שמואל בן עדיה
| לידה |
המאה ה־6 חג'אז, חצי האי ערב, כיום בערב הסעודית  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־6 תימא, חצי האי ערב, כיום בערב הסעודית |
| צאצאים |
ברה בנת סמואל |
  | |
שמואל בן עדיה (בערבית: السموأل بن عادياء, א-סמואל אבן עאדיא) היה משורר יהודי שחי במאה השישית לספירה באזור חג'אז (בימינו בערב הסעודית) ומת בעיר תימא (חצי האי ערב) בסביבות 560 לספירה. לשמואל בן עדיה מיוחס ספר שירים שכתוב בערבית שנחשב לאחד הספרים החשובים בחקר השפה הערבית הטרום איסלאמית ובחקר התרבות היהודית בחג'אז. נכדתו, צפייה, הייתה אחת מנשותיו של מוחמד אחרי שנלקחה כשלל.
בימי חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקידו של בן עדיה כמשורר סייע לו רבות בהידוק קשריו עם מנהיגי השבטים הערבים באזור ועם המושלים הערבים מטעם שלטונות פרס והאימפריה הביזנטית. השירה הייתה אמצעי חשוב לבניית סטטוס חברתי ופוליטי חשוב ולהתקדמותו הפוליטית והחברתית של המשורר כאשר הייתה ההשכלה מוגבלת לשכבות מצומצמות בחברה. לפעמים ייחסו התושבים למשוררים כוחות על טבעיים בשל שליטתם בשירה. בצורה זאת הפך שמואל בן עדיה לאחד האנשים העשירים ביותר בחצי האי ערב כאשר הצליח לבנות מבצר גדול שנקרא בשם אל-אבלק. המבצר נבנה כדי לספק מקום הגנה חשוב הן למשפחתו והן לתושבי העיר תימא, ולשמש כמקום שבו הופקדו כספים ונכסים רבים בידי התושבים על מנת לשמור אותם.
דמותו ומורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרות הערבית של ימי הביניים חוברו אגדות חינוכיות רבות סביב דמותו של שמואל בן עדיה. מטרת האגדות האלה הייתה להדגיש את ערכי המוסר של החברה בזמנו של מחבר האגדה בימי הביניים. אבן עדיה הוצג כדמות שמשקפת את האידיאל של הנאמנות והיושר. אבן עדיה מוצג כאדם שהעדיף את הנאמנות ופעל נגד האינטרסים האישיים והמשפחתיים שלו כאשר סירב למסור את הפיקדונות של המשורר הערבי הידוע אמרוא אל-קייס שהיו ברשותו למושל עיראק מטעם הפרסים. אחרי שידע המושל העיראקי שאין בכוונתו של שמואל למסור את הפיקדונות הוא רצח את בנו של שמואל, שבו החזיק כבן ערובה. הנאמנות הזאת גרמה ליצירת הפתגם הערבי המפורסם "אין אדם יותר נאמן משמואל" (אופא מן אלסמואל). סיפור זה הונצח בשירו של המוזיקאי והזמר, שי נובלמן, "רץ ביפו", שהופיע באלבומו "יומי הוא חלום".
בעת החדשה היו זרמים הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים שניצלו את דמותו ההיסטורית לצרכים אידאולוגים על מנת לגשר בין ערבים ויהודים. היו גם זרמים במיוחד מן הצד הערבי שניסו לטשטש את זהותו היהודית של שמואל בן עדיה ולהבליט אותו כדמות ערבית לאומית אשר חייתה לפני האסלאם. עם זאת שיריו והאגדות החינוכיות סביב דמותו נשארו כמקור השראה לסופרים ואנשי רוח ערבים רבים בעולם הערבי.
על שמו רחוב מרכזי בירושלים המחבר בין מוזיאון רוקפלר לאוכף שבין הר הזיתים להר הצופים בירושלים, וכן ביפו ובחיפה.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "שמואל בן עדיה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ספר השירים של שמואל בן עדיה בערבית
א-סמואל אבן עאדיא, הלַאמִיָּה, באתר הארץ, 14 בינואר 2014- ד"ר מרדכי זליגזאהן, שמואל בן עדיא, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך י', תשי"ב, עמ' 154, באתר היברובוקס
שמואל בן עדיה (נפטר בערך 560), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמציה פלד, רחוב שמואל בן עדיה, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה