שברח לארצות הברית מחמת שנהרגה במפעלו בטבריה פועלת ערבייה וחשש מנקמת דם). אימו הייתה תלמידתה של שרה שנירר. הוריו היו ממקימי בתי ספר בית יעקב בארצות הברית.

למד בישיבת בית התלמוד בניו יורק אצל הרב אריה לייב מאלין. עלה לישראל ללמוד בישיבת בריסק אצל הרב יוסף דב סולובייצ'יק[1].

נישא לחיה מינדל, בתו של הרב מרדכי מן, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. לאחר נישואיו גר בבני ברק ואחר כך בתפרח. בתקופה זו היה משגיח בישיבת אופקים ומאוחר יותר נעשה ראש ישיבה בישיבת ירוחם. לבקשת הרב יעקב ישראל קניבסקי והרב שך הוא עבר לגור באופקים וכיהן שם כרב כעשרים שנה.

למד קבלה מהרבנים ישראל אליהו וינטרוב ויעקב משה הלל, וכמקובל התפלל על פי כוונות סידור הרש"ש.

לרב פינקוס ולאשתו היו 12 ילדים. אשתו הייתה מחנכת בסמינרים בבני ברק ובהמשך ניהלה את בית הספר היסודי בתפרח והקימה בית ספר יסודי לבנות באופקים. בשנותיה האחרונות ניהלה את התיכון החרדי לבנות באופקים, "נווה יוכבד".

בגיל 56 נהרגו בתאונת דרכים עם בתם מרים בת ה-19. שלושה מתוך שאר ילדיהם נפצעו. הלוויתם יצאה ממתחם "קיוויתי ד'" שייסד הרב באופקים ועברה בישיבת תורה אור בירושלים. בין המספידים היו הרבנים חיים קמיל, חיים פנחס שיינברג ויעקב משה הלל. הם נקברו בהר המנוחות בירושלים[3].

בעצרת ה"שלושים" לזכרם, הוכתר לממלא מקומו כרב הקהילה החרדית באופקים, בנו הגדול הרב ישראל יעקב פינקוס, ר"מ בישיבת שערי שמועות.

לזכרו נקרא תלמוד התורה "תורת שמשון" באופקים, רחוב "הרב פינקוס" בעיר ועוד.

שיעוריו ודרשותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פינקוס היה דרשן בולט והרצה בישראל ומחוצה לה. חלק מדרשותיו שהוקלטו נערכו לסדרת ספרים נפוצה. שיעוריו המוקלטים - בעברית, ביידיש ובאנגלית - בענייני אמונה, קיום מצוות, ענייני מוסר ועוד התפרסמו בקלטות ובדיסקים וניתנים להאזנה בקול הלשון.

בדרשותיו הדגיש הרב פינקוס את חשיבות הרגשת הקרבה לקב"ה באופן תמידי ואת החשיבות שבעשיית מצוות, שכן מצווה יכולה להיות בעלת השפעה לשנים[4].

הרב פינקוס הזהיר מחשיפה, אפילו קצרה לחילוניות, כמו נסיעה בטרמפים עם חילונים, משחקי מחשב, מראות לא צנועים ברחוב, והאינטרנט. תקף בחריפות את הוצאת האנציקלופדיה לבית ישראל, למרות תמיכת רבנים רבים.

הרב אלעזר מנחם מן שך הביע התנגדות מסוימת לשמיעת שיעוריו של הרב פינקוס, ההתנגדות לא פורסמה בפומבי אלא הושמעה למעגלים קרובים ומצומצמים של הרב שך. לפי בראון, ההתנגדות הייתה על רקע חששו של הרב שך שתנועת המוסר תחרוג מגבולות שהוא ראה כנכונים, זאת על חשבון לימוד התורה. עם השנים, לאחר מותו הטראגי ופרסום ספריו של הרב פינקוס, הספרים זכו להצלחה רבה בקרב 'בני תורה' חרדים, והתנגדותו של הרב שך אליו נשכחה לחלוטין[5].

לאחר מותו הטראגי של הרב פינקוס עם אשתו וביתו, הושמעה ביקורת נוקבת על עורך העיתון יתד נאמן באותה העת, נתי גרוסמן (לימים עורך הפלס של הפלג הירושלמי), שלפי הטענה בחר לסקר את האירוע באופן מצומצם יחסית[6].

הספרים שכתב בעצמו
  • ברכות בחשבון - על אמונה והשגחה
  • שערים בתפילה - על מהותה של התפילה
  • שבת מלכתא - על מהותה העמוקה והפנימית של השבת, אופקים, ה'תשנ"ו
  • תפארת תורה - כולל חידושים וביאורים בעניינים שונים - הנוסח שכתב בעצמו על הספר
  • תפארת תורה - על התורה, עניינים באמונה ועוד, לפי סדר פרשיות התורה
  • תפארת תורה - על מסכת גיטין וקונטרס בעניין יצחק אבינו, בהוצאת בניו לאחר מותו
  • קונטרס תפארתה של תורה - קונטרס הכולל את הקדמתו לספר תפארת תורה
ספרים ששוכתבו מקלטות
ליקוט
  • י. הרשקוביץ, אש להבה - אוסף שיחות, עובדות והנהגות, בני ברק תשע"ו
אודותיו
  • [https://www.jewishpress.com/sections/title-nefesh-shimshon-shabbos-kodesh/2009/02/04/ מאמר על נפש שמשון לשבת קודש, מאת י' סופר, 4 בפברואר 2009, י' בשבט ה'תשס"ט
  • שלמה ז. פרוש, הנהגות מחיי רבינו - עובדות והנהגות, אופקים תשס"ג, ירושלים תשס"ד.
  • אברהם אל. סופר, רבותינו שבדרום, ביוגרפיה, תולדות שמשון - עובדות והנהגות של הרב שמשון דוד פינקוס[7], חלק א', תולדות חיים - חלק ב' עובדות והנהגות על הרב חיים הכהן קאמיל[8], אדר ב' תשס"ח, הוצאת יריד הספרים ירושלים תשס"ח.
  • הרב שמואל סרויה, כצאת השמש בגבורתו, אופקים תשס"ג.
  • בני הרב פינקוס, ואוהביו כצאת השמש בגבורתו - ב' חלקים, ירושלים תשע"ו, הוצאתם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמשון דוד פינקוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 מיוחד: הרב פינקוס חושף כיצד זכה להגיע לקרבת ה’ מופלאה, באתר הידברות
  2. ^ בן ר' נח וינברג, ר' נח היה אחיו של האדמו"ר מסלונים ר' שמואל וינברג, בני ר' מיכל אהרן וינברג בן ר' אברהם וינברג האדמו'ר הראשון מגזע אדמו"רי סלונים מחבר ספר יסוד העבודה.
  3. ^ גבעת שאול הר תמיר גוש ל"ב חלקה א'.
  4. ^ אהל מרים
  5. ^ בראון, בנימין (2011). לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית? דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים והעשרים ואחת, מחקר מדיניות 89, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים.
  6. ^ אלי כהן, "הפלס? זה כמו זבוב שנכנס למרק", באתר בחדרי חרדים, 7 בינואר 2016
  7. ^ (רב אופקים)
  8. ^ (מראשי ישיבת אופקים)