שירת ברנדט (סרט)
 | |
| כרזת הסרט, עיצוב נורמן רוקוול | |
| מבוסס על | רומן של פרנץ ורפל |
|---|---|
| בימוי |
הנרי קינג  |
| הופק בידי |
ויליאם פרלברג |
| תסריט | ג'ורג' סיטון |
| עריכה |
ברברה מקליין |
| שחקנים ראשיים |
ג'ניפר ג'ונס וינסנט פרייס גלדיס קופר לי ג'יי. קוב צ'ארלס ביקפורד |
| מוזיקה |
אלפרד ניומן |
| צילום |
ארתור סי. מילר |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 21 בדצמבר 1943 |
| משך הקרנה |
155 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה | סרט דרמה |
| תקציב | 1,600,000$ |
| הכנסות | 5,000,000$ |
| פרסים |
פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
שירת ברנדט (באנגלית: The Song of Bernadette) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1943 בבימויו של הנרי קינג, עם ג'ניפר ג'ונס בתפקיד הראשי.
התסריט מבוסס על הרומן "שירת ברנדט" משנת 1941 של פרנץ ורפל. ורפל שהה מספר שבועות בעיר לורד, במסגרת מסע בריחתו מהנאצים והגסטפו בדרך לארצות הברית. הוא שמע על סיפורה של ברנדט מפי האנשים שהסתירו אותו ואת אשתו, ונדר שאם יגיע בשלום לארצות הברית, הוא יניח את כל עיסוקיו האחרים ויכתוב רומן על ברנדט, וכך עשה. הרומן, שתורגם לאנגלית ב-1942, הפך מיד לרב-מכר ולסרט קולנוע שובר קופות.
הספר מספר את סיפורה של הנערה ברנדט סובירו מהעיירה לורד, שבשנת 1858 התגלתה לה במערה מריה הקדושה, ובאותו מקום פרץ מעיין שמימיו הם בעלי סגולות ריפוי ומשמש עד היום כמקום קדוש ואתר צליינות עולמי שמליוני חולים ונכים נוהרים אליו לבקש מזור למחלתם.
לתפקיד הראשי נבחרה ג'ניפר ג'ונס, שהושאלה לשם כך על ידי דייוויד או. סלזניק לאולפני פוקס המאה ה-20.
הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר: השחקנית הטובה ביותר (ג'ניפר ג'ונס), הצילום הטוב ביותר, העיצוב האמנותי הטוב ביותר, ופסקול המוזיקה הטוב ביותר (אלפרד ניומן). כן היה מועמד עוד לשמונה פרסים.
הסרט זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב: פרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע, פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה ופרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה.
בתחילת הסרט נכתב: "לאלה המאמינים באלוהים – אין צורך בהסברים, לאלה שאינם מאמינים באלוהים – אין שום הסבר אפשרי".
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנדט סובירו (ג'ניפר ג'ונס) היא נערה בת 14 חולנית וחולמנית. היא גרה בעיירה לורד שבפירנאים, לא רחוק מגבול ספרד. אביה מובטל ועובד בעבודות קשות מזדמנות, ואמה כובסת.
היא לומדת בבית ספר כנסייתי, אך לא מרוכזת בלימודים, ומורתה, האחות מרי תרז וודוז (גלדיס קופר), נוזפת בה לאחר שאינה יודעת מה זה השילוש הקדוש.
ב-11 בפברואר 1858 יוצאת ברנדט עם אחותה וחברה נוספת לקושש עצים להסקה. בשלב מסוים מתרחקות ממנה הבנות והיא נשארת לבדה מול מערת מספייה, שם היא חווה התגלות של עלמה מקושטת המציגה את עצמה כהעיבור ללא חטא. היא מספרת זאת לחברותיה, שאינן מאמינות לה. השמועה מתפשטת בעיירה, אך התובע המלכותי ויטאל דוטור (וינסנט פרייס), הרופא ד"ר דוזו (לי ג'יי. קוב), האב דומיניק פיראמל (צ'ארלס ביקפורד) וראש העיירה לא מאמינים לה וחושבים שהדבר מסוכן.
העלמה מבטיחה לברנדט שבמקום ינבע מעיין, וברנדט הולכת לשם עם כל אנשי לורד, חופרת במערה ומוציאה רק אדמה לחה. כולם חוזרים באכזבה, אך לפתע מתחיל לנבוע שם מעיין. אחד התושבים שהיה כבד ראייה שוטף את פניו, וראייתו משתפרת מיד. הוא רץ לעיר ומפיץ את השמועה. ד"ר דוזו מטפל בתינוק במצב קשה. הוא מתייאש מהטיפול ומזמין כומר, אך האם חוטפת את התינוק, רצה למעיין וטובלת בו את התינוק, שמתעורר לחיים.
השמועה נפוצה בכל צרפת. התובע דוטור מוציא צו סגירה למערה, על אף שראש העיר מקבל זאת בחוסר רצון בגלל חזונו לשגשוג כלכלי בעזרת תיירים ומכירת מים קדושים.
אזרחים שלא נשמעו לצו וביקרו במעיין, נעצרים ובתוכם האומנת של בנם של הקיסר נפוליאון השלישי ואשתו אז'ני. האומנת משלמת את הקנס שלה ושל האזרחים ולוקחת בקבוק ממי המעיין, שניתן לנסיך הקטן, וחומו יורד. הקיסר והקיסרית משוכנעים שזה נס, אבל הרופא חושב שהנסיך לא היה חולה כל כך מקודם.
בצו קיסרי נפתחת שוב המערה. מוקמת ועדה לקביעה אמינות הפרשה.
האב פיראמל משכנע את ברנדט להפוך לנזירה, והיא מגיעה למנזר בעיר נוורס, שם היא פוגשת שוב את האחות ווזו, האחראית על הנזירות החדשות. ווזו מתעבת את ברנדט ולא מאמינה לה. היא מתרעמת על העובדה שדווקא לה, למרות סבלה, לא הייתה התגלות אלא רק לברנדט המפונקת שלא סבלה מימיה. היא מתעללת בברנדט ונותנת לה את העבודות הקשות ביותר כגון כביסה וניקוי הרצפות. כאשר היא מבחינה שברנדט צולעת היא מפרשת זאת כניסיון לעשות מעצמה מסכנה כדי שירחמו עליה.
צליעתה של ברנדט מתגברת, רופא מוזעק למנזר וקובע כי לברנדט יש גוש בברך, וכי היא סובלת משחפת עצמות מתקדמת ומצבה חמור. האחות ווזו נמלאת בייסורי מצפון, מבקשת סליחה מישו ומטפלת בברנדט במסירות.
על ערש דווי של ברנדט מגיע האב פיראמל (במציאות הוא מת לפניה), ברנדט חווה התגלות נוספת, והיא אומרת: "אני אוהבת אותך, מריה הקדושה, התפללי עליי", ומתה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שירת ברנדט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שירת ברנדט", באתר נטפליקס
"שירת ברנדט", באתר AllMovie (באנגלית)
"שירת ברנדט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "שירת ברנדט", באתר אידיבי
"שירת ברנדט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לסרט שירת ברנדט, באתר יוטיוב
- שירת ברנדט, באתר TCM
