שמואל זנוויל שפיצר
![]() | |
לידה |
1873 ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית ![]() |
---|---|
פטירה |
1951 (בגיל 78 בערך) ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים ![]() |
תקופת הפעילות |
?–1951 ![]() |
![]() ![]() |
שמואל זנוויל (גם: זוויל) שפיצר (ג' באלול ה'תרכ"ג[1], אוגוסט 1863 – י"ח אדר ב' תשי"א[2], 26 במרץ 1951) היה מעסקני היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונת בתי נייטין, וממייסדי שכונת שערי חסד בירושלים.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפרשבורג[1] לרב חייא דוד הלוי שפיצר[3], מתלמידי הכתב סופר, ולצערטל[3]. בשנת תרל"ג (1873) עלה לארץ ישראל עם הוריו והם התיישבו בירושלים. בתקופת מגוריו בירושלים חיבר אביו את ספר ה"נברשת" לבירור זמני הנץ החמה וזמני היום, שקיבל את הסכמת מהרי"ל דיסקין.
נשא לאשה את מירל בת הרב דוד יוליס חתן הרב אברהם שאג (נפטרה בתרפ"ה, 1924). בשנת תרס"ב (1902) ייסד את שכונת בתי נייטין בסמוך למאה שערים. הכתובת על שער הכניסה לשכונה קיימת עד היום, ובה נכתב: "שכונת בתי נייטין שבנה הרה"ג שמואל זנוול שפיצר ז"ל". לוח הנצחה לזכרו תלוי בעזרת הנשים בבית הכנסת הגדול הגר"א.
שפיצר היה מגיד השיעור של "מרכז לבעלי מלאכה", שנוסד בירושלים על ידי שמואל לוי עבור בעלי מלאכה שקבעו עתים לתורה.
בשנת תרס"ח (1908) ייסד, יחד עם נפתלי צבי פרוש-גליקמן, את שכונת שערי חסד. כדי להבטיח את רכישת השטח הוא נרשם בטאבו על שם ארבעה חברים נתיני חוץ. אחד מהארבעה היה שפיצר, שהיה נתין אוסטריה. השלושה האחרים היו הרב יוסף חיים זוננפלד, אף הוא נתין אוסטריה, ויואל משה סלומון ונחום ברגמן שהיו נתיני גרמניה.
שפיצר שימש כממונה על בתי שכונת בתי נייטין להשכרתם למגורים. לו עצמו לא הייתה דירה משלו והוא התגורר בחדר קטן במשרדי החברה קדישא שאותה ניהל. היה אחראי על קופת הגמ"ח של החברה קדישא. הקפיד שלא לדרוש מן הלווה ערבים על הלוואתו, כדי לא תתגלה ברבים עובדת היותו נזקק. על אף שבמשך חייו עברו תחת ידו סכומי כסף גדולים, כשנפטר נמצא בעזבונו סכום של שבעים וחמש אגורות בלבד.
נפטר ביום שני י"ח אדר ב' תשי"א[2][4] ונטמן בבית העלמין שערי צדק, ולאחר מלחמת ששת הימים הועבר להר הזיתים לצד קבר אמו. לאחר מותו נקרא על שמו רחובה הראשי של שכונת בתי נייטין.

משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי למירל (לבית יוליס). מילדיהם:
- לאה - אשת יעקב מאיר זוננפלד, בן הרב יוסף חיים. בנם, אברהם דב זוננפלד, נישא לבתו של עמיתו וידידו הקרוב נפתלי צבי פרוש-גליקמן.
- חיה גיטל - אשת אברהם יונגרייז, בנו של מזכיר העדה החרדית הרב ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ואחיו של ראב"ד העדה החרדית הרב דוד יונגרייז.
- שושנה - אשת שלמה כהן.
- הינדה - אשת דוד יולס.
- אסתר יענטל - אשת מרדכי צובנר.
- יוסף חיים צבי - היה נשוי לחנה מרים שפיצר, מייסדת ומנהלת בית הספר לבנות שפיצר בירושלים.
- מרדכי שפיצר - תושב שערי חסד וקבלן בנין, חבר ההגנה ועזר בסלילת דרך בורמה שעקפה את המצור על ירושלים. נכדו הוא פרופסור רון חריס.
נכדותיו: שושנה שפיצר (בת בנו מרדכי) - נשואה לפרופסור דוד געתון, שושנה רזיאל (בת בנו יוסף חיים צבי) - אלמנתו של דוד רזיאל, לוחמת האצ"ל אשת חינוך ויקירת ירושלים.

הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 רשומות יהודיות (אורתודוקסית) של לידה נישואים ומוות בברטיסלבה, ברטיסלבה, סלובקיה. מיקרופילם (של ספריית ה-LDS) מספר 2442169, פריט מספר 6 (קישור).(הקישור אינו פעיל, 5.03.2018)
- ^ 1 2 ההלויה תצא, מודעת אבל על מותו, באתר הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 שפיצר, חיא דוד בן יוסף, הלוי, נברשת לנץ החמה בציון [ג"ח], הקדמה עמ' 15, באתר היברובוקס
- ^ ברוך דיין האמת, באתר הספרייה הלאומית, י"ח אדר ב' ה'תשי"א