ה'שי"ד
ה'שי"ד (5,314) ובקיצור שי"ד – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-9 בספטמבר 1553 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 באוגוסט 1554.
המולד של תשרי חל ביום שישי, 3 שעות ו-613 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זחא. איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים.
זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 13 במחזור העיבור ה-280. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 22 (סימנה כבלבז) במחזור השמש ה-190.
שנה זו היא שנת 1,485 לחורבן הבית, ושנת 1,865 לשטרות.
אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- א' בתשרי – שרפת התלמוד ברומא: בהוראת האפיפיור יוליוס השלישי נשרפו בכיכר קמפו די פיורי ברומא ספרי תלמוד בבלי וירושלמי וספרים עבריים נוספים שהוחרמו מבתי היהודים. בהמשך השנה אירוע שרפות דומות בשאר ערי איטליה.
- כ"א בתמוז – התכנסות רבני איטליה בפרארה בעקבות שרפת התלמוד. נחקקו תקנות שונות שמטרתן לצמצם את האנטישמיות, כמו הגבלות על הלבוש היהודי. תקנה חשובה בכינוס זה היא חיובו של כל ספר עברי שנדפס לקבל הסכמה משלושה רבנים, במטרה ליצור צנזורה עצמית שתמנע שרפות ספרים נוספות.
- רבי יוסף קארו השלים את המהדורה השנייה של ספרו "בית יוסף".
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי יוסף מרוסהיים (יוסלמן), שתדלן בחצרות מלכי גרמניה, רב ומקובל מיהדות אלזס.
- רבי שלמה אבן וירגה, היסטוריון יהודי ספרדי ממגורשי ספרד, מחבר "שבט יהודה".
לוח שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ►► | ה'שי"ד | ◄◄ |
| 1553 - 1554 |
להלן לוח שנה עברי - יוליאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש היוליאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שנת זחא
- שנה מסוג זחא, ובה 353 ימים.
- שנה "פשוטה": שאיננה מעוברת ובה חודש אדר אחד.
- שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד
- ט"ו באדר חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ועד יום ראשון ט"ז באדר - זהו פורים משולש.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
| שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|