לדלג לתוכן

שמעון סופר (התעוררות תשובה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שמעון סופר (1850))
שמעון סופר
הרב שמעון סופר מערלוי
הרב שמעון סופר מערלוי
לידה 10 במאי 1850
כ"ח באייר ה'תר"י
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביוני 1944 (בגיל 94)
כ"ב בסיוון ה'תש"ד
מחנה ריכוז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 12 ביוני 1944 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אברהם שמואל בנימין סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
רב העיר ערלוי
ה'תרמ"אכ"א בסיוון ה'תש"ד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער הספר "שו"ת התעוררות תשובה", נדפס בבודפשט בשנת ה'תרפ"ג

הרב שמעון סופר (כ"ח באייר ה'תר"י, 10 במאי 1850כ"א בסיוון ה'תש"ד, 12 ביוני 1944) היה נכדו של החתם סופר, שימש כרב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה במאה ה-20. נפטר במחנה ריכוז בשואה עם בני קהילתו ומשפחתו.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב אברהם שמואל בנימין סופר (ה"כתב סופר") בעיר פרשבורג. בשנת ה'תר"ל התחתן עם אסתר פריד מקהילת קליינווארדיין בהונגריה. בקליינוורדין למד תורה בתמיכת חותנו, כמקובל באותם ימים. שנתיים לאחר נישואיו נפטרה אשתו, והוא נותר עם בת יחידה. לאחר מכן נשא את בת דודתו (בת ר' חיים שמואל בירנבוים חתן רבי עקיבא איגר) ונולד להם בן. בתקופה זו התיישב באוקראינה, באומן ובקייב, שם נודע כאחד מגדולי התורה. עוד שנתיים ישב בעיר קרקוב, ולמד אצל דודו – רב העיר, הרב שמעון סופר, בן החתם סופר. בשנת ה'תרל"ו חזר לעיר פרשבורג, ונשא את אשתו השלישית מלכה אסתר שפיצר, (בתו של דודו ר' בנימין שפיצר חתנו של החתם סופר, שהיה אב"ד וינה). מאישה זו נולדו לו שלושה עשר ילדים. באותה תקופה החל להוציא לאור את כתבי אביו וסבו.

בשנת ה'תרמ"א החל לכהן כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה, שם כיהן כרב במשך שישים וארבע שנים. בנוסף עמד בראש ישיבה גדולה בעיר, שאליה הגיעו תלמידים רבים מכל רחבי הונגריה ומחוצה לה. כאביו וכסבו, המשיך הרב סופר לעמוד בראש המערכה נגד הניסיונות לחידושים ביהדות האורתודוקסית. לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה הגירה רבה מאירופה, והרב השתדל מאוד לשכנע יהודים רבים לא להגר לארצות הברית אלא לעלות לארץ ישראל.

הרב סופר כתב את הספר "שו"ת התעוררות תשובה", שיצא בארבעה חלקים. הספרים יצאו בעלום שמו, ובכל עמוד היה כתוב בראשו "אין לסמוך על הוראה זו כלל (עי' בהקדמה)". בהקדמה הוא מסביר שהוא כתב את דבריו לעיון בלבד ולא שיסמכו עליו למעשה. כמו כן כתב ספר "שיר מעון" על התורה.

הרב סופר האריך ימים. בשנת ה'תש"ד, בזמן שואת יהודי הונגריה, נשלח, והוא בן תשעים וחמש, למחנה ריכוז, עם קהילתו ובני משפחתו, שם נפטר בכ"ב בסיוון לפני שיד המרצחים פגעה בו[1].

לרב שמעון סופר נולדו חמישה עשר ילדים משלוש נשותיו:

  • גיטל פרנקל מבודפשט
  • הרב עקיבא סופר מלבוב
  • שרה דייטש – נספתה בשואה.
  • הרב שמואל חיים סופר – רב העיר זאגרב, נספה בשואה.
  • הרב משה סופר, דיין בערלוי, מחבר שו"ת יד סופר – נספה בשואה. בנו הוא הרב יוחנן סופר, מייסד חסידות ערלוי.
  • הרב יעקב בנימין סופר מאויהעל – נספה בשואה.
  • רבקה פאשקוס
  • הרב זלמן סופר – התגורר בבני ברק.
  • סרח פולק – נספתה בשואה.
  • הרב אברהם סופר מירושלים, המוציא לאור של ספרי המאירי.
  • חווה לאה וייס – נספתה בשואה.
  • רחל רוזנבלט – נספתה בשואה.
  • רייזה קליין – נספתה בשואה.
  • הילדים רוזא ושלמה – נפטרו בילדותם.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אהרן סורסקי, רבי שמעון חסידא - תולדות ופרקי חיים של רבינו שמעון סופר בעל התעוררות תשובה, ירושלים, ה'תשנ"ט

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מתוך ההקדמה על פירוש בית הבחירה למאירי על מסכת כתובות בההדרת הרב אברהם סופר, בנו.