שלמה אהרן ורטהיימר
 | |
| לידה |
18 בנובמבר 1866 י' בכסלו תרכ"ז פזינוק, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 1935 (בגיל 68) י' בתמוז תרצ"ה ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום מגורים |
ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 11 ביולי 1935 |
  | |
הרב שלמה אהרן ורטהיימר (י' בכסלו תרכ"ז, 18 בנובמבר 1866 בהונגריה – י' בתמוז תרצ"ה, 11 ביולי 1935[1] בירושלים) היה דיין ומחבר ספרים. עמד בראש ישיבת אור המאיר שעל יד כולל שומרי החומות. ראשון מפרסמי כתבי גניזת קהיר.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר פזינוק (Pezinok) שליד ברטיסלאבה (פרשבורג) שבהונגריה (בחלק ששייך כיום לסלובקיה), ועלה לארץ ישראל עם אביו רבי יעקב ורטהיימר בשנת תר"ל (1870) בתקופת עליית תלמידי החת"ם סופר. פרסומו בא לו בעקבות זכות הראשונים שהיה לו בפרסום כתבי גניזת קהיר. על אף שרבים השיגו בימים ההם כתבי יד שמוצאם מהגניזה, כגון הפטריארך הפרובוסלבי שהיה בירושלים, הוא היה ככל הנראה הראשון שהדפיס בשנת תרנ"ג (1893) כתבי יד מהגניזה. פרופ' שניאור זלמן שכטר מאנגליה שנודע כמגלה הגניזה הגיע לקהיר רק בשנת 1896.
הרב ורטהיימר שילב את ידיעותיו התורניות המקיפות בעבודתו המחקרית בההדרת כתבי הקדמונים. בחייו הדפיס עשרות ספרים מכתבי יד עתיקים והחזיר לעולם התורה מדרשים ותשובות גאונים שהיו אבודים מאות שנים מעיני הלומדים. בחייו הדפיס למעלה משלושים וחמישה ספרים, הן ספרי חידושים משלו והן ספרי מדרשים, גאונים וראשונים שההדיר עם הערותיו.
בהקדמת אחד מספריו בשנת ה'תר"ע הוא כותב: "זה לי שלשים שנה מאז החילותי להאיר אור מדרשי חז"ל אשר היו בכתובים. אני הייתי אז הראשון אשר גליתי אוצרות חושך מטמוני מסתרי כתבי יד עתיקים מתוך הגניזה הישנה שבמצרים, ואני הייתי אז הראשון שהדפסתי מתוך הגוילים כתבי יד ההם ממדרשי חז"ל שו"ת הגאונים ופיוטיהם, ועל ידי זה נתפרסם בעולם מהות הגניזה. ויבואו אחרי חכמים שונים וינצלו את מצרים ויוציאו לאור מהם דברי רבים וקנו להם שם עולם, ואדם לא זכר את המסכן ההוא אשר מלט את העיר".
בשנת 2011 נקרא רחוב על שמו בירושלים במגמה להנציח את פועלו ואת תרומתו של ורטהיימר לכתבי הגניזה בפרט ולספרות הקדמונים בכלל.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתי מדרשות – אוצר מדרשי הגניזה [יצא לאור בחייו בכמה קונטרסים ובשנת תש"י במהדורת מוסד הרב קוק אוחדו לשני כרכים ובהם חמישים מדרשים, כולל 'פרקי היכלות', 'ברייתא דמזלות', 'מעשה מרכבה' 'מדרש ילמדנו', 'אותיות דרבי עקיבא', 'מדרש חסרות ויתרות', 'סוד העיבור' ועוד]
- גנזי ירושלים – אוצר כתבי גאונים וראשונים מהגניזה [בחייו הוציא לאור בשנים תרנ"ו–תרנ"ט את כתבי הגניזה באמצעיו הדלים במספר קונטרסים בשם 'קהלת שלמה' ו'גנזי ירושלים', בשנים תשנ"ב–תש"ס הוציא נכדו הרב אברהם יוסף ורטהיימר את כל הקונטרסים יחדיו בשני כרכי 'גנזי ירושלים' כולל כתבי רס"ג, שירי רב האי גאון, תשובות הגאונים, פיוטי יניי ושירי אבן עזרא וריה"ל ]
