לדלג לתוכן

שמעונה גינצבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעונה גינצבורג
לידה 19 בספטמבר 1947 (בת 77)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קריית היובל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמעונה (מונצי) גינצבורג[1]אנגלית: Simona Ginsburg, נולדה ב-19 בספטמבר 1947) היא חוקרת בתחומי הנוירוביולוגיה והפילוסופיה של הביולוגיה ופרופסור חבר בגמלאות במחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה.

נולדה בניו יורק, ארצות הברית. הוריה חמדה ודוד גינצבורג, פרופסור לכימיה בטכניון וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים (1972). סבה מצד אביה היה המשורר והסופר שמעון גינצבורג (שאֶחַיו היו המתרגם פסח גינזבורג והפרופסור למתמטיקה יקותיאל גינצבורג). לגינצבורג אחות אחת, יונינה אלסטר.

עלתה לארץ כתינוקת עם משפחתה בשנת 1948, לאחר שאביה הצטרף כחוקר למכון ויצמן למדע. המשפחה התגוררה ברחובות עד שעברה בשנת 1954 לחיפה בעקבות הזמנתו של אביה להקים פקולטה לכימיה בטכניון.

סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1969 סיימה בהצטיינות תואר ראשון בכימיה בטכניון. בשנת 1974 סיימה תואר שלישי בפיזיולוגיה באוניברסיטת אוקספורד.

במקביל ללימודיה עבדה כמתרגלת בסומרוויל קולג', אוקספורד (אנ') וכמרצה בבייליול קולג'.

עם חזרתה לארץ, החלה לעבוד באוניברסיטה הפתוחה בשנת 1975. תחילה כמרצה בכירה ומשנת 1990 התמנתה לפרופסור חבר.

בשנת 1998 הקימה את התוכנית לתואר שני במחשבה הביולוגית באוניברסיטה הפתוחה ובשנים 1998–2013 עמדה בראש התוכנית. התוכנית משלבת בין ביולוגיה תאורטית, פילוסופיה של הביולוגיה, וביואתיקה.

בשנת 2013 פרשה לגמלאות, אך היא ממשיכה לחקור ולפרסם.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמנה. הייתה נשואה ליעל גבעון (1956–2023) עד למותה. להן שני ילדים: אביעד גבעון-סרנה ודפנה.

התגוררה שנים רבות בשכונת קטמון וכיום (2024) מתגוררת בשכונת קריית היובל בירושלים.

תחומי מחקרה העיקריים של גינצבורג הם: ממברנות מלאכותיות, נוירוביולוגיה של סינפסות, תהליכים סטוכסטיים בפעילות של תעלות יונים, האבולוציה של מערכת העצבים בבעלי חיים, האבולוציה של התודעה, פילוסופיה של הביולוגיה. בעבודתה הניסיונית בנוירוביולוגיה חקרה את דרכי החדירה של יונים וחומרים שונים דרך ממברנות מלאכותיות וביולוגיות, ובהשפעת תהליכים אלה על העברת האותות החשמליים והכימיים בתאי עצב. במחקריה על אבולוציה של התודעה, שנעשו בשיתוף עם חוה יבלונקה מאוניברסיטת תל אביב, בנתה מסגרת תאורטית להבנת הבסיס הביולוגי לאבולוציה של התודעה הבסיסית בבעלי חיים ולהתפתחותן של תודעות נוספות לרבות תודעת האדם. הספר שכתבו גינצבורג ויבלונקה בשנת 2022 בנושא זה, צוין על ידי מבקרי כתב העת Nature כאחד מעשרת הספרים המדעיים המומלצים לקריאה ולעיון בקיץ 2024.[2]

ספר בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שמעונה גינצבורג וחוה יבלונקה, מראה הנפש: התודעה בראי האבולוציה, תל אביב-יפו, ספרי עליית הגג, ראשון לציון, משכל-הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2023

ספרים באנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Ginsburg, S. and Jablonka, E. (2019), The Evolution of the Sensitive Soul: Learning and the Origins of Consciousness, The MIT Press, Cambridge, MA.
  • Ginsburg, S. and Jablonka, E. (2022), Picturing the Mind: Consciousness through the Lens of Evolution, The MIT Press, Cambridge, MA.

מאמרים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינצבורג פרסמה יותר מ-60 מאמרים מדעיים ופרקים בספרים ערוכים. להלן מבחר מהם:

  • Ginsburg, S.; Rahamimoff, R. (1983). "Is extracellular calcium buffering involved in regulation of transmitter release at the euromuscular junction?". Nature. 306: 62–64.
  • Birch, J.; Ginsburg, S.; Jablonca, E. (2020). "Unlimited associative learning and the origins of consciousness: A primer and some predictions". Biology and Philosophy. 35. doi:10.1007/s10539-020-09772-0.
  • Ginsburg, S.; Jablonca, E. (2020). "Consciousness as a mode of being". Journal of Consciousness Studies. 27(9-10): 148–162.
  • Bronfman, Z.; Ginsburg, S.; Jablonka, E. (2021). "When will robots be sentient?". Journal of Artificial Intelligence and Consciousness. 8(2): 183–203. doi:10.1142/S2705078521500168.
  • Jablonka, E.; Ginsburg, S. (2023). "Sentience as a System Property: Learning complexity and the evolution of consciousness". Biological Theory. 18: 191–196. doi:10.1007/s13752-022-00414-0.

פיתוח קורסים באוניברסיטה הפתוחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינצבורג פיתחה, בשיתוף עם עמיתיה לעבודה, קורסים רבים בתחומי מדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה. ביניהם:

בנוסף היא הכינה וערכה, בין השנים 2002–2010, מקראות לעשרה קורסים בתואר השני במחשבה הביולוגית ועוד שלושה מדריכים לסטודנטים בתוכנית זו.[4]

עיסוקים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינצבורג היא חובבת בישול ויין. בסוף שנות השמונים כתבה מדור ביקורת מסעדות במוסף של עיתון הארץ .

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שם המשפחה גינצבורג (עם האות "צדי") מופיע לעיתים בכתובים גם כגינזבורג (עם האות "ז"). שמעונה גינצבורג מקפידה להדגיש כי גם היא וגם אביה, עמדו על כך ששם משפחתם בעברית ייכתב עם האות "צ".
  2. ^ Harini Nagendra et al., Could crabs be conscious, can you beat hypochondria and more: top reads for summer, Nature, 22 July 2024
  3. ^ מאמר זה תורגם והותאם מהמאמר באנגלית:Jablonka E, Ginsburg S and Zeligowski A (2022) Parrots, Cockroaches, Octopuses: Are They Conscious?. Front. Young Minds. doi: 10.3389/frym.2021.744555
  4. ^ שמעונה גינצבורג, כיצד אכתוב עבודה סמינריונית במדעי החיים?, 2002. שמעונה גינצבורג, כיצד אכתוב עבודה מסכמת במחשבה הביולוגית?, 2004. שמעונה גינצבורג ועדו יצחקי, מקראה לעבודת שדה אינטגרטיבית, 2010.