בית החולים שמואל הרופא

בית החולים שמואל הרופא
	אין תמונה חופשית
על שם	שמואל
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים גריאטרי
אוניברסיטה	אוניברסיטת תל אביב
בעלים	מדינת ישראל
מנכ"ל	אליהו מזרחי (רופא)
היסטוריה
תאריך ייסוד	1951
שירותים
מספר מחלקות	10
מיטות	341
	http://www.shmuelh.org.il
גאוגרפיה
כתובת	רח' הבנים 3
מיקום	באר יעקב
קואורדינטות	31°55′53″N 34°49′34″E / 31.931377°N 34.825997°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) בית החולים שמואל הרופא בית החולים שמואל הרופא בית החולים שמואל הרופא מפת __ באר יעקב; [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון וממערב: __ ראשון לציון; ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן; מדרום: __ מועצה אזורית גזר; ממערב: __ נס ציונה

בית החולים שמואל הרופא הוא בית חולים גריאטרי ממשלתי (בניהול משרד הבריאות) הנמצא בבאר יעקב. נקרא על שם האמורא שמואל, רופאו של רבי יהודה הנשיא. החל משנת 1980 מוגדר כמרכז ייעודי לטיפול בחולים קשישים מכל גוש דן. בבית החולים מתקיים מחקר קליני על ידי היחידה המדעית לחקר הגריאטריה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב, המשתמש בבית החולים גם להכשרת סטודנטים לרפואה ולסיעוד. במסגרת בית החולים מתקיים גם המרכז הארצי לטיפול בשחפת ובמחלות ריאה מורכבות וכרוניות, שריד למקורו ההיסטורי כבית חולים לחולי שחפת.^[1]

מנהל בית החולים הוא הפרופ' אליהו מזרחי.

היסטוריה

בית החולים נוסד ב-1951 על אתר מחנה צבאי בריטי, כבית חולים מרכזי לחולי שחפת ושימש למטרה זו כעשר שנים. לאחר מכן הורחב ושימש כבית חולים כללי משני, אליו הופנו חולים מאזור גוש דן בתורנות פעמיים בשבוע.^[2] בעת מלחמות ישראל שימש בית החולים לאשפוז שבויים פצועים, וזכה להוקרה ותרומת ציוד מאת הצלב האדום.^[3]^[4] במלחמת לבנון הראשונה אושפזו בו חיילים סורים שבויים ומחבלים.^[5]

ב-1976 החלה יוזמה של רופאים צעירים לפתח את בית החולים כבית חולים כללי עם חדר מיון פעיל באופן רציף,^[3] אולם בשנת 1980 נסגר בית החולים במתכונתו כבית חולים כללי והועבר לפעול במתכונת של בית חולים גריאטרי אזורי.^[6] חלק ממחלקותיו הועברו לאסף הרופא וחלק אחר הועבר לבית החולים וולפסון (שנקרא אז "תל גיבורים").^[7]^[8] מנהלו הראשון של בית החולים הגריאטרי היה בני חבוט שכיהן גם כראש האגף למחלות ממושכות וזיקנה במשרד הבריאות.

בית החולים כיום

בית החולים מתמחה בטיפול באוכלוסייה הקשישה הכולל סיעוד, אשפוזים תכופים וריבוי מצבים כרוניים, מחלות רקע ומצב נפשי וקוגניטיבי מתדרדר. כמו כן ניתנים בבית החולים שירותי מרפאות חוץ, דימות ומעבדה. מצבים דחופים מופנים לבית החולים מחדר המיון של בית החולים אסף הרופא הסמוך.

בית החולים כולל למעלה מ-300 מיטות אשפוז בעשר מחלקות מן הסוגים הבאים: ריאות, מחלקה מוסדית, מחלקת שיקום גריאטרי, מחלקות פנימיות גריאטריות, מחלקת סיעוד מורכב ושירות פסיכו-גריאטרי.

מחלקת הריאות היא מרכז ארצי המתמחה בשחפת מסוגים שונים, מחלת ריאות חסימתית כרונית, ברונכיאקטזיס ומחלות ריאה אינטרסטיציאליות.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של בית החולים שמואל הרופא
פרופיל שמואל הרופא, באתר "בתי חולים בישראל"

הערות שוליים

^ מחלקת הריאות בבית חולים שמואל הרופא
^ ועד עובדי "שמואל הרופא": "משרד הבריאות מחסל באופן שיטתי את בית החולים", מעריב, 15 במרץ 1972
^ ¹ ² אהרון פריאל, "מהפכת חדר המיון" היא ציון דרך בפיתוחו של בית חולים שמואל הרופא, מעריב, 5 באוגוסט 1976
^ אהרון פריאל, השבויים הפצועים המטופלים בישראל מקבלים יחס הוגן, מעריב, 4 בינואר 1974
^ רונן שגב, מדים כפולים: ההיסטוריה של הסיעוד בצה"ל בשנים 1948–1983, בן שמן: מודן, 2021, עמ' 156–157.
^ אהרון פריאל, "שמואל הרופא" – מרכז גריאטרי אזורי ראשון, מעריב, 4 באפריל 1980
^ בית החולים תל גיבורים יפתח בחודש הבא, מעריב, 22 בפברואר 1980
^ אהרון פריאל, פתיחת בית החולים "תל גיבורים" תביא למיזוג "אסף הרופא" ו"שמואל הרופא", מעריב, 2 באוגוסט 1979

[1] מחלקת הריאות בבית חולים שמואל הרופא

[2] ועד עובדי "שמואל הרופא": "משרד הבריאות מחסל באופן שיטתי את בית החולים", מעריב, 15 במרץ 1972

[א-3] ¹ ² אהרון פריאל, "מהפכת חדר המיון" היא ציון דרך בפיתוחו של בית חולים שמואל הרופא, מעריב, 5 באוגוסט 1976

[4] אהרון פריאל, השבויים הפצועים המטופלים בישראל מקבלים יחס הוגן, מעריב, 4 בינואר 1974

[5] רונן שגב, מדים כפולים: ההיסטוריה של הסיעוד בצה"ל בשנים 1948–1983, בן שמן: מודן, 2021, עמ' 156–157.

[6] אהרון פריאל, "שמואל הרופא" – מרכז גריאטרי אזורי ראשון, מעריב, 4 באפריל 1980

[7] בית החולים תל גיבורים יפתח בחודש הבא, מעריב, 22 בפברואר 1980

[8] אהרון פריאל, פתיחת בית החולים "תל גיבורים" תביא למיזוג "אסף הרופא" ו"שמואל הרופא", מעריב, 2 באוגוסט 1979

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)