שלום קסאן
לידה |
מאי 1901 ירושלים |
---|---|
פטירה |
20 בדצמבר 1982 (בגיל 81) ישראל |
מדינה | ישראל |
תקופת כהונה | ? – 20 בדצמבר 1982 |
תקופת הפעילות | ? – 20 בדצמבר 1982 |
תפקידים בולטים | שופט, עורך דין |
שלום קסאן (קזרנובסקי) (שבועות תרס"א, 24 במאי 1901 – טבת תשמ"ג, 20 בדצמבר[1] 1982) היה עורך דין, שופט ופעיל ציבור בימי המנדט הבריטי ובמדינת ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קסאן נולד בירושלים למשפחת קזרנובסקי. הוא למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים ובבית הספר למל. בהמשך למד בבית מדרש למורים ואחר כך בבית הספר המנדטורי למשפטים[2]. במקביל עבד במשרד הטאבו. בשנת 1928 יצא ללמוד באוניברסיטת שיקגו ובמקביל לימד עברית[3] ותנ"ך[4] וכיהן כסגן מנהל[5] ואחר כך מנהל של בית ספר יהודי בעיר[6]. בארצות הברית קיצר את שמו בגלל הערות עוקצניות שקיבל על אורכו[7]. בשנת 1935 חזר לארץ ישראל[8] מוכתר בתואר דוקטור. הוא התמחה אצל מרדכי עליאש והוסמך כעורך דין בשנת 1937[9]. החל מ-1 בספטמבר 1937 כיהן כשופט שלום[10] בחיפה, עם ביקורים עתיים בחדרה[11], תפקיד בו כיהן עד שנת 1942[12], עם הפסקה לזמן מה עת היה בארצות הברית[13]. באחד מפסקי הדין הראשונים שלו פסק באופן תקדימי בניגוד לנהוג עד אז על פי החוק העותמאני, שניתן בארץ ישראל לתבוע פיצויים על נזקי גוף בהתאם לחוק האנגלי[14]. כן הנהיג באולמו שאין צורך להשביע את העדים ובמקרים רבים הסתפק באזהרתם, בהתאם לחוק העותמאני[15].
ביולי 1942 עבר לכהן כשופט שלום בתל אביב[16] וכיהן לעיתים כרשם בית המשפט המחוזי בעיר[17]. החל מיולי 1947 כיהן במינוי רשמי כשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב[18].
במסמך השופטים החסוי נכתב עליו: "שופט ישר. חלש מבחינה משפטית". למרות זאת, קסאן היה אחד מששת השופטים המחוזיים הראשונים שמונו במדינת ישראל עם הקמתה[19].
קסאן ישב בהרכב הראשון של בית המשפט הגבוה לצדק עוד כשזה התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב[20]. משפט זה עסק במעצרם של עצורי אלטלנה, וקסאן כתב בדעת מיעוט שתקנות ההגנה (שעת חירום) בטלות[21]. קסאן ישב במשפטי רצח ועוד הספיק לדון רוצח למוות[22]. לעומת זאת, במשפטה של אם שהטביעה את שני ילדיה המפגרים גזר קסאן עונש קל על האם[23]. בשנת 1955, עם הקמת בית המשפט המחוזי בנצרת, עבר קסאן לכהן כשופט בנצרת[24].
בשנת 1955 שב קסאן לבית המשפט המחוזי בחיפה, והפעם כנשיא תורן.
במקביל לעבודתו כשופט היה קסאן פעיל בעניינים ציבוריים שונים. הוא היה ממייסדי אגודת שוחריברסיטה העברית בחיפה[25], היה פעיל בארגון בני ברית[26], שכיהן כנשיאו מ-1952 ועד 1956, וכן כנשיא מסדר הבונים החופשיים בישראל[27].
הוא המשיך לכהן בבית המשפט עד פרישתו לגמלאות ב-1970[28].
על שמו נקרא רחוב במערב העיר חיפה.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הורשעו וזוכו: חמישים ושלוש הרשעות שבוטלו על ידי בית המשפט העליון, תל אביב: דביר, תש"ך[29].
- דוד ילין המחנך והמנהיג, תל אביב: מיסדר בני ברית בישראל, תש"ם 1980[30].
בעריכתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסקים נבחרים של גד פרומקין, לוקטו, תורגמו ונערכו, בצירוף מבוא ואילו הערות על -ידי שלום קסאן, עם הקדמה מאת שמעון אגרנט, תל אביב: י' צ'צ'יק, תשכ"ב[31].
