יהושע בועז
.jpg) | |
| חיבוריו של הרב יהושע בועז מודפסים על דף הגמרא, מימין מסורת הש"ס, ולסוברים כי חיבר עוד מראי מקומות - משמאל למעלה "עין משפט נר מצווה", ובין פירוש רש"י לגמרא "תורה אור" | |
| לידה | סביונטה |
|---|---|
| פטירה |
1557 סאביליאנו, איטליה  |
| מדינה |
איטליה |
| תקופת הפעילות |
?–1557 |
| רבותיו | רבי נתן מאיגרא |
| חיבוריו | שלטי הגיבורים, מסורת הש"ס (תורה אור, עין משפט, נר מצווה) ספר הפשוטים, ספר המחלוקות |
  | |
הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), היה מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס. יש הסוברים כי חיבר גם את מראי המקומות "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי, ברם יש המצדדים כי ספרים אלה לא נכתבו על ידו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יהושע בועז (ברוך) בן שמעון בן אברהם נולד באיטליה לרבי שמעון לבית ברוך, משפחתו גלתה לאיטליה בגירוש ספרד[1]. שנת לידתו אינה ידועה, יש שהעריכו שנולד בשנת רע"ח-רע"ט (1518) לערך[2], יש שכתבו שנולד בשנת רל"ב[3], ויש מהחוקרים האחרונים שהסיקו כי נולד בסביבות שנת ר"ס[4]. מגיל 23 עד גיל 36 חיבר את חיבוריו "מסורת התלמוד" (שנים רבות לאחר מכן שונה שמו ל"מסורת הש"ס", בהשפעת הצנזורה), (יש אומרים שחיבר את "תורה אור" ו"עין משפט"), בנוסף הוא זה שציין בתוס' את כל הפניות הדפים. חיבורים אלו מלמדים על בקיאותו העצומה בתורה. הוא נפטר בשנת שט"ו-1555. חיבוריו של ר' יהושע בועז על הש"ס הוכנסו להדפסת התלמוד משנים ש"ו-שי"א[דרוש מקור], 1546–1551, על ידי המדפיס הנוצרי מארקו אנטוניו יושטיניאן כדי להוסיף "תועלת" למהדורתו השנייה של ש"ס ונציה של דניאל בומברג.
הוא חי בתקופת ראשוני האחרונים, בזמנם של רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, והרמ"א. רבי יוסף קארו לא ראה את ספר שלטי הגיבורים[5], שנדפס בתקופה חופפת להדפסת השולחן ערוך, אך הרמ"א הרבה להביא פסקים מספר זה, ומכנהו "הגהות אלפסי".
ברוב המקומות בכתביו הוא אינו מציין את שמות רבותיו, אך בכמה מקומות הוא מזכיר את רבי נתן מאיגרא, שהיה מגדולי איטליה באותה התקופה, ושימש כדיין וכראש ישיבה[6].
פסיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין פסיקותיו הידועות בהלכה הוא ההיתר לנשים לחבוש פאה ברשות הרבים. הוא טען ששיער שאינו מחובר לראש, גם אם זה שערה שלה עצמה, אינו נקרא "ערוה" לעניין ק"ש, ומהווה כיסוי ראש הולם לקישוט נשים, כמו כיסוי בד ברשות היחיד:
"פאה נכרית... משמע להדיא (=במפורש) שמותרות בנות ישראל להתקשט בהן, ד'שיער באשה ערוה' דקאמר (=שנאמר) לא הוי (=אינו) אלא בשיער הדבוק לבשרה ממש ונראה גם בשרה עם השיער, אבל שיער המכסה שערה אין כאן משום 'שיער באשה ערוה' וגם לא משום 'פרועת ראש'. ונראה דלא שנא (=שאין הבדל בין) שערות דידה לא שנא (=לבין) שערות של חברתה, כל עוד דעבידי (=שמטרתן) לכיסוי השיער והן תלושות, אף על פי דקישוט הוא לה כדי שתראה בעלת שיער, אין בכך כלום (=אין בכך איסור) ושפיר דמי (=ומותר)"[7].
לפסיקה זו הצטרף בזמנו הרמ"א ובדורות הבאים המג"א. עם הזמן הצטרפו אליה פוסקים רבים מכל העדות[8].
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד:
- מסורת הש"ס - הפניות למקבילות ממקומות אחרים בתלמוד הבבלי, כולל הגהות והערות קצרות על המסכת. מרבית ההפניות הן ציון המקבילות בדברי התלמוד. חיבורו הודפס כמעט בכל מהדורות התלמוד שיצאו לאור לאחר שנתחבר, ובמהלך הדורות נוספו בו הפניות רבות מחכמי הדורות. החיבור נקרא במקור מסורת התלמוד אך הצנזורה הנוצרית פגעה בשמו המקורי, ובעקבותיה התקבע שמו המוכר כיום.
- יש הסוברים כי חיבר את תורה אור - מיקום פסוקי התנ"ך המופיעים בתלמוד.
- יש הסוברים כי חיבר את עין משפט - נר מצווה - עין משפט כולל הפניות במסכת למקומות בהם דיברו הרמב"ם והסמ"ג על ההלכה המוזכרת במסכת. לאחר מכן נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשולחן ערוך, וארבעה טורים לר' יעקב בן הרא"ש ולפעמים גם לרמ"א. דבר זה הוא כלי עזר חשוב ביותר ללומדי הגמרא "אליבא דהלכתא". נר מצווה למעשה מונה את ההלכות שבכל פרק במטרה להפנות לספר אחר של רבי יהושע בועז, שאבד ממנו, אבל לאחר שנוספו בעין משפט הפניות נוספות אין ערך בהדפסתו[9]. אולם יש הסוברים שספרים אלו לא חוברו על ידו, כיוון שלא נזכרו בהקדמה בה כתב את מפעל חייו ורשומת ספריו, אלא הופיעו לראשונה בהדפסה אחת הכוללת גם את מסורת הש״ס וגם את עין משפט, נר מצווה, ותורה אור, ועקב הדמיון בין סוגי היצירה התורנית - מראי מקומות - נשתרשה הטעות כאילו חיבר גם אותם.
הלכה:
- שלטי הגיבורים (נדפס לראשונה בסביוניטה בשנת ה'שי"ד) הוא פירוש הלכתי על הרי"ף המובא גם על פירוש המרדכי. הספר מהווה תמצות פסקי ההלכה הנובעים מדברי הרי"ף וההתייחסות אליהם בספרי ראשונים אחרים ובעיקר מספר ריא"ז, ויש בו גם מעט מחידושיו של ר' יהושע בועז עצמו. הספר מודפס בדפי הרי"ף בצד החיצוני של הדף. מכונה אצל חלק מפוסקים הגהות אלפסי.
- ספר הפשוטים (או "התמים") וספר המחלוקות. בראשון מביניהם באות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת בין הפוסקים, ואילו בספר השני מובאות ההלכות בהן נפלה מחלוקת, עם דיון בשיטתם ההלכתית של החולקים. ספרים אלו נדפסו רק בשנת תשע"ב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יעקב לויפר משׂונצינו ועד וילנא - תולדות הדפסת התלמוד, הוצאת המודיע, ירושלים תשע"ב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב שלמה גאטעסמאן, רבי יהושע בועז לבית ברוך ותורתו, ישורון כ', ניסן תשס"ח, עמ' עה
- הרב יהושע בועז, באתר דעת
יהושע בועז בן שמעון ברוך, דף שער בספרייה הלאומית
- חיבוריו המקוונים
- ספר המחלוקות, חלק א (ספר הפשוטים), תשע"ב, באתר אוצר החכמה
- ספר המחלוקות - ספר הפשוטים, מהדורת תשע"ו, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ את שמו הוא חתם בראש הקדמתו לפירושו למסכת ברכות: "אמר צעיר התלמידים יהושע בועז... למשפחת ברוך מגירוש קטלוניא (=ספרד)
- ^ ראו מאמר בקובץ "ישורון" תשס"ח, עמ' עה, הרב שלמה גאטעסמאן
- ^ ספר לקט שכחת הפאה, בהסתמך על אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701
- ^ ראו מכתבו של אחד החוקרים בקובץ אליבא דהלכתא ס"ג
- ^ ספר "שם הגדולים" להחיד"א, חלק ספרים מערכת ש' אות ע"ז
- ^ ספר "אור הגנוז", עמ' עז
- ^ שלטי הגיבורים על הרי"ף, שבת דף כ"ט מדפי הרי"ף
- ^ מבין הפוסקים הספרדיים: הרב בן ציון אבא שאול, הרב שלום משאש, הרב עובדיה הדאיה, הרב חיים כסאר והרב יוסף קאפח
- ^ רבי נתן נטע רבינוביץ', מאמר על הדפסת התלמוד