שלום שכנא מלובלין
| לידה |
1495 לובלין, ממלכת פולין השווה  |
|---|---|
| פטירה |
1558 (בגיל 63 בערך) לובלין, ממלכת פולין השווה |
| מקום פעילות | לובלין |
| תקופת הפעילות |
?–1558 |
| רבותיו | רבי יעקב פולק |
| תלמידיו | רבי משה איסרליש (רמ"א), רבי חיים בן בצלאל |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
  | |
הרב שלום שכנא מלובלין (סביב ה'רנ"ה, 1495 (השערה) – א' בכסלו ה'שי"ט, 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין. ממפתחי שיטת לימוד המכונה "חילוקים" ששימשה כשיטת לימוד מועדפת במשך שנים אחריו.
היה רבם של רבים מגדולי הדור שאחריו[1] ובהם רבי חיים בן בצלאל (אחיו של המהר"ל מפראג) והרמ"א (שהיה גם חתנו בזיווג ראשון)[2]. מלבד שתי תשובות שלו שנדפסו בחייו, לא ידוע על חיבורים הלכתיים שהשאיר אחריו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לגולדה (נפטרה ב-1532) וליוסף, מוכס במקצועו, שקיבל היתר מזיגמונד הראשון מלך פולין, לגור בין חומות העיר לובלין ולנהל בה את עסקיו.
בערך בשנת 1520 התמנה רבי שלום שכנא לרבה של לובלין וגלילותיה, ועמד בראש ישיבה שמנתה תלמידים רבים. שמו התפרסם על ידי תלמידיו במזרח אירופה, והיו שכינו אותו "מאור הגולה". רבי שלום שכנא לא השאיר אחריו חיבורים, הוא נימק זאת בין השאר בכך ש"אין רצוני שיסמכו העולם על הוראותי".[3] על עותק התלמוד הבבלי שלו כתב הגהות, וכשהדפיסו בלובלין מהדורה חדשה של הש"ס, הדפיסו על פי הגהותיו.[4] בנו רבי ישראל כיהן אחריו בראשות הישיבה בלובלין.
על פי צו מלכותי שחייב את הקהילות באישור הממשל לכל מינוי של רב ורושם נישואין, הוא מונה בשנת 1542 כאחד משני "רב כולל וזקן היהודים" ליהודי פולין,[5] ונשאר בתפקיד הרב הראשי ללובלין גם כאשר בוטל הצו, עד שהחליפו בתפקיד הרב יהודה בן אהרן.
למרות פרסומו סירב ר' שלום שכנא לפרסם את כתביו ופסקיו בספר עבור הדורות הבאים, כאשר מעיד בנו ר' ישראל: ”וחי נפשי עולמים דזימנין סגיאין (=שהרבה פעמים) בקשתי עם הרבה לומדים ממנו מאביו שיעשה פוסק, ותשובתו היתה מחמת (=בגלל) רוב חסידותו וענותנותו אשר היה עניו יותר מכל האדם אשר על פני האדמה ואמר: יודע אני דשוב לא יפסקו כי אם כאשר אכתוב מטעם הלכה כבתרא (יפסקו כמוני כי אני האחרון), ואין רצוני שיסמכו העולם עלי”. בדרך זו אחז בשיטת רבו רבי יעקב פולק.[6]
נפטר בא' בכסלו שנת ה'שי"ט. מצבת קברו ניצבת בבית הקברות היהודי בלובלין, והיא אחת היחידות שהשתמרו מתקופה זו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שלום שכנא מלובלין", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1254-1251, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי שלום שכנא ברבי יוסף מלובלין, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ל"ג, באתר אוצר החכמה
- הרב ד"ר אשר זיו, רבנו שלום שכנא מלובלין, הדרום, גיליון נז, תשמ"ח. עמ' 103 והלאה
- שלום בן יוסף שכנא, מתוך פורטל השטעטל הווירטואלי
שלום שכנא בן יוסף (1510?-1558), מלובלין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו בדברי רבי בנימין אהרן סלניק בספרו שו"ת משאת בנימין (סוף סימן טז) המעיד: "וכל רבותי ושאר גדולי הדור היו כולם תלמידי הגאון המזכר (=רבי שלום שכנא)".
- ^ שו"ת הרמ"א סימן מה.
- ^ שו"ת הרמ"א סימן כה. התשובה נכתבה על ידי בנו של רבי שלום שכנא, רבי ישראל.
- ^ רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ במאמר על הדפסת התלמוד, עמ' סב; ארשת, ו, עמ' 191
- ^ "זקן היהודים" השני היה ר' משה פישל מקראקא
- ^ שו"ת הרמ"א סימן כה.
| תקופת חייו של הרב שלום שכנא מלובלין על ציר הזמן |
|---|
 |