לדלג לתוכן

שלמה מפרמישלאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה מפרמישלאן
קבר רבי שלמה מפרמישלאן בהר הזיתים
קבר רבי שלמה מפרמישלאן בהר הזיתים
לידה קאלוש, גליציה
פטירה 3 באפריל 1868
י"א בניסן תרכ"ח
ירושלים
כינוי רבי שלמק'ה
מקום קבורה ישראלישראל בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים, ישראל
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארץ ישראל
תקופת הפעילות ? – 3 באפריל 1868 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות פרמישלאן
אב יצחק לייפר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שלמה מפרמישלאן (נפטר ב-3 באפריל 1868) היה דמות חסידית בולטת בארץ ישראל במאה ה-19, שנודע בכינויו "רבי שלמק'ה". בן למשפחת אדמו"רי פרמישלאן, אחיו של רבי בערצ'י מנדבורנה, ובן אחיו של רבי מאיר'ל מפרמישלאן. עלה לארץ ישראל והתיישב תחילה בצפת ולאחר מכן בחברון, שם התפרסם כצדיק. בהמשך עבר לירושלים, שם מת ונקבר בהר הזיתים[1].

שלמה נולד לרבי יצחק מקאליש בעיר קאלוש שבגליציה. היה תלמידו של האדמו"ר משה צבי מסאווראן. בימי נעוריו עלה לארץ ישראל, שם התיישב תחילה בצפת ולאחר מכן עבר לחברון. הוא נודע כמנהיג צדיק בעיר חברון ובירושלים. לאחר מותו הוצבה מצבה גדולה על קברו בהר הזיתים, בה תואר כ"קדוש ונורא".

שלמה זכה למעמד מכובד בקרב קהילות החסידים, ובמהלך שהותו בארץ יצא פעם אחת חזרה לגליציה כדי לפקוד את קברי אבותיו, כפי שתיאר במעשה ידוע בו הצליח לאתר את מקום קבורת אמו למרות תנאי השלג הכבדים.

בין תלמידיו נמנו רבי דוד צבי שלמה בידרמן ורבי יהושע צבי מיכל שפירא.

אגדות וסיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמק'ה התפרסם במעשיו ובאגדות שסופרו עליו. אחד הסיפורים המפורסמים מתאר איך במהלך סעודה שלישית, בעודו יושב עם תלמידיו בחושך בבית המדרש, הוא ציין שדווקא באותו הרגע הביאו את דודו רבי מאיר'ל מפרמישלאן לגן עדן. לאחר מספר ימים נודע כי באותה השבת נפטר רבי מאיר'ל מפרמישלאן.

בספרות החסידית מסופר סיפור נוסף על מות בנו היחיד של רבי שלמק'ה, אותו קיבל בצער גדול אך עם אמונה עמוקה. הוא התפלל שאשתו תמצא נחמה בשבתות, כאשר השבת מביאה עמה אור ושכחת כל צערי העולם הזה.

רבי שלמק'ה נזכר במספר ספרי היסטוריה וחסידות, בהם כתביו של הרב משה מידנר, מחשובי חסידי סלונים בטבריה של המאה ה-20, המתארים את פועלו ואת דמותו הייחודית בתולדות החסידות בארץ ישראל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ערך זה מבוסס ברובו על מחקרו של ד"ר יצחק אלפסי בספרו "טרקליני החסידות" (חלק א')