שלמה צבי שיק
הרב שלמה צבי בן נתן שיק (Schück)[1] (נפ' כ' בתמוז ה'תרע"ו, 1844–1916) היה רב הונגרי ופוסק הלכה, אשר שימש כרבה של קהילת קרצג. פרסם ספרים ומאמרים תורניים רבים. בין ספריו: "סדור רשב"ן" ו"שו"ת רשב"ן". תמך בלימודי מדעים ובציונות, והתנגד להפרדת הקהילות, ועל כך ספג ביקורת אישית קשה מרבנים קנאים בהונגריה.[2] מכונה: הרשב"ן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-1844 בברזובה (אנ'), סמוך לניטרה.[דרושה הבהרה] שושלת היוחסין של משפחתו מגיעה עד הבעל התוספות יום טוב.[1] למד אצל דודו הרב דוד שיק מחבר "אמרי דוד", הרב חיים צבי מנהיימר והמהר"ם שיק (אף הוא קרובו),[3] ונסמך להוראה על ידם.
החל משבט ה'תרכ"ט (1869) ועד לפטירתו, קרוב לחמישים שנה, שימש כרבה של הקהילה היהודית בקרצג.[4]
בשנת 1905 ביקר בארץ ישראל עם משלחת רבנים, והיה שותף לגיוס הכספים ולהקמת בית הכנסת במוצא, הפעיל עד היום.[5] עמד בקשרים עם רבנים רבים מבני דורו, ביניהם: מאיר פערלס, המהר"ם שיק, דוד שיק (דודו), מרדכי הלוי הורוביץ, שמחה בונם סופר, צבי הלר, יהודה סופר, יהודה לייב מרמורשטיין, פנחס שטיין, משה שבתאי וייס (חתנו), ועוד.
פרסם ספרים תורניים רבים, ומאמרים בכתבי עת בעברית, בגרמנית וביידיש. הרבה לפרסם מאמרים בעיתונות, בפרט בשבועון הגרמני-חרדי "די יידישע פרעססע" הנדפס בברלין. כן פרסם את דרשותיו בהונגרית ובגרמנית.
הרב שיק נפטר ביום כ' בתמוז ה'תרע"ו (1916). נטמן באחוזת הקבר של משפחת שיק בעיר.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב שיק ולאשתו רחל (לבית רוזנפלד) נולדו חמישה ילדים. שניים משלושת בניו, למדו תורה אצל אביהם ולאחר מכן רכשו השכלה גבוהה בפרנקפורט, עניין חריג בין רבני תקופתו.[4] בנו הרב ברכיה שיק שימש משנת ה'תרנ"ה כרבה של קהילה אורתודוקסית קטנה בעיר בסקשפהרוואר (שטולווייסנבורג), ומשנת ה'תרס"א כאב"ד בטימישוארה (טמשוואר). מחבר "דת ודין" על קבורת גוי שנולד מנישואי תערובת בבית עלמין יהודי,[6] ו"ולהצדיק צדיק" – הגנה על מתקפות שספג אביו – בעיקר מטעמו של הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר בשו"ת "לבושי מרדכי" – עם פרסום הספר "שו"ת רשב"ן" (נפ' בכ"ג בתשרי ה'תש"ב, 1941).[7] בן נוסף, הרב משה אהרן שיק, שימש אחריו כרב העיר קרצג. נפל קורבן לעלילת דם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה באשמת ריגול, ונפטר במהלך המשפט.[8] בנו השלישי היה אברהם יעקב (אדולף) שהתפרנס ממסחר (נפ' בשנת ה'תרפ"ה).[9]
חתנו הוא הרב מאיר שטיין, ששימש ברבנות בטרנבה (טירנא), מחבר הספר "אבן המאיר", בנו של הרב פנחס שטיין מחבר "קנאת פנחס". חתן נוסף הוא הרב משה שבתי וייס, ששימש ברבנות בסמיקלוש (אנ'). הוא בנו של הרב קלונימוס קלמן וייס, רבן של מספר ערים ומחבר הספר "פי שניים".
הגותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב שיק ראה בעין חיובית את פעילותה של התנועה הציונית ליישוב ארץ ישראל, עודד להצטרף אליה וראה בהקמת המושבות החקלאיות מסימני הגאולה. אמנם, הוא עצמו לא הצטרף אליה מעולם. יש טוענים שאג'נדות פוליטיות אנטי-דתיות ששררו בחלק מזרמי הציונות הניעו אותו להסתייג ממנה מעט.[10]
שני מאורעות כלל יהודיים השפיעו על הרב שיק ועל פועלו – האמנציפאציה בשנת 1867, והקרע ביהדות הונגריה בשנת 1871, בו התפלגה בין הנאולוגים, קהילות הסטטוס קוו אנטה והאורתודוקסים.[4] שינויים אלה עודדו יהודים להשתלב בפריחה התרבותית והכלכלית ולשלוח את ילדיהם לבתי ספר תיכוניים וגבוהים. הרב שיק היה מודע לשינוי הצפוי באורח החיים היהודי, אך בה בעת היה כמעט היחיד במדינתו בין הרבנים החרדיים שעודד קשר חיובי עם קהילות הסטטוס קוו השומרות על ההלכה וכן רכישת השכלה כללית.
עמד תחת ביקורות רבות, הן מצד המחנה החרדי והן מצד המחנה הניאולוגי. חלק מהביקורת עליו עסקה בנושאים אישיים – לימודי בניו בגימנסיה ובאוניברסיטאות, ואפילו כלפי לבושו שדמה ללבוש רבני מערב אירופה.[4].
הרב שיק תמך בגיור של נשים שנשואות בנישואים אזרחיים ליהודים. לדבריו, הגיור במצב זה מציל את היהודי מהתבוללות שהיא עבירה חמורה ביותר, והגם שיש לחשוש שהגיור לא יהיה לשם שמים, במקרים שבהם שנראה שהנוכרית לא אדוקה בעבודה זרה והיא לא תשוב אליה – יש לגייר, משום שהכופר בעבודה זרה כמודה בכל התורה כולה (על פי חולין ה, א).[11]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סדור המנהגים – ספר המנהגים לרב יצחק אייזיק מטירנא, עם פירוש, בארבעה חלקים, נדפס במונקאטש תר"ם, תרמ"ב, ושניים בתרמ"ח
- תקנות ומנהגים – מקור התקנות, התפילות והמנהגים מאז ימי משה ועד ה'תר"ל, מונקאטש תר"ן
- סדור רשב"ן – מקור לכל תפילה ותפילה מהתלמודים, המדרשים וספרי ראשונים ואחרונים, ווינה 1894
- שו"ת רשב"ן – שני כרכים בני כ-600 תשובות, אורח חיים (מונקאטש תר"ס) ואבן העזר (סאטמר תרס"ה). על חיבורו זה חיבר הרב משה יהודה מקוטנא ספר השגות בשם 'משפט צדק' (פשמישל, תרע"ד).
- ממשה עד דמשה – ספר היוחסין המשפחתי עד בעל התוספות יום טוב, מונקאטש תרס"ג
- תורה שלמה – ביסוס למסורת התורה היהודית, שלושה חלקים, סאטמר תרס"ט[12]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'הרב ר' שלמה צבי במוהר"ר נתן שיק', בתוך: שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 282
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 155–158
- ADAM S. FERZIGER, "The Hungarian Orthodox Rabbinate and Zionism: The Case of R. Salamon Zvi Schück", Proceedings of the Eleventh World Congress of Jewish Studies 11, IIIC (1994), 273-80
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הרב שלמה צבי בן נתן שיק, ממשה עד משה, קאהן עט פריעד, 1903
- ^ Adam Ferziger, The Responsa of R. Solomon Zvi Schick, moderate in a sea of extremes
- ^ ראו: אגרות מהר"ם שיק, כרך א, ירושלים תש"ע, עמ' קמג
- ^ 1 2 3 4 משה הרשקו, תולדות קהילת קרצאג וקהילות מחוז נאדקונשאג, ועדת ההכנה של יוצאי קרצאג, 1977
- ^ ראו: שמואל הכהן וינגרטן, 'השיירה הגדולה בשנת תרס"ה', בתוך: יהודי הונגריה, תל אביב תש"מ; וכן בהרחבה: שו"ת רשב"ן, סאטמר תרס"ה, דפים קצד-רלו; שמעון וויינשטיין, אורחת תיירים ישראלית, חבצלת, 26 במרץ 1905
- ^ ראו: צחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' רכב-רכג
- ^ על אודותיו ראו: צחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 255
- ^ שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, ירושלים תשס"ט, עמ' 359–360
- ^ ש. י. שפיצר 'לקט ידיעות מהעיתונות בשנת תרפ"ה', בתוך: עלי זיכרון כה, י"ח אלול תשע"ו, עמ' נג
- ^ Adam_S_Ferziger_The_Hungarian_Orthodox_R.pdf, Google Docs
- ^ שו"ת הרשב"ן, אבן העזר, סימן לז
- ^ עיון בספרים חדשים: תורה שלמה, המצפה, 1 ביולי 1910