שמילו פון ליטוויץ

שמילו ולטר הינקו אוסקר קונסטנטין פרייהר פון ליטוויץ
Smilo Walther Hinko Oskar Constantin Wilhelm Freiherr von Lüttwitz
	גנרל שמילו פון ליטוויץ
לידה	23 בדצמבר 1895; שטרסבורג, האימפריה הגרמנית
פטירה	19 במאי 1975 (בגיל 79); קובלנץ, גרמניה המערבית
מקום קבורה	Rüngsdorf Cemetery
מדינה	גרמניה
השתייכות	האימפריה הגרמנית ; רפובליקת ויימאר ; גרמניה הנאצית ; גרמניה המערבית
תקופת הפעילות	1914–1945 ; 1957 – 1960
דרגה	גנרל חיל השריון (ורמאכט) ; גנרל לויטננט (בונדסוור)
תפקידים בשירות
	מפקד הדיוויזיה ה-23 ; מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-26 ; מפקד קורפוס הפאנצר ה-46 ; מפקד הארמייה התשיעית ; מפקד הקורפוס ה-85 ; מפקד הקורפוס ה-3 (בונדסוור)
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה ; מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות; צלב הברזל דרגה ראשונה; צלב הברזל דרגה שנייה; הצלב הגרמני בזהב; אות הפציעה בכסף; אות הפציעה בזהב;

גנרל שמילו פון ליטוויץ (בגרמנית: Smilo von Lüttwitz;‏ 23 בדצמבר 1895 – 19 במאי 1975) היה מפקד בכיר בורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

פון ליטוויץ נולד ב-23 בדצמבר 1895 בשטרסבורג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית, והיה בנו של הגנרל ולטר פון ליטוויץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס פון ליטוויץ לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הפרשים ה-24 (הדוכסות הגדולה של הסן ה-2), ולחם עמו במהלך המלחמה, וב-10 באוגוסט 1914 הועלה לדרגת לויטננט. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בכסף, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף פון ליטוויץ לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1925 הועלה פון ליטוויץ לדרגת אובר לויטננט, וב-1 במאי 1930 הועלה לדרגת ריטמייסטר. שנה לאחר מכן, מונה למפקד פלוגה 1 ברגימנט הפרשים ה-6 (הפרוסי), וב-1 בנובמבר 1935 הועלה לדרגת מיור. באוקטובר 1936 מונה למפקד גדוד הסיור הממונע ה-5, וב-1 בינואר 1939 מונה לשליש הקורפוס הממונע ה-15, והועלה לדרגת אוברסט לויטננט.

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ המלחמה היה פון ליטוויץ שליש הקורפוס הממונע ה-15, ולחם עמו במערכה בפולין, כחלק מהארמייה העשירית במסגרת קבוצת ארמיות דרום. ב-9 במאי 1940 מונה פון ליטוויץ למפקד זמני של רגימנט הרובאים ה-12, ולחם עמו בשלב הראשון של המערכה על צרפת כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-4 במסגרת הקורפוס הממונע ה-15. ב-20 במאי 1940 הוחלף פון ליטוויץ על ידי מפקד הרגימנט קונרד פון בילו, אולם לאחר פציעתו של הלה ב-14 ביוני חזר פון ליטוויץ לפקד על הרגימנט. במהלך מבצע ברברוסה לחם פון ליטוויץ עם הרגימנט שבפיקודו כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-4 במסגרת הקורפוס הממונע ה-24, וב-27 באוקטובר 1941 קיבל על פעולותיו את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-1 בנובמבר 1941 הועלה פון ליטוויץ לדרגת אוברסט, וב-14 בינואר 1942 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 במרץ 1942 מונה פון ליטוויץ למפקד חטיבת הרובאים ה-4, שהייתה חלק מדיוויזיית הפאנצר ה-4 במסגרת קורפוס הפאנצר ה-47, ולאחר מכן במסגרת הקורפוס ה-35, וב-1 ביולי 1942 מונה למפקד הדיוויזיה ה-23, שהייתה חלק מהקורפוס ה-82 במסגרת הארמייה ה-15. ב-1 בספטמבר 1942 הועלה פון ליטוויץ לדרגת גנרל מיור, וב-14 בספטמבר 1942 הוסבה הדיוויזיה שבפיקודו לדיוויזיית הפאנצר ה-26. באוגוסט 1943 הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד קורפוס הפאנצר ה-76 במסגרת הארמייה העשירית, וב-1 באוקטובר 1943 הועלה פון ליטוויץ לדרגת גנרל לויטננט. בפברואר 1944 קיבל פון ליטוויץ את אות הפציעה בזהב, וב-16 במרץ 1944 קיבל על פעולותיו תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-4 ביולי 1944 קיבל פון ליטוויץ תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-20 ביולי מונה למפקד קורפוס הפאנצר ה-46, שהיה חלק מארמיית הפאנצר הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות צפון אוקראינה, ובתחילת אוגוסט הועבר תחת פיקוד הארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, ופיקד עליו בניסיון בלימת המתקפה הרוסית. ב-23 באוגוסט נהרג בנו של פון ליטוויץ במהלך הקרבות, וב-1 בספטמבר 1944 הועלה פון ליטוויץ לדרגת גנרל חיל השריון.

ב-21 בספטמבר 1944 מונה פון ליטוויץ למפקד הארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, במקום ניקולאוס פון פורמן שפרש מתפקידו, אך ב-20 בינואר 1945 הודח מתפקידו על ידי פרדיננד שרנר, עקב אי ציות לפקודות. פון ליטוויץ הועמד למשפט צבאי בטורגאו, אך זוכה במשפט. ב-30 במרץ 1945 מונה פון ליטוויץ למפקד הקורפוס ה-85, שהיה חלק מהארמייה השביעית במסגרת קבוצת ארמיות G, וב-7 במאי נפל בידי פרטיזנים צ'כים, שהעבירו אותו כעבור יומיים לאמריקאים.

לאחר המלחמה

פון ליטוויץ שוחרר מהשבי בשנת 1947. לאחר שחרורו התגורר פון ליטוויץ בקובלנץ, ובשנת 1957 התגייס לבונדסוור בדרגת גנרל לויטננט, ושירת בו כמפקד הקורפוס ה-3 עד לשנת 1960. לאחר מכן חזר פון ליטוויץ לביתו, עד למותו ב-19 במאי 1975.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמילו פון ליטוויץ בוויקישיתוף

שמילו פון ליטוויץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

שמילו פון ליטוויץ באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית