שמואל סיסו

שמואל סיסו
	אין תמונה חופשית
לידה	1951 (בן 74 בערך); ספרו, מרוקו
מדינה	ישראל
עיסוק	עורך דין, פוליטיקאי
מפלגה	הליכוד, קדימה
סיעה	למען קריית ים
	1989–1997; (כ־8 שנים)
	→ בנימין שנל בני סטלקול ←
	2003–2013; (כ־10 שנים)
	→ בני סטלקול דוד אבן צור ←
	1997–2000; (כ־3 שנים)
	אלון פנקס ←
	2017–2021; (כ־4 שנים)
	→ אמנון בן-עמי

שמואל סיסו (נולד ב-1951) הוא ראש הוועדה הקרואה בתל מונד לשעבר. קודם לכן כיהן כראש עיריית קריית ים בשנים 1989–1997 ו-2003–2013 וקונסול ישראל בניו יורק.

ביוגרפיה

סיסו נולד בעיר ספרו שבמרוקו להוריו סוליקה ורחמים^[1]. משפחתו עלתה לישראל ב-1956 והתיישבה במעברה בצפת^[2]. מגיל ארבע גדל בקריית ים, בתחילה במעברת "הקמפ", משם עברו לרחוב שפרינצק. למד בתיכון בויאר שבירושלים. למד לימודי משפטים באוניברסיטה העברית ולתואר שני במנהל. לאחר מכן היה לבעלים של משרד עורכי דין.

ב-1983 נבחר לראשונה למועצת העיר מטעם הליכוד (כנציג המפלגה הליברלית). ב-1989 נבחר לתפקיד ראש עיריית קריית ים. בבחירות שנערכו ב-1993 רץ סיסו ברשימה משותפת של הליכוד, העבודה והמפד"ל ("קריית ים אחת"), וזכה ב-81% מקולות הבוחרים^[3]. בשנת 1997 מונה על ידי שר החוץ דוד לוי לתפקיד קונסול ישראל בניו יורק, במסגרת מכסת המינויים הפוליטית המותרת^[4]. התנועה לאיכות השלטון עתרה כנגד המינוי, משום שלטענתה אין לסיסו כישורים מתאימים, המינוי נעשה בניגוד לנהלים, והמינוי הוא מינוי פוליטי עקב קרבתו של סיסו לדוד לוי. השופטים דחו את העתירה וקבעו כי אין די בטענות התנועה כדי לפסול את המינוי, כיוון שלדברם, אף שמינויים פוליטיים אינם ראויים, לבג"ץ אין עילה למנוע אותם, אלא אם תוכח שחיתות של ממש או הפרה זועקת של הנהלים^[5]. עם מעברו לתפקיד הקונסול מונה לתפקיד ראש העיר בני סטלקול ממפלגת העבודה, שהיה השני לו ברשימה.

בשנת 2000 עם התפטרותו של דוד לוי מן הממשלה, ביקש ראש הממשלה דאז, אהוד ברק להחליפו באלון פנקס והוא סיים את תפקידו. ב-2004 מונה לחבר המועצה המייעצת של בנק ישראל^[6].

עם סיום תפקידו חזר כשותף במשרד עורכי דין. בבחירות המקומיות שהתקיימו בשנת 2003 התמודד כנציג רשימה עצמאית בשיתוף מפלגת עם אחד בשם "למען קריית ים" וחזר לתפקיד ראש העיר. ב-2006 הצטרף למפלגת קדימה. בבחירות שהתקיימו ב-2008 נבחר ברוב של 84% מקולות הבוחרים, לאחר שגבר על נציג הליכוד, בן דודו אלון סיסו^[7]. סיעתו במועצה זכתה ל-8 מנדטים מתוך 15 המושבים במועצת העיר. לקראת הבחירות ב-2013 הודיע סיסו כי יתמודד על התפקיד. זמן קצר לאחר סגירת רשימת המתמודדים לראשות העיר, כאשר הוא נותר מתמודד יחיד על ראשות העיר, הודיע סיסו במפתיע כי קיבל את תפקיד מנכ"ל רשת אורט העולמית, והודיע על פרישתו מן המירוץ. כתוצאה מן המצב המיוחד שנוצר, דוד אבן צור שהיה השני ברשימתו של שמואל סיסו התמודד לתפקיד ראש העיר כמועמד יחיד. נציג הליכוד אלון סיסו שהצהיר קודם לסגירת הרשימות כי יתמודד על התפקיד אך לא עשה כן, עתר לבג"ץ כנגד הבחירות שהיו אמורות להתקיים באותו השבוע בהן אבן צור כמתמודד יחיד, על מנת לתת הזדמנות לו ולמתמודדים נוספים להתמודד לתפקיד ראש העיר. בג"ץ דחה את עתירתו וטען כי לא הוכח שהליך החלפת סיסו באבן צור הוא צעד של קנוניה מתוכננת, וכן מכיוון שלא נוצרו נסיבות מיוחדות הדורשות התערבות של בית המשפט^[8]. בבחירות שהתקיימו זכה אבן צור ב-64.3% מהקולות כמתמודד יחיד^[9].

בתקופת כהונתו של סיסו עלה אחוז הזכאים לבגרות בעיר^[10] והוא הצליח לייצב את מצבה הכספי של העירייה^[11]. העיר קלטה עולים רבים ונבנו בה השכונות סביוני ים ופסגות ים. במהלך כהונתו הוקם בעיר המדעפארק, קמפוס מדעי, חינוכי ותרבותי.