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "פרופסור יוסף יואל ריבלין", מורשת, 5 (קיץ תשל"א), עמ' 51–59.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "שלום קסאן (קזרנובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 2013
- President Of Haifa And Nazareth District Courts Attended Recent Triennial Confab, שיקגו סנטינל, 7 ביוני 1956
- עמוס כרמלי, 25 שנות עבודה כשופט, דבר, 2 בספטמבר 1962
- א. מרקוביץ, המרשיע והמזכה: השופט קסאן ממלא שליחות, מעריב, 7 בספטמבר 1962
- מת השופט קסאן, מעריב, 22 בדצמבר 1982
מפרי עטו:
- פרקליט העם ושופט עליון: (עשר שנים לפטירתו של בראנדייס), דבר, 5 באוקטובר 1951
- Shalom Kassan, The United States Supreme Court Personal Aspects, Palestine Post, June 11, 1935
על ספרו "הורשעו וזוכו":
- פ. דייקן, שגיאות מי יבין, מעריב, 15 ביולי 1960
- ארי אנקוריון, הורשעו וזוכו, דבר, 22 ביולי 1960
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קברו של שלום קסאן בבית הקברות הר הזיתים
- ^ 24 more lawyers, פלסטיין בולטין, 17 באפריל 1928
- ^ Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 6 בפברואר 1931
College of Jewish Studies to offer course on Bialik and other new courses, שיקגו סנטינל, 20 בספטמבר 1934 - ^ Commencement exercises of the college of Jewish Studies June 21, שיקגו סנטינל, 5 ביוני 1931
- ^ Congregational schools hold graduation exercises, שיקגו סנטינל, 9 באוקטובר 1931
- ^ Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 17 בפברואר 1933
Congregation Beth Jacob Bnei Bezalel Anshei Mishrach, שיקגו סנטינל, 14 באפריל 1933 - ^ א. מרקוביץ, המרשיע והמזכה, מעריב, 7 בספטמבר 1962
- ^ בין החוזרים, דואר היום, 22 במאי 1935
- ^ Seven new advocates called to bar, פלסטיין פוסט, 30 ביוני 1937
- ^ continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; 3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937
- ^ Fines for tree cutting, פלסטיין פוסט, 22 במרץ 1940
- ^ שני פרחי הסוחטים נדונו להתנהגות טובה, הַבֹּקֶר, 1 בפברואר 1942
- ^ המועמדים למשרת שופט שלום יהודי בחיפה, הַבֹּקֶר, 30 באוקטובר 1940
- ^ Damages for Personal Injuries, פלסטיין פוסט, 4 בנובמבר 1937
- ^ Back to Turkish Days, פלסטיין פוסט, 26 בנובמבר 1937
- ^ The Haifa Magistrate, פלסטיין פוסט, 28 ביולי 1942
- ^ בעתון הרשמי, הצופה, 2 בספטמבר 1943
- ^ מוסדות ואישים, הצופה, 3 ביולי 1947
- ^ הודעה בדבר מנויים, עיתון רשמי 3, עמ' 11
- ^ הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון, מעריב, 8 ביולי 1948
היום תוברר תביעה ל"הביאם קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור, המשקיף, 8 ביולי 1948 - ^ ביה"ד לצדק מאשר את מעצר קוק ומרידור, מעריב, 17 באוגוסט 1948
השופט קסאן: צו המעצר אין לו תוקף ויש לבטלו, המשקיף, 18 באוגוסט 1948 - ^ ערבי יפואי נידון למוות, חרות, 4 בינואר 1950
- ^ מה דין רצח מתוך רחמים?, הצופה, 1 במאי 1964
- ^ בית המשפט המחוזי בנצרת בפתח רשמית, חרות, 2 במרץ 1955
- ^ סניף לאגודת שוחריברסיטה, הצופה, 1 באוקטובר 1939
- ^ בחברה ובמשפחה, הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1942
השופט שלום קסאן, על המשמר, 7 במרץ 1950
השופט קסאן חזר, מעריב, 7 במאי 1950 - ^ הנשיא התורן, על המשמר, 1 בדצמבר 1967
- ^ דוד תדהר (עורך), "שלום קסאן (קזרנובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5707
- ^ סקירה: ידיעות ספרותיות | "הורשעו וזוכו", הַבֹּקֶר, 27 במאי 1960. ביקורות: פ. דייקן, שגיאות מי יבין, מעריב, 15 ביולי 1960; ארי אנקוריון, הורשעו וזוכו, דבר, 22 ביולי 1960
- ^ סקירה קצרה: סיכום ביניים, מעריב, 29 באוגוסט 1980
- ^ ביקורות: ד. י. זכאי, בשולי "פסקים נבחרים" מאת השופט ש. קסאן, הצופה, 20 ביולי 1962; י. בן-ישראל, מורשתו של שופט, על המשמר, 18 במאי 1962; שמחה רז, פסקי דין של שופט בתקופת המנדט, הצופה, 15 בפברואר 1963
- שופטים בתקופת המנדט הבריטי
- שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב
- בוגרי בית הספר המנדטורי למשפטים
- בוגרי בית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת שיקגו
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- נשיאי בני ברית ישראל
- חברי הבונים החופשיים בארץ ישראל
- חברי הבונים החופשיים בישראל
- בוגרי ישיבת עץ חיים
- בוגרי בית הספר למל
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת קהילת ירושלים
- ישראלים שנולדו ב-1901
- ישראלים שנפטרו ב-1982