שמואל זיסקוביץ' שפירו
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לא קריא.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לא קריא. | |
 | |
| שפירו מיכאיל אלכסנדרוביץ' (בהתאם למסמכים צבאיים) Шапиро Михаил Александрович | |
| לידה |
4 באוקטובר 1912 אודסה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 באפריל 1972 (בגיל 59) אודסה, ברה"מ |
| מקום קבורה |
אודסה |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1936–1938, 1941 – 1945 |
| דרגה |
 (יפרייטור) טוראי ראשון |
| תפקידים בשירות | |
|
מרגל, עוזר מפקד מחלקה ברגימנט 507 של נ"ט חיל התותחנים בארמייה ההתקפית ה-5 של הצבא האדום | |
| פעולות ומבצעים | |
|
החזית הדרומית החזית הדרום-מזרחית קרב סטלינגרד החזית הדרומית השנייה הקרב על קווקז מבצע מליטופול מבצע יאשי-קישינב מבצע ויסלה-אודר הקרב על ברלין | |
| עיטורים | |
|
עיטור התהילה מדרגה שלישית (10.10.44; מס' סידורי 67221; במקום עיטור הכוכב האדום) עיטור התהילה מדרגה שנייה (04.03.45; מס' סידורי 2161[1]; במקום עיטור הכוכב האדום) עיטור התהילה מדרגה ראשונה (15.05.46; מס' סידורי 970) מדליה על ההצטיינות בקרב מ-12.02.43 מדליות העוז מ-15.09.43 מדליה על הגנת סטלינגרד ומדליות אחרות[2] | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מומחה במרכז לייצור מזון | |
| הנצחה | |
| ציון על קיר זיכרון עם שאר ממקבלי עיטור התהילה באנדרטת כיכר התיאטרון באודסה מאז נובמבר 2011[3] | |
  | |
מִיכָאִיל אָלֶכְּסַנדרוֹבִיץ' שָפִּירוֹ (ברוסית: Михаил Александрович Шапиро; 4 באוקטובר 1912 – 12 באפריל 1972) היה יהודי סובייטי, שעוטר בשלוש הדרגות של עיטור התהילה על פועלו כחייל בצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיכאיל (שמואל) נולד באודסה למשפחת פועלים יהודית. לאחר ארבע שנות לימוד, החל לעבוד במפעל נעליים יחד עם אביו. בין השנים 1936–1938 שירת בצבא בשירות סדיר, וב-1941 גויס שוב עם פלישת הגרמנים לברית המועצות. במהלך מלחמת העולם השנייה, לחם בחזיתות שונות: החזית הדרומית, סטלינגרד, החזית האוקראינית, והחזית הבלארוסית.
עד דצמבר שירת בחזית הדרומית[4], ובספטמבר נפצע באזור רוסטוב על דון[5]. ממאי עד ספטמבר 1942 לחם במסגרת החזית הדרום-מערבית, שהפכה לחזית סטלינגרד, ולחם שם עד סוף השנה. מאז ינואר 1943 התקדם יחד עם חזית הדרומית המחודשת ובהמשך עם החזית האוקראינית השלישית, ולאחר מכן החזית האוקראינית הרביעית. בפברואר 1943, זכה במדליה על הצטיינות בקרב, לאחר שחשף מטרות אויב תחת אש בקרבות מצפון לרוסטוב על דון, במסגרת הרגימנט ה-507 לארטילריה נגד טנקים. באוגוסט 1943 נפצע שוב (לפי מקורות אחרים בספטמבר שנה קודם לכן[6][7]), ובסיום השיקום באוקטובר 1944, הצטרף לחזית הבלארוסית הראשונה. בהמשך, השתתף בהגנה ובמתקפת נגד בנהר מיאס, ובזכות חשיפת מטרות אויב, הוענקה לו מדליית העוז. במהלך שחרור אודסה, תקף את כוחות הוורמאכט מהעורף בכיוון צפון-מערב.
במהלך מבצע יאשי-קישינב באוגוסט, הצטיין בזיהוי מטרות אויב והוביל את לוחמי הרגימנט לקרב פנים אל פנים, בו חיסל עשרה לוחמי ורמאכט. על כך הוצע להעניק לו עיטור "הכוכב האדום", אך לבסוף קיבל עיטור התהילה מדרגה שלישית. באוקטובר 1944 צורפה הארמייה שלו לחזית הבלארוסית הראשונה. ב-14–15 בינואר, במהלך צליחת נהר פיליצה בסמוך לעיר וורקא, במסגרת מבצע ויסלה-אודר, זיהה מעל 9 מטרות אויב ופרץ שדה מוקשים. נפצע ב-15 בינואר[6]. ב-23 בינואר, חיסל 15 מתוך 65 קציני וורמאכט. ב-1 בפברואר, חצה את נהר אודר, כיוון את הפגזות הרגימנט שלו ומנע מתקפות נגד. על כך הועמד שוב לעיטור הכוכב האדום וקיבל עיטור התהילה מדרגה שנייה בפקודה מ-4 במרץ 1945.
ב-14–16 באפריל 1945, עם תחילת הקרב על ברלין, חיסל כ-30 חיילי אויב בגדה השמאלית של אודר, והצליח לחסל 9 נקודות לירי תותחים. כמו כן חיסל מנשק אוטומטי כ-30 חיילי אויב. ב-10 במאי, קיבל תעודה על חיסול יותר מ-100 חיילי ורמאכט, וב-15 במאי הוחלט להעניק לו את עיטור התהילה מדרגה ראשונה[8]. הוא שוחרר משירות בסתיו 1945.
לאחר המלחמה, חזר לשוב לאודסה, עבד בתעשיות שונות בעיר כמומחה בתחום ייצור המזון. הוא נפטר ב-12 באפריל 1972.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דף על שמו באתר "גיבורי המדינה" (רוסית)
- ^ ציון התאריכים בקבלת עיטור התהילה (רוסית)
- ^ "ידיעות אודסה" - "אודסקיה איזווסטייה", 15.12.2011 (רוסית)
- ^ "פורטו פרנקו מס' 16 (863), "שלושת התהילות של טוראי ראשון שפירו", 4.5.2007 (רוסית)
- ^ באתר "מעשה גבורה של העם" (רוסית)
- ^ 1 2 בסיס נתונים "מעשה גבורה של העם" (רוסית)
- ^ בסיס נתונים "מעשה גבורה של העם" (רוסית)
- ^ הודעה על הענקת העיטור שהוצגה ברשת חברתית על ידי נכדו (רוסית)