עונש מוות בארצות הברית
עונש מוות בארצות הברית הוא עונש מוות הנגזר על נאשמים בפשעים חמורים בארצות הברית[1]. עונש מוות קיים ב-27 מדינות ארצות הברית מתוך 50. ארצות הברית היא אחת מארבע המדינות הדמוקרטיות המפותחות בהן קיים עונש מוות והמדינה המערבית היחידה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].png)
עונש המוות המתועד הראשון בוצע ב-1608, כאשר קפטן ג'ורג' קנדל הוצא להורג על ידי כיתת יורים בגין ריגול מטעם ממשלת ספרד[2].
15,269 אנשים הוצאו להורג בארצות הברית בין 1608 ל-1991. בשנים 1930 עד 2002, בוצעו 4,661 הוצאות להורג, כשני שלישים מהם ב-20 שנה הראשונות. בנוסף, הוציא צבא ארצות הברית להורג 135 חיילים בין השנים 1916 ל-1955 (האחרון)[3].
התנועה לביטול עונש המוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלוש מדינות ביטלו את עונש המוות בגין רצח במהלך המאה ה-19: מישיגן (שמעולם לא הוציאה להורג) בשנת 1847, ויסקונסין בשנת 1853 ומיין בשנת 1887. במינסוטה בוטל עונש מוות בשנת 1911, בורמונט בשנת 1964, באיווה ובוירג'יניה המערבית בשנת 1965 ובדקוטה הצפונית בשנת 1973. בהוואי בוטל עונש מוות ב-1948 ובאלסקה ב-1957. פוארטו ריקו ביטלה אותו בשנת 1929 ומחוז קולומביה בשנת 1981. אריזונה ואורגון ביטלו את עונש המוות בהצבעה ב-1916 ובשנת 1964 בהתאמה, אך שתיהן החזירו אותו, שוב, בהצבעה, כעבור מספר שנים. אריזונה החזירה את עונש המוות בשנת 1918 ואורגון בשנת 1978. באורגון, החזרת עונש המוות בוטלה על ידי בית המשפט העליון במדינה בשנת 1981, אך המצביעים באורגון החזירו שוב את עונש המוות בשנת 1984. פוארטו ריקו ומישיגן הן שתי הרשויות השופטות היחידות בארצות הברית שאסרו במפורש עונש מוות בחוקותיהן: בשנת 1952 ובשנת 1964 בהתאמה[4].
בשנת 2020 שימש עונש מוות רק 5 מתוך 50 המדינות: אלבמה, ג'ורג'יה, מיזורי, טנסי וטקסס. הוצאות להורג ממשלתיות, התרחשו רק ב-20 מתוך 195 מדינות העולם. הוצאות להורג על פשעים שונים, במיוחד רצח ואונס, התרחשו מאז הקמת ארצות הברית ועד תחילת שנות השישים.
חידוש עונש המוות (1976 ואילך)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבון פסק דין פורמן נגד ג'ורג'יה הושהה עונש המוות בארצות הברית. מקרה ידוע במיוחד הוא של ג'יימס אוטרי, אשר הוצאתו להורג נפסקה בעת שהיה מרותק לאלונקה בחדר ההוצאה להורג, כאשר התקבל צו בית המשפט.
לאחר מקרה טרוי ליאון גרג (אנ') ב-1973, 37 מדינות חוקקו חוקי עונש מוות חדשים במה שנקרא חוק גרג נגד ג'ורג'יה (אנ'). כמה מדינות הגיבו בחקיקת חוקי עונש מוות חובה שקבעו עונש מוות לכל מי שהורשע בצורות רצח מסוימות. מדינות אחרות אימצו הליכי משפט וגזר דין מפוצלים, עם מגבלות שונות.
ב-2 ביולי 1976, קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית את "הליך ג'ורג'יה". לפי הליך זה, בשלב הראשון, חבר המושבעים מחליט על אשמת הנאשם, אם הנאשם חף מפשע או שלא הורשע אחרת ברצח מדרגה ראשונה, לא יוטל עונש מוות. בשלב השני, חבר המושבעים קובע אם קיימים גורמים מחמירים מסוימים, האם קיימים גורמים מקלים כלשהם, ובמשפטים רבים שוקלים את הגורמים המחמירים בהערכת העונש הסופי – מוות או מאסר עולם – עם או בלי אופציית שחרור. באותו יום קבע בית המשפט שעונש מוות הוא חובה בחוק בכל מדינות ארצות הברית.
הוצאות להורג התחדשו בארצות הברית ב-17 בינואר 1977, כאשר גארי גילמור (אנ') ניצב בפני כיתת יורים ביוטה. אף על פי שמאות אנשים נידונו למוות בארצות הברית במהלך שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, רק עשרה אנשים מלבד גילמור (שוויתר על כל זכויות הערעור שלו) הוצאו להורג לפני 1984. בעקבות ההחלטה, אחוזי השימוש בעונש מוות בארצות הברית זינקו, זאת בניגוד למגמות בדמוקרטיות אחרות בעולם בהן השימוש בעונש מוות נדחה או ירד לחלוטין מהפרק.