במאי 2017 הודיע על התפטרותו מניהול אורט העולמית. בחודש זה פורסם כי מונה לעמוד בראש הוועדה הקרואה בתל מונד^[12], והוא נכנס לתפקידו החל מחודש יוני 2017. הוא סיים את תפקידו ב-24 בנובמבר 2020, בעקבות הבחירות בתל מונד^[13].

בנובמבר 2019 נעצר על ידי המשטרה בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים וגם בהלבנת הון^[14]. באוגוסט 2020 הודיעה המשטרה שלא נמצאה תשתית ראייתית נגדו.^[15]

קישורים חיצוניים

אורית פרץ ארי, בלי האישה שאתו: ראש עיריית קריית ים מתמודד עם מות אשתו, באתר nrg‏, 9 בינואר 2013
יעל פרידסון, השריפים, באתר nrg‏, 1 בספטמבר 2013
אלי אשכנזי, ראש העיר שרץ לבדו פרש שבועים לפני הבחירות וסידר לסגנו ניצחון, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2013
אייל לוי ואלי לוי, קריית ים: בני הדוד בקרב על העירייה, באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2008

הערות שוליים

^ אלי לוי, המפגש שריגש את שמואל סיסו, באתר nrg, דצמבר 2008
^ דוד רטנר, ח"כ וקונסול לשעבר חוזרים לבעיות הביוב, באתר הארץ
^ תוצאות הבחירות, באתר ילקוט הפרסומים
^ רונית ורדי, ‏שמואל סיסו. הקונסול הכללי יוצא לאם כל המלחמות, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2000
^ שמואל דקלו, ‏בג"ץ דחה העתירה נגד מינוי סיסו לקונסול, באתר גלובס, 24 באוגוסט 1997
^ שלומי שפר, שמואל סיסו מונה למועצה המייעצת של בנק ישראל, באתר הארץ, 7 ביולי 2004
^ שמואל סיסו ואלון סיסו מציגים: האיחוד, באתר nrg, פברואר 2009
^ קריית ים: חוסר שקיפות, אבל הבחירות יתקיימו, באתר mynet, אוקטובר 2013
^ מיכל מרגלית ורון נוטקין, קריית ים: המועמד היחיד גבר על הפתק הירוק, באתר ynet, 23 באוקטובר 2013
^ דורית גרוס, קריית ים ממריאה בלי אחוזי הבגרויות של רודמן, באתר mynet, יולי 2009
^ מסתמן: שמואל סיסו פורש מהמרוץ לראשות העיר, באתר mynet, אוקטובר 2013
^ אופירה חסיד, תל מונד-עורך דין סיסו ראש הוועדה הקרואה, באתר קול השרון, 18 במאי 2017
^ בחירות בצל הקורונה: המירוץ לראשות מועצת תל מונד יוצא לדרך, באתר mynetnetanya, ‏2020-10-18
^ רועי רובינשטיין, אחיה ראב"ד ורענן בן צור, בין החשודים בשחיתות: ראש העיר קריית אתא וראש מועצת תל מונד, באתר ynet, 4 בנובמבר 2019
^ תשתית ראייתית נגד מספר חשודים בחקירות שחיתות ציבורית, באתר משטרת ישראל, 16 באוגוסט 2020

[1] אלי לוי, המפגש שריגש את שמואל סיסו, באתר nrg, דצמבר 2008

[2] דוד רטנר, ח"כ וקונסול לשעבר חוזרים לבעיות הביוב, באתר הארץ

[3] תוצאות הבחירות, באתר ילקוט הפרסומים

[4] רונית ורדי, ‏שמואל סיסו. הקונסול הכללי יוצא לאם כל המלחמות, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2000

[5] שמואל דקלו, ‏בג"ץ דחה העתירה נגד מינוי סיסו לקונסול, באתר גלובס, 24 באוגוסט 1997

[6] שלומי שפר, שמואל סיסו מונה למועצה המייעצת של בנק ישראל, באתר הארץ, 7 ביולי 2004

[7] שמואל סיסו ואלון סיסו מציגים: האיחוד, באתר nrg, פברואר 2009

[8] קריית ים: חוסר שקיפות, אבל הבחירות יתקיימו, באתר mynet, אוקטובר 2013

[9] מיכל מרגלית ורון נוטקין, קריית ים: המועמד היחיד גבר על הפתק הירוק, באתר ynet, 23 באוקטובר 2013

[10] דורית גרוס, קריית ים ממריאה בלי אחוזי הבגרויות של רודמן, באתר mynet, יולי 2009

[11] מסתמן: שמואל סיסו פורש מהמרוץ לראשות העיר, באתר mynet, אוקטובר 2013

[12] אופירה חסיד, תל מונד-עורך דין סיסו ראש הוועדה הקרואה, באתר קול השרון, 18 במאי 2017

[13] בחירות בצל הקורונה: המירוץ לראשות מועצת תל מונד יוצא לדרך, באתר mynetnetanya, ‏2020-10-18

[14] רועי רובינשטיין, אחיה ראב"ד ורענן בן צור, בין החשודים בשחיתות: ראש העיר קריית אתא וראש מועצת תל מונד, באתר ynet, 4 בנובמבר 2019

[15] תשתית ראייתית נגד מספר חשודים בחקירות שחיתות ציבורית, באתר משטרת ישראל, 16 באוגוסט 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]