שלום דרמר
 | |||||
| לידה |
דצמבר 1916 כ"ז בכסלו ה'תרע"ז רומניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1997 (בגיל 80 בערך) א' באייר ה'תשנ"ז  | ||||
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | ||||
| תאריך עלייה | ה'תשי"ט | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1997 | ||||
| חיבוריו | שלום רב | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
הרב שלום דרמר (כ"ז בכסלו תרע"ז, דצמבר 1916 - א' באייר תשנ"ז, מאי 1997) היה רב בעיר טרגו ניאמץ ברומניה ולאחר מכן רבה של קריית גת במשך 38 שנים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בכז בכסלו ה'תרע"ז בוואלוץ' שבמחוז בוקובינה, רומניה, לאביו הרב יוסף טאובר-רוזנצוויג, ולאמו נעכא.
בהיותו כבן שנתיים התייתם מאביו, שנספה במלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תרע"ט 1918, לאחר מות אביו גדל אצל אבי-אמו, הרב אפרים פישל דרמר[1]. בנעוריו למד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר[2] של הדמשק אליעזר בויז'ניציה, שם למד בחברותא עם הרב ישראל אברהם פורטוגל (לימים האדמו"ר מסקולען). בתקופת לימודיו בישיבה, טרם נישואיו נסמך להוראה על ידי הדמשק אליעזר.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסגרה הישיבה, והוא שב אל בית אמו בסטאנוביץ', שם נרצחה אמו על ידי אנשי משמרות הברזל הרומנים. בגירוש יהודי רומניה לטרסניסטריה, הוא גורש לגטו מוהילב.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה מונה לרב העיר סטראז'ניץ, אז נישא לרעייתו שרה לבית גרינשפאן. תקופה קצרה לאחר מכן סופחה העיר לברית המועצות והוא, שהיה אזרח רומני, עזב לרומניה, והתגורר בעיר רימניק סאראט, שם נחשד על ידי השלטונות הקומוניסטיים הרומנים בהחזקת מטבע זר (דולר אמריקאי), יהודים מקומיים "סידרו" לו זהות בדויה בשם שלום דרמר (שם נעוריה של אמו) והוא נמלט אל העיר בוקרשט[3].
לאחר עלייתו לישראל של הרב חיים מרדכי רולר מונה תחתיו כרב של טרגו ניאמץ, הוא כיהן ברבנות העיר כ-12 שנים, ונאבק שם על קיומו של התלמוד תורה (כשהשלטונות ניסו לסוגרו)[4], הוא גם הקים שם ישיבה.
עלייתו לישראל וכהונתו ברבנות העיר קריית גת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשי"ט עלה לישראל והתמנה לרב האשכנזי של קריית גת[2], שחלק מתושביה האשכנזים עלו מרומניה. נתן שיעורים בישיבת קישינוב בעיר[5]. שימש ברבנות העיר עד פטירתו בשנת תשנ"ז. היה חסיד ויז'ניץ[6] והאמרי חיים, וקרא את שם בית הכנסת שלו (בית הכנסת הרומני - "אהבת ישראל ודמשק אליעזר") על שמם של אדמו"רי החסידות.
בקריית גת נאבק למען שמירת השבת[7] וביקש למנוע הגעת מתפללים ברכב לבית הכנסת בשבת. בשנת 1966 ביטל טקס בר מצווה בבית כנסת בגלל שהאורחים הגיעו ברכב. בעקבות המקרה זה נוצרו עימותים בין מתפללי בית הכנסת[8][9][10] וראש המועצה דרש את פיטוריו[11]. מנגד זכה הרב דרמר לתמיכה של הרבי מויזניץ, האמרי חיים[12]. בכנס תמיכה בו נאמו, בין השאר, הרב שבדרון והרב בנימין מנדלזון[13]. לתמיכה מפתיעה זכה הרב דרמר מחבר קיבוץ איילת השחר במכתב למערכת "הארץ" ומעיתון "על המשמר"[14].
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפטר ביום שישי א' אייר תשנ"ז, בבית החולים, הלווייתו התקיימה בבני ברק (בבית הכנסת הגדול של חסידי ויז'ניץ), לאחר מכן בקריית גת (בבית הכנסת הרומני "אהבת ישראל ודמשק אליעזר"), ומשם לירושלים שם נקבר בחלקת הרבנים בבית הקברות הר המנוחות[15].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייסד את מכון גנזי אפרים להוצאת כתביהם של רבני ניאמץ.
חיבר ספר על הלכות מקוואות ושו"ת על ארבע חלקי השולחן ערוך[16].
לאחר פטירתו יצא לאור מכתביו הספר קובץ שלום רב שבו לקט של חידושי תורה וביאורי הלכה, מכתבים ומאמרים. בסוף הספר נדפסו מאמרים עליו ודברי הספד שנאמרו בהלווייתו.
בשנת תשס"ב הוציאו נכדיו את הספר שלום רב - לקט שיירי ברכה - כתבים וחידושים, בהוצאת מכון גנזי אפרים, קריית גת תשס"ב.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו, אברהם דוד שרד אף הוא את השואה, עלה לארץ, וגר בחיפה עד לפטירתו בשנת תשל"ד.
בנו, הרב יוסף דרמר, שהיה רב קהילה בקריית-גת, נהרג באסון רבדים, בשנת תשס"ה.
רעייתו שרה (לבית גרינשפאן) נפטרה בה'תשע"ז.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב שלמה ברוך בלוי, שלום עבדו: ראשי פרקים ממסכת חייו המופלאה של רבנו הגדול רבי שלום דרמר זצ"ל בעל "שלום רב" אבדק"ק ניאמץ (רומניא) ורב אב"ד קריית גת..., "מכון גנזי אפרים", קריית-גת תשס"ב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלמה ברוך בלוי, שלום עבדו, קריית גת
- ^ 1 2 הרב שלום דרמר — רב של קרית גת | הצפה | 27 מרץ 1959 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שלמה ברוך בלוי, שלום עבדו, קריית גת: מכון גנזי אפרים, עמ' 90-93
- ^ הרב ד"ר משה רוזן, אחיה של אנה פאוקר, שליטת רומניה הקומוניסטית, לימד בתלמוד תורה, מעריב, 12 באוקטובר 1986
- ^ כור ההיתוך בקריית גת, בית יעקב, כסלו תשכ"א, עמ' 12–13, באתר היברובוקס
- ^ נתן אלי' רוט, דמשק אליעזר תנינא, הקדמה, בני ברק, התשנ"ד, עמ' טו, באתר היברובוקס
- ^ חרדים הפגינו בקרית גת נגד פתיחת בריכה בשבת, מעריב, 17 באוגוסט 1969
- ^ רבה של קרית גת לא יורשה להכנס לבית הכנסת, מעריב, 17 באוקטובר 1966
- ^ עזרא ינוב, לקחתי את בני בידו ויצאנו מבית הכנסת, מעריב, 12 באוקטובר 1966
- ^ יוד בית, הראביי והבר מצווה מחללים את השבת, בית יעקב, חשון תשכ"ז, עמ' 19–20, באתר היברובוקס
- ^ הרב יעקב משה אהרונסון, מכירה כללית של משרות רבנות בארץ ישראל, הפרדס, מר-חשון תשכ"ז, עמ' 36–37, באתר היברובוקס
- ^ נתן אלי' רוט, מאיר החיים ד, בני ברק, תש"ס, עמ' שכג-שכד, באתר היברובוקס
- ^ עצרת רבנים לעידוד רבה של קריית גת, מעריב, 26 באוקטובר 1966
- ^ יוד בית, הראביי והבר מצווה מחללים את השבת, בית יעקב, חשון תשכ"ז, עמ' 20, באתר היברובוקס - דברי חבר קיבוץ "איילת השחר" ועיתון "על המשמר" בשתי העמודות האחרונות.
- ^ שלמה ברוך בלוי, שלום עבדו, קריית-גת: מכון גנזי אפרים, עמ' 435-438
- ^ הרב שלום דרמר — רב של קרית גת | הצפה | 27 מרץ 1959 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
| בקרת זהויות |
|
|---|