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007, ניו ג'רזי הפכה למדינה הראשונה שביטלה את עונש המוות בהצבעה בחקיקה, לאחר מכן ניו מקסיקו בשנת 2009, אילינוי בשנת 2011, קונטיקט בשנת 2012 ומרילנד בשנת 2013.
ב-11 באוקטובר 2018, הפכה מדינת וושינגטון למדינה ה-20 שמבטלת את עונש המוות. ניו המפשייר הפכה למדינה ה-21 לבטל את עונש המוות כשביטלה אותו ב-30 במאי 2019. קולורדו הפכה למדינה ה-22 שביטלה את חוק עונש המוות כאשר המושל ג'ארד פוליס חתם על הצעת חוק לביטולו ב-23 במרץ 2020 והפך את כל עונשי המוות הקיימים במדינה לחיים ללא תנאי ולביטולם.
ב-24 במרץ 2021, וירג'יניה הפכה למדינה ה-23 שביטלה את עונש המוות[5].
11 מדינות ערכו משאל עם העוסק בעונש מוות. כל אלה הביאו להחזרתה, לדחיית ביטולה, להרחבת תחום היישום שלה, לקבוע בחוקת המדינה שהיא איננה חוקתית, או לזרז את הליך הערעור בתיקים הוניים[4].
הזרקת רעל
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1976 ועד 24 בדצמבר 2020 התרחשו 1,529 הוצאות להורג בארצות הברית, מתוכן 1,349 בהזרקת רעל, 163 בהתחשמלות, 11 בשאיפת גז, 3 בתלייה ו-3 באמצעות כיתת יורים. רובם הגדול במדינות הדרום, 1,249 במספר. כמו כן 190 במערב התיכון, 86 במערב ורק 4 בצפון מזרח המדינה. מדינת טקסס לבדה ביצעה 576 הוצאות להורג. 11 הוצאות להורג נערכו על ידי הממשלה הפדרלית. מאז 1999 מספר ההוצאות להורג פחת מאוד ו-17 ההוצאות להורג בשנת 2020 היו לכמות המועטה ביותר מאז 1991.
עונש המוות הפך לנושא במהלך הבחירות לנשיאות ב-1988. הנושא עלה לכותרות ב-13 באוקטובר 1988 במהלך עימות בין שני המועמדים לנשיאות: ג'ורג' הרברט ווקר בוש ומייקל דוקאקיס, כאשר ברנרד שו, מנחה העימות, שאל את דוקאקיס: "נגיד, אם קיטי דוקאקיס (אשתו) תיאנס ותירצח, האם היית רוצה שעל האנס והרוצח יוטל גזר דין מוות?" דוקאקיס השיב: "לא, אני לא, ואני חושב שאתה יודע שהתנגדתי לעונש מוות במהלך כל חיי. אני לא רואה שום הוכחה לכך שזה מרתיע, ואני חושב שישנן דרכים יעילות יותר להתמודד עם פשע אלים[6]."
מחקר שפורסם ב-לאנסט בשנת 2005 מצא כי ב-43% מהמקרים של הוצאות להורג על ידי הזרקת רעל, רמת סמי השינה בדם אצל הנידון לא הייתה מספקת כדי להבטיח חוסר הכרה שלו בזמן ההזרקה. אף על פי כן, בית המשפט העליון פסק בשנת 2008, שוב בשנת 2015 ובפעם השלישית בשנת 2019, שזריקה קטלנית אינה מהווה ענישה אכזרית ויוצאת דופן.
ב-25 ביולי 2019 הורה היועץ המשפטי לממשלה ויליאם בר לחדש את ההוצאות להורג הפדרליות לאחר הפסקה בת 16 שנים, וקבע חמישה מועדי ביצוע לדצמבר 2019 ולינואר 2020[7][8].
חלוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים האחרונות קיים בממוצע עונש מוות אחד על כל 200 הרשעות ברצח בארצות הברית.
באלבמה יש שיעור עונש מוות הגבוה ביותר ביחס לנפש, זאת מכיוון שאלבמה הייתה אחת המדינות הבודדות שאיפשרו לשופטים לעקוף המלצת חבר מושבעים לטובת מאסר עולם, דבר שהופסק במרץ 2017[9].
בין מדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפלגות עונשי המוות בין מדינות עומד ביחס חופף לאוכלוסיותיהן ושיעורי הרצח. בקליפורניה, שהיא המדינה המאוכלסת ביותר, יש גם את מספר הוצאות המוות המתוכננות הגבוהה ביותר, עם למעלה מ-700 אסירים. בויומינג, שהיא המדינה הפחות מאוכלסת, יש רק אדם אחד שמצפה לעונש מוות.
