שמיעתנות
שמיעתנות או אודיזם (מאנגלית: Audism) היא צורה של יכולתנות וסטיגמות המכוונות כלפי חירשים וכבדי שמיעה[1]. יכולתנות היא זלזול ביכולותיהם ובכישוריהם של אנשים עם מוגבלות מעבר למוגבלויותיהם, והחשבתם לנחותים מאלה שאין להם מוגבלות. שמיעתנות היא החשבת חירשים ולקויי שמיעה לנחותים שאינם ראויים להשתלב בחברה השומעת ואפילו תפיסה שלפיה חייהם אומללים.
במחקר האקדמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]את המונח המציא טום ל. האמפריז (אנ') בחיבור שכתב בשנת 1975 ופרסם בעבודת הדוקטורט שלו בשנת 1977[2], אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הפסיכולוג הרלן ליין (אנ') השתמש בו בכתביו. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיב את נושא השמיעתנות וחילק אותו לתפיסות ומעשים במרחב האישי והממסדי, האינדיבידואלי והציבורי[3][4][5].
בתרבות החירשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרבות החירשים, תת תרבות היוצאת חוצץ נגד אידיאל השילוב של החירשים בחברה השומעת, משמש המונח "שמיעתנות" עבור התפיסה לפיה רצוי שאדם יהיה שומע וחירשות היא לקות, ששמיעה תקינה עדיפה על שמיעה לקויה ושתיהן עדיפות על חירשות. חברי קהילות חירשים מפרשים תפיסה זו כהיררכיה חברתית מעמדית: אדם שומע עדיף על אדם כבד-שמיעה, ושניהם עדיפים על אדם חירש.
לפי אמונה זו, פיתוח יכולת שמיעה ודיבור אצל תינוקות וילדים חירשים וכבדי שמיעה שקול לפגיעה מכוונת ביכולת שמיעה ודיבור אצל שומעים.
התרבות האינקלוסיבית אינה שותפה לאמונה זו ולא מתנגדת לשיקום בנוסף לרכישת שפת סימנים.
ביטויים בפועל
[עריכת קוד מקור | עריכה]העדפת אדם חירש אשר מדבר בצורה ברורה על אדם חירש אשר אינו מדבר בצורה ברורה מפריעה להזדמנויות של חירשים בשוק העבודה גם כאשר הם למדו לדבר ומעוניינים להשתלב בחברה השומעת.
הפלה מלאכותית של עוברים חירשים,[6] כולל היתר הלכתי, לדעת פוסקים מעטים, לאישה הרה שחלתה באדמת להפיל, כאשר הסיכון לעובר הוא חירשות או עיוורון.[7]
בתרבות החירשים, שם מקובל לראות בהתייחסות לחירשות כלקות התייחסות שמיעתנית, בדיקות סקר בהיריון לאיתור חירשות אצל עוברים נחשבת "רצח עם תרבותי" של תרבות החירשים. בנוסף להתנגדות לניתוחי שתל שבלולי אצל ילדים[8] בגיל המומלץ[9] לניתוח השתל השבלולי, יש חירשים שמחשיבים גם ניתוחי שתל שבלולי כ"רצח עם תרבותי".[10] חירשים המחזיקים בדעות כאלה רואים חשיבות לשימור שפת הסימנים אולם לא בסתירה לאיכות חייו של הילד משום שלדעתם חירשותו אינה לקות כי אם זהות, וטובתו אינה השתלבות בחברה השומעת אלא שהוריו (שהם בדרך כלל שומעים[11]) ילמדו שפת סימנים.
בחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר אפליה מחמת מוגבלות כאשר מוגבלות זו אינה פוגעת בדרישות המהותיות של התפקיד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אירית דלומי תורתי, "מגדר" גיליון 8 "כוח לכו"ח" - מורות חירשות וכבדות שמיעה, 2021
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- AV ישראל - עמותה לילדים עם לקות שמיעה לתמיכה במשפחות הבוחרות בגישה השמיעתית מילולית על מנת לדבר, לשמוע ולחיות באופן מלא בעולם השמיעה
- בית מיחא - מרכז טיפולי רב-תחומי המתמקצע בשיקום שמיעתי, תקשורתי ושפתי בתינוקות ובילדים עם לקות בשמיעה
- להצליח לשמוע צלילים
- ד"ר שגית מור, פרופ' נטע זיו, פרופ' ארלין קנטר, ד"ר אדוה איכנגרין ופרופ' ניסים מזרחי (עורכים), לימודי מוגבלות: מקראה (הקישור אינו פעיל), בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2016
- ננה בר, מה הקשר בין חירשות לפגיעה חברתית, כנס לימודי מוגבלות 2017
- דרור פויר, קהילת החירשים בישראל זכתה לאחרונה בהישג נדיר, באתר גלובס, 20 בינואר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jamie Berke, ?What Is Audism, באתר Verywell, 1 בינואר 2018 (באנגלית);
Tom Humphries, Communicating across cultures (deaf – hearing) and language learning, באתר ProQuest, 11 בדצמבר 1977 (באנגלית) - ^ H-D. L. Bauman, Audism: Exploring the Metaphysics of Oppression, Journal of Deaf Studies and Deaf Education 9, 2004-04-01, עמ' 239–246 doi: 10.1093/deafed/enh025
- ^ Richard Clark Eckert, Amy June Rowley, Audism, Humanity & Society 37, 2013-04-18, עמ' 101–130 doi: 10.1177/0160597613481731
- ^ Harlan Lane, The mask of benevolence: disabling the deaf community, 1st Vintage Books ed, New York: Vintage Books, 1993, ISBN 978-0-679-73614-1
- ^ A chronology of the oppression of sign language in France and the United States. In: H. Lane and F. Grosjean (eds.) Current Perspectives on Sign Language. Hillsdale, NJ: LEA, 1981
French translation: Une chronologie de l'oppression de la langue des signes. Langage, 1980, volume 56, pages 92–124
Harlan L. Lane, "Do Deaf People Have a Disability?" Sign Language Studies volume 2 number 4, 2002. pages 356–379, באתר Project Muse, קיץ 2002 (באנגלית) - ^ מישל רבל, עורך, סוגיות ביואתיות בנושא אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), המועצה הלאומית לביואתיקה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2008, עמ' 95;H-Dirksen L. Bauman, Scott Simser, Gael Hannan, Beyond Ableism and Audism: Achieving Human Rights for Deaf and Hard Of Hearing Citizens, Canadian Hearing Society, p. 12
- ^ הרב משה צוריאל, הפלת עובר שאובחנה אצלו מחלה קשה (הקישור אינו פעיל), תחומין כה, באתר של מכון צומת
- ^ N. L. Cohen, The Ethics of Cochlear Implants in Young Children, S. Karger AG, עמ' 1–3, ISBN 978-3-8055-6095-5
- ^ שתל השבלול - שאלות ותשובות נפוצות, באתר מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
- ^ Bilingualism and Bilingual Deaf Education, Marc Marschark, Gladys Tang, Harry Knoors, Oxford University Press, עמוד 6
- ^ Ross E Mitchell, Michael A Karchmer, Chasing the Mythical Ten Percent: Parental Hearing Status of Deaf and Hard of Hearing Students in the United States, Sign Language Studies 4, 2004-12, עמ' 138–163 doi: 10.1353/sls.2004.0005