לדלג לתוכן

שמחה מדעסוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמחה מדעסוי
כינוי שמחה אשכנזי, שמחה הלברשטאם, שמחה מדעסוי
פטירה דסאו
מקום קבורה דסאו
השתייכות יהדות אשכנז
תחומי עיסוק רב
בני דורו רבי צבי הירש לוין, רבי דוד פרנקל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שמחה אשכנזי מדעסוי (לעיתים: ר' שמחה הלברשטאדט מדעסוי; לאחר שנת ה'תע"ז נפטר בי"א בכסלו ה'תקמ"ו[דרוש מקור: במהדורת עוז והדר, סוף ברכות כתבו שאין מקור לזה], 13 בנובמבר 1785) היה מגדולי יהדות אשכנז במאה ה-18. הגהותיו על הש"ס נדפסו בש"ס וילנא.

נולד, ככל הנראה, לאחר שנת ה'תע"ז[1] לרבי צבי הירש ביאלה רבה של קהילת הלברשטאדט ומחבר הספר "עטרת צבי",[2] ולאמו בתו של רבי שמחה הכהן רפפורט אב"ד דובנו, הורדנה ולובלין.

נישא בתו של הנגיד רבי משה אשכנזי מעיר ברודי, ומרים בתו של הנגיד רבי יעקב באב"ד[3] מברודי.

בראשית דרכו ברבנות כיהן כרבה של לנצ'נה (ליד לובלין) (ה'תקט"ו, 1755), בהמשך החליף את אביו ברבנות העיר סקולה (ה'תקכ"א, 1761). בשנת ה'תקכ"ח (1768) החליף את רבי דוד ברלין ברבנות העיר דסאו.

בשנת תקט"ו, כ"ו באייר, התכנסו גדולי הרבנים בעיר ברודי בגליציה, והתפרסו כרוז בשם "וחרב פיפיות", בו חרמו את כל מאמיני כת הפרנקיסטים. בין החותמים היה גם הרב שמחה, אשר חתם את שמו: "הק' שמחה חוב"ק לענטשנע ומצודתו פרוסה לדעסויא".[4]

היה בין הראשונים שפעלו לשיפור החינוך בקהילה. בשלהי המאה ה-18 מנתה דסאו קהילה קטנה של כמה מאות נפש, עם 3 חדרים ומורים פרטיים למשפחות האמידות. בסוף כהונתו של הרב שמחה, בסוף שנת 1785 יצאו נכבדי הקהל בקריאה להקים מוסד חינוכי חדש שיספק חינוך מתוקן לנוער.

בעקבות יוזמה זו הוקם בשנת 1786 בית מדרש חדש, ששילב לימודי קודש בגוון מודרני, אך ללא הוראת לימודי חול. מוסד זה לא ענה על דרישות המשכילים, שייסדו את אגודת "חינוך נערים" במטרה להקים מוסד המשלב רעיונות חינוכיים מודרניים בהשראת ברלין ומשכילי דסאו. שם האגודה נבחר בהשראת בית הספר חברת חינוך נערים בברלין, והשפעת פילנתרופים מקומיים תרמה לעיצוב מוסדות החינוך בעיר.[5]

חלק מבניו אימצו את שם המשפחה "הלברשטאם", בעוד אחרים נודעו בשם "הלברשטאדט".

הגהותיו לתלמוד בבלי נדפסו בסוף ש"ס וילנא.

נפטר ביום י"א בכסלו ה'תקמ"ו, 13 בנובמבר 1785.[6]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צבי הלוי איש הורוויץ, "עיר דעסוי ורבניה", בתוך אוצר החיים, ספר שישי, דוה תר"ץ, עמ' 190.
  • צבי הלוי איש הורוויץ, כתבי הגאונים, פיוטרקוב, תרפ"ח, עמ' 40.
  • בעריש וועבער, קובץ נחלת צבי, טו, בני ברק תשנ"ז, עמ' רכד-רכה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בהתבסס על כך שנקרא על שם אבי אמו, רבי שמחה הכהן רפפורט, שנפטר בשנת תע"ז.
  2. ^ בכל חתימותיו ציין את שמו בתוספת "בן הגאון האמיתי".
  3. ^ רבי יעקב באב"ד מבראד נפטר בכ"ז אלול תק"ח היה בנו של רבי יצחק רבה של ברודי (נפטר ד' תשרי תס"ה), בנו של רבי יששכר בער מקראקא (פרנס הכולל של ועד ארבע ארצות) בנו של הרבי רבי העשיל מקראקא.
  4. ^ נוסח הכרוז התפרסם על ידי יוסף כהן-צדק בכתב עת "אוצר חכמה", א, תרי"ט (1859) עמ' 22–28, ושנית על ידי אלכסנדר קרויזהאר (גר'), "פרנק ועדתו", ווארשא, תרנ"ו, עמ' 77–81, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  5. ^ מרדכי אליאב, החינוך היהודי בגרמניה בימי ההשכלה והאמנציפציה, ירושלים, תשכ"א, עמ' 88, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  6. ^ אין מקור מוסמך לשנת וליום פטירתו. עם זאת, מהעובדה שרבי יחיאל מיכל שפייאר (גר'), שכיהן כאב"ד ור"מ גלהויזין ומדינת מערהאלץ ואגפיה, התמנה לרב בדעסוי בחודש תמוז ה'תקנ"ט, מסתבר כי פטירתו אירעה בסמוך למועד זה.
  7. ^ נפטר ו' בטבת תקפ"ז בברודי, ושם נקבר.