עם זאת, הוצאות להורג קורות במהירות רבה יותר לאחר גזר הדין במדינות שמרניות. טקסס, שהיא המדינה השנייה באוכלוסייתה בארצות הברית, בוצעו למעלה מ-500 הוצאות להורג בחמישים שנה האחרונות, יותר משליש מהסך הלאומי. קליפורניה ביצעה 13 הוצאות להורג בלבד באותה תקופה, ולא הוציאה להורג מאז 2006[10].
בין גזעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפרו אמריקאים מהווים 41% מהאסירים שהוצאו להורג, בעודם מהווים רק 12.6% מכלל האוכלוסייה. הם היוו 34% מאלה שהוצאו להורג בפועל מאז 1976. עם זאת, מדובר בייצוג חסר יחסית לשיעור הרוצחים שהורשעו, 52.5% מכלל עברייני הרצח בין 1980 ל-2008 היו אפרו אמריקאים.
כ-13.5% מהאסירים עליהם חל גזר דין מוות הם ממוצא היספני או לאטיני, בעוד שהם מהווים 17.4% מכלל האוכלוסייה במדינה[11].
כ-1.81% מהאסירים עליהם חל גזר דין מוות הם ממוצא אסייתי, אם כי אסייתיים מהווים כ-5.6% מכלל האוכלוסייה בארצות הברית.
בין המינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מ-1 באוקטובר 2016, מרכז המידע לעונש מוות מדווח כי ישנן 54 נשים הממתינות לעונש מוות. נתון זה מהווה 1.86% מכלל אוכלוסיית האסירים הממתינים לעונש מוות. 16 נשים הוצאו להורג מאז 1976, לעומת 1,426 גברים באותו פרק זמן, כלומר, נשים היוו 1.1% מההוצאות להורג ב-40 השנים הראשונות. מאז 2016 לא הוצאה להורג אישה לעומת 82 גברים שהוצאו להורג באותו פרק זמן, והפחיתה את הנתון הנ"ל ל-1.05%[12].
מאז 1608 בוצעו 15,391 הוצאות להורג, מתוכם 575, או 3.6%, היו נשים. כמו כן, כל 8 ההוצאות להורג הפדרליות שבוצעו מאז 1976 היו של גברים. מתוך 16 הנשים שהוצאו להורג ברמת המדינה, 6 התקיימו בטקסס, 3 באוקלהומה ו-2 בפלורידה. 25% (4) אפרו-אמריקאים, והשאר (12) היו לבנות מכל מוצא אתני. היסטורית, המדינות שהוציאו להורג הכי הרבה נשים הן קליפורניה, טקסס ופלורידה, אם כי בניגוד לטקסס ופלורידה, קליפורניה לא הוציאה להורג אישה ב-50 שנה האחרונות. ההתפלגות הגזעית של נשים שנידונות למוות היא 61% לבנות, 21% שחורות, 13% לטיניות, 3% אסיאתיות ו-2% אינדיאניות אמריקאיות[12].
נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1632, 24 שנים לאחר ההוצאה להורג הראשונה של גבר, ג'יין צ'מפיון הפכה לאישה הראשונה שידוע שהוצאה להורג בעקבות גזר דין. היא נידונה למוות בתלייה לאחר שהורשעה ברצח תינוקות. כשני שלישים מהנשים שהוצאו להורג במאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18 הורשעו ברצח ילדים[13]. נשים היוו רק חמישית מכל ההוצאות להורג בין השנים 1632 ל-1759.
נשים בולטות שהוצאו להורג ניתן למצוא את מרי סוראט שהוצאה להורג בתלייה בשנת 1865 לאחר שהורשעה בקשירת קשר להתנקשות באברהם לינקולן[14]. מרגי ולמה ברפילד הורשעה ברצח וכאשר הוצאה להורג בזריקה קטלנית בשנת 1984, הפכה לאישה הראשונה שהוצאה להורג מאז שהוסר האיסור על עונש מוות בשנת 1976[15]. וונדה ז'אן אלן הורשעה ברצח בשנת 1989 והוצאה להורג בהזרקת רעל בינואר 2001. היא הייתה האישה השחורה הראשונה שהוצאה להורג בארצות הברית מאז 1954[16]. עורכי הדין של אלן לא הכחישו את אשמתה, אך טענו כי התובעים ניצלו את מנת המשכל, הגזע וההומוסקסואליות שלה כחלק מהסיבות להחלטתם.
השלטון הפדרלי מוציא להורג נשים לעיתים רחוקות. אתל רוזנברג הוצאה להורג בגין ריגול ב-19 ביוני 1953. בוני בראון האדי הוצאה להורג בגין חטיפה ורצח מאוחר יותר באותה שנה ב-18 בדצמבר.
ב- 13 בינואר 2021, לאחר מאבק משפטי ממושך, הוצאה להורