שלמה בוחבוט
לידה |
8 בנובמבר 1944 (בן 80) כ"ב בחשוון ה'תש"ג מרוקו | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1954 | ||||
מפלגה | העבודה, קדימה | ||||
סיעה | העבודה | ||||
דת | יהודי | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
|
שלמה בוחבוט (נולד ב-8 בנובמבר 1944) הוא פוליטיקאי ישראלי. עמד בראש מעלות-תרשיחא, כמועצה מקומית ואחר-כך כעירייה, במשך 42 שנים, (1976–2018), שני רק לאברהם קריניצי במשך הכהונה לראש רשות מוניציפלית בישראל. כיהן כראש מרכז השלטון המקומי בישראל, חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה ויו"ר פורום יישובי קו העימות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוחבוט נולד במרוקו בשנת 1944. ב-1954 עלה לישראל במסגרת עליית הנוער. כאשר הגיע לארץ ישראל שלמה גדל והתחנך בקיבוץ עין הנציב. שלמה התגייס לצה״ל בתור מ״כ טירונים ובאותה תקופה הודיעו לו כי משפחתו הגיעה ארצה וכי הם גרים ביישוב בשם מעלות תרשיחא. לאור עליית משפחתו ארצה שלמה עזב את הקיבוץ ועבר לגור יחד איתם במעלות תרשיחא.
בשנים 1971-1963 עבד כמזכיר לשכת הסעד של מעלות תרשיחא, וגם שימש מזכיר המשמרת הצעירה במפא"י.[1] בשנת 1974 נבחר כחבר מועצת מעלות תרשיחא, ובמהלך הקדנציה הראשונה שלו, ב-1976, היה לראש המועצה המקומית, תפקיד בו כיהן במשך 42 שנה ברציפות עד 2018. זהו משך הכהונה השני באורכו של אדם כראש יישוב במדינת ישראל (אברהם קריניצי כיהן במשך 43 שנים כראש עיריית רמת גן).
היה פעיל במפלגת יחד ולקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ מטעמה במקום החמישי, אך לא נכנס לכנסת לאחר שהרשימה זכתה ב-3 מנדטים. בשנת 1992 נבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה, אך אחרי קדנציה אחת בלבד העדיף להתמקד בתפקידו כראש המועצה, מה גם שהחוק האוסר על חברי הכנסת לכהן במקביל כראשי רשויות מקומיות עמד להיכנס לתוקפו.
עם הפיכתה של מעלות-תרשיחא ממועצה מקומית לעיר, בשנת 1996, הוא הוגדר מאותה עת כראש העירייה הראשון שלה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-17 עזב בוחבוט את מפלגת העבודה והצטרף לקדימה, ממנה פרש כעבור שנה[2]. בהמשך שב למפלגת העבודה.
בוחבוט מנחה תוכנית רדיו בשם "קו העימות" ברדיו ללא הפסקה.
בשנת 2009 נבחר לשמש ראש מרכז השלטון המקומי בישראל. בהמשך השנה התפרסם תחקיר במוסף "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות, שבו נטען כי ניצל את מעמדו כראש עיריית מעלות-תרשיחא כדי להיטיב עם מקורבים[3].
ב-2018 התמודד מול ארקדי פומרנץ במירוץ לראשות העיר. בסיבוב השני הפסיד לפומרנץ, שגרף 64% מהקולות.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוחבוט נשוי לקרן, אותה הכיר בצרפת בעת שליחות מטעם הסוכנות היהודית למרסיי ולפריז שמטרת השליחות היא עידוד עליית יהודים לישראל. להם ארבעה ילדים. מנישואיו הראשונים יש לו שלושה ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה בוחבוט, באתר הכנסת
- שלמה בוחבוט, באתר כנסת פתוחה
- חיים לוינסון, הג'יפ היוקרתי והלשכה החדשה של שלמה בוחבוט, באתר הארץ, 9 ביוני 2009
- גיא ליברמן, עלילות מעלות, באתר "ידיעות אחרונות", 21 בדצמבר 2016
- יעקב בר-און, "חצי הופתעתי": שלמה בוחבוט נפרד מכס ראש העיר מעלות-תרשיחא, באתר מעריב אונליין, 18 בנובמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרדכי ברקאי, מי כאן הבוס?, דבר, 14 בינואר 1966
- ^ אלי לוי, שלמה בוחבוט התייאש מאולמרט, באתר nrg, 29 ביולי 2007
- ^ אילנה קוריאל ודניאל אדלסון, מ"מ של בוחבוט התפטר: "זו חצר ביזנטית", באתר ynet, 25 באוקטובר 2009
ראשי מרכז השלטון המקומי בישראל | ||
---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- ראשי מרכז השלטון המקומי בישראל
- חברי הכנסת מטעם העבודה
- ישראלים ילידי מרוקו
- עולים בשנות ה-1950
- עולים בעליית הנוער
- ראשי מועצת מעלות-תרשיחא
- ראשי עיריית מעלות-תרשיחא
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- פעילי מפלגת יחד
- ראשי רשויות מקומיות מטעם העבודה
- ראשי רשויות מקומיות מטעם קדימה
- ישראלים שנולדו ב-1944
- חברי הכנסת: פקידים