- באור שמות הנרדפים שבתנ"ך – עבודה כבירה של לקט קדמונים וחידושים עצמאיים בבלשנות לשון הקודש וביאור הבדלי מילים, [כשאר ספריו יצא אף זה בחייו בקונטרסים, בנו הרב יוסף חיים הוציא לאור את הספר כולו בשנת תשי"ג בכרך אחד ובו מתבארים שלש מאות מילים]
- שאלת שלמה – שו"ת בהלכה [ובו גם נושאים כמו שאלת החזרה לארץ ספרד והשימוש בלולב שאינו עושה פירות ועוד]
- דבק טוב – על הר"ן למסכת שבועות
- אבק סופר – על חידושי חתם סופר
- אור התרגום – על תרגום אונקלוס
- פירוש שיר השירים לר' אביגדור כהן צדק עם הערותיו של הרש"א
- משנת שלמה, הערות על שישה סדרי משנה
- קונטרס אבל משה, הספד על סיר משה מונטיפיורי [תרמ"ה – ספרו הראשון של הרש"א ורטהיימר]
- שיר ציון – פירוש על זמירות לשבת
- קונטרס דרכה של תורה על דרכי הלימוד ודרכי התלמוד, תרנ"א
- לשון חסידים, ביאורים והערות על ספר חסידים
- תוספות הרא"ש על מסכת סוכה עם ביאור תוספי תוספות, תרס"ג
- מדבר קדמות להחיד"א עם הוספות מקדם לעין
- אבודרהם עם הערות
- מדרש חסרות ויתרות: מדרש אגדה מרבותנו על החסרות ויתרות שבתורה, 1898
הרב אברהם יוסף ורטהיימר
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכדו הרב אברהם יוסף ורטהיימר המשיך את מפעלו של סבו והקים את מכון 'כתב יד וספר' והוציא לאור את ספריו במהדורות משוכללות ואף ההדיר ספרים נוספים כמו 'פירוש הרי"ד לנ"ך' לרבי ישעיה די טראני, וספר 'המכריע' אף הוא של הרי"ד, 'ילקוט מדרשי תימן', בנוסף לכך ההדיר במסגרת 'יד הרב הרצוג' את סדרת פסקי הרי"ד ופסקי הריא"ז בת עשרים הכרכים על הש"ס. על מפעליו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת ה'תש"י–ה'תשי"א. נפטר בי"ד בטבת תשס"ב, צאצאיו ממשיכים את מפעלו הספרותי-מחקרי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בן-ציון אייזנשטט, ווערטהיימער, הרב שלמה אהרן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 31, באתר היברובוקס
- דוד תדהר (עורך), "הרב שלמה אהרן ורטהיימר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3101
- מאיר בר-אילן, הגניזה: אוספי אנטונין וורטהיימר, עלי ספר כג, תשע"ג, עמ' 121–137
- עזרא שבט, הערות לכתבי ר' שלמה אהרן ורטהיימר מהגניזה באתר Academia.edu (בעברית)
- כתביו הזמינים ברשת
- מדרש איוב, באתר היברובוקס
- בתי מדרשות-בית ראשון, ירושלים, תרנ"ג–1893, באתר היברובוקס
- ספר גנזי ירושלים חלק א', ירושלים, תרנ"ו–1896, באתר היברובוקס
- ספר גנזי ירושלים חלק ב', ירושלים, תרס"א–1901, באתר היברובוקס
- ספר גנזי ירושלים חלק ג', ירושלים, תרס"ב–1902, באתר היברובוקס
- לקט מדרשים, ירושלים, תרס"ג–1903, באתר היברובוקס
- אוצר מדרשים כתבי יד, ירושלים, תרע"ג–1913, באתר היברובוקס
- מדרש אותיות דרבי עקיבא השלם, ירושלים, תרע"ד–1914, באתר היברובוקס
- ספר מדרשים כתבי־יד, בו קבוצת י״ב מדרשים עתיקים מרז״ל מכתבי־יד מהגניזה הישנה שבמצרים ומספרים עתיקים כתבי יד. עם באורים והערות ומבוא מש"א ווערטהיימער, ונלוו אליו בסופו הערות על מדרש איוב שהוציא, ירושלים, ה'תרפ"ג, באתר היברובוקס
- ביאורים ושינויי גרסאות בתרגום אונקלוס, אור התרגום, ירושלים, תרצ"ה–1935, באתר היברובוקס
שלמה אהרן בן יעקב ורטהימר (1866-1935), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ע"פ תדהר