עבודות שירות

עבודות שירות הוא סוג של עונש שגוזר בית משפט על נאשם בעבירות פליליות. ישנם שני סוגים של עבודות:

• נגזרה על הנאשם תקופת מאסר, אותה הוא מרצה בעבודות שירות במקום בכלא.
• עונש שירות לתועלת הציבור (של"צ) שמטיל בית משפט ואינו חלופה לעונש מאסר (בשונה מעבודות שירות). לעיתים נקבע של"צ ללא הרשעה בדין.

בשני הסוגים, העבודות נעשות במסגרות ציבוריות או במוסדות ללא כוונת רווח, כגון בתי חולים, מפעלי צדקה, מוסדות לילדים, שיקום לנכים, ארגוני מתנדבים, עבודות ניקיון במקומות ציבוריים וכדומה.

נשיאת מאסר בעבודות שירות

במקרה ובית משפט גזר על אדם עונש מאסר שאינו עולה על תשעה חודשים, יכול בית המשפט להחליט שהנאשם ירצה את העונש כולו או חלקו – בעבודות שירות מחוץ לכותלי בית סוהר. זוהי דרך לריצוי עונש מאסר באמצעות עבודה לתועלת הציבור, שבמהלכה לן המורשע בביתו, אך חלות עליו הגבלות שונות. בהקשר המאסר עונש זה קל יותר מאשר מאסר בפועל אך עובד השירות מתמודד עם קשיים אחרים ובהם חשיפה לנושים, לחץ בני המשפחה, עומס כלכלי ועוד. לעניין הרישום הפלילי, תקופה של עבודות שירות נחשבת כמאסר. עובד השירות אינו זכאי לשכר, אך יכול שיהא זכאי לקצבת הבטחת הכנסה.

הליך זה הונהג בישראל החל משנת 1987, ושירות בתי הסוהר מופקד על ביצועו. בשנת 2002 הועסקו כ-1750 עובדי שירות אצל כ-430 מעסיקים, ובהם בתי חולים, בתי אבות, מוסדות לילדים ועוד. בשנת 2012 ריצו מאסר בעבודות שירות כ-2,100 מורשעים.

כוונת המחוקק הייתה שעבודות שירות יושתו על עבריינים שלא עברו עבירות חמורות ושאינם בעלי עבר פלילי מכביד. בפועל נשלחים לרצות עונש זה עבריינים בעלי רקע מגוון לרבות בעלי עבר פלילי עשיר, סוחרי סמים, עברייני מין, ואפילו מי שבעברם עבירות של פגיעה בחיי אדם.

במקרים של הפרות משמעת במסגרת ביצוע עבודות השירות רשאי קצין שירות בתי הסוהר להורות על ריצוי יתרת ימי העונש במאסר ולא בעבודות שירות.

שירות לתועלת הציבור (של"צ)

"שירות לתועלת הציבור" (של"צ) הוא שירות ללא מאסר. בית המשפט שהרשיע אדם, ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי לחייבו לבצע, בשעות מתואמות וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת, למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתוכנית (כיום בין 40–250 שעות בשנה). שירות המבחן במשרד העבודה והרווחה אחראי על תכנונו, ארגונו והפעלתו של השירות. העבודות לתועלת הציבור הוספו לחוק העונשין בשנת 1979 במטרה לגוון את אפשרויות הענישה הנתונות בידי בתי המשפט.

במקרים מסוימים, החוק מסמיך את בית המשפט לסיים הליך פלילי ללא הרשעה. במקרה זה אינו מרשיע את הנאשם או שהוא מבטל את ההרשעה – ומטיל עליו עבודות שירות לתועלת הציבור. תוצאה של ביטול הרשעה (או הימנעות ממנה) היא חריגה, ובית המשפט מגיע אליה רק במקרים בהם השתכנע, שהנזק שעלול להיגרם לנאשם אם יורשע גדול מאוד, והוא בלתי מידתי בהשוואה לנזק שייגרם לציבור אם ההליך יסתיים ללא הרשעה.

על פי החוק, שירות לתועלת הציבור אינו ניתן יחד עם עונש מאסר בפועל. בשנת 2004 פסק בית המשפט העליון שאם השירות לתועלת הציבור ניתן יחד עם עונש אחר, לא ניתן להטיל במקומו עונש אחר, גם אם לא בוצע. בעקבות זאת שונה החוק ונקבע בו במפורש שניתן לתת עונש אחר במקום שירות לתועלת הציבור שלא בוצע, גם אם השירות ניתן במקביל לעונש אחר. בשנת 2012 קבע בית המשפט העליון שכאשר נאשם כבר ביצע שירות לתועלת הציבור לא ניתן בערעור להחמיר בעונשו ולהטיל עליו מאסר בפועל.

המטרה של עבודות שירות

המרת מאסר בעבודות שירות משרתת מטרות ערכיות, וגם מטרות מעשיות.

• ברמה המעשית היא מאפשרת להקטין את הצפיפות בבתי הסוהר ולהוזיל את עלויות הענישה.
• ברמה הערכית, מאפשרת לשקם את הנאשם, ולאפשר לו לחזור לחיים תקינים ללא החוויה השלילית של המאסר בכלא. מאחר שמטרת הענישה אינה רק גמול ונקמה, מציעה החברה לאנשים אשר חטאו את האפשרות של נשיאה בעונש בדרך אשר תועיל גם לציבור ותאפשר לו להפנים את העונש ולא לשוב לדרך של פשיעה.

בדרך כלל עבודות אלה ניתנות לאנשים שאינם עבריינים סדרתיים ומסוכנים לציבור, שהעבירות בהן הואשמו אינן חמורות, וישנן נסיבות אישיות המצדיקות עבודות שירות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עבודות שירות בוויקישיתוף

• תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע"ב-2011, ק"ת 7060 מיום 15 בדצמבר 2011
• יחידת הממונה על עבודות שירות, באתר של שירות בתי הסוהר
• דו"ח ביקורת של משרד הפנים על מערך עבודות השירות
• אורי בלאו, חשיפה ראשונה: הגופים שבהם מועסקים עובדי שירות, באתר הארץ, 30 ביולי 2013
• אורי בלאו, יומן עבודות השירות של אורי בלאו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013
• אמיר שואן, לא כולל שירות, באתר "ידיעות אחרונות", 22 בנובמבר 2017