שמואל בן נטרונאי
| לידה |
בין 1100 ל-1110 בין השנים ד'תת"ס לד'תת"ע בארי |
|---|---|
| פטירה |
1175 לערך ד'תתקל"ה לערך |
| מקום פעילות | מגנצא, בונא וקולוניא |
| תקופת הפעילות |
?–1175  |
| השתייכות | בעלי התוספות, ראשונים |
| רבותיו | רבי אליעזר בן נתן (ראב"ן) |
| תלמידיו | רבי יואל הלוי מבונא (אביו של הראבי"ה) |
| חיבוריו | "ספר של רבינו שב"ט", תוספות למסכתות עירובין, עבודה זרה ונידה |
  | |
רבי שמואל בן נטרונאי (נולד בין 1100 ל-1110, נפטר ככל הנראה לפני שנת 1175; מכונה גם בראשי תיבות רשב"ט) היה חכם מראשוני אשכנז ממוצא איטלקי במאה ה-12. תלמידו וחתנו של הראב"ן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בין השנים ד'תת"ס (1100) לד'תת"ע (1110), בבארי שבאיטליה. נמצאת תשובה ששלח לו רבנו תם, וייתכן שהיא נשלחה לו עוד בשבתו בבארי.[1] בשלב מסוים עבר למגנצא שבגרמניה, ונישא לבתו של רבי אליעזר בן נתן (ראב"ן).[2] ידוע גם שהתגורר בערים בונא וקולוניא.
כבר בשנת 1133 השתתף בדיון סביב שאלה שנשלחה אל חותנו, וכתב אליו בלשון תקיפה למרות גילו הצעיר.
נפטר ככל הנראה לפני שנת ד'תתקל"ה (1175). ב"ספר זכירה" לרבי אפרים בן יעקב מבונא, נזכר שמואל בן נטרונאי כאחד הנרצחים בגזרות נושא בשנת ד'תתקמ"ו, אולם ייתכן שמדובר בנכדו.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על תשובותיו היה נוהג לחתום בראשי התיבות של שמו שב"ט ובשם זה הוזכר בכמה מספרי הפוסקים בדורות שאחריו (שבולי הלקט, ראבי"ה, מרדכי ואחרים). חיבר תוספות למסכתות עירובין, עבודה זרה ונידה, ואולי למסכתות נוספות שכן מוזכרים חידושים ופסקים שלו ל-12 מסכתות נוספות. הוא מצוטט הרבה על ידי חותנו הראב"ן ועל ידי הראבי"ה, שמזכיר גם חיבור נוסף שלו בכינוי "ספר של רבינו שב"ט" או "יסוד רבנו שב"ט". חיבר גם פיוטים, ןמהם נשמרה סליחה אחת ליום הכיפורים.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמואל בן נטרונאי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1346-1345, באתר היברובוקס
- אביגדור אפטוביצר, מבוא לראבי"ה, עמ' 74-69
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אברהם ריינר, בעלי התוספות האבודים, באתר הארץ, 26 במרץ 2007. שמחה עמנואל, שברי לוחות: חיבוריהם האבודים של בעלי התוספות, הוצאת מאגנס, ירושלים תשס"ז, עמ' 71–75, סבור כי סביר יותר שהיא נשלחה לו כבר בהיותו בגרמניה.
- ^ מרדכי חולין תשלא
- ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 208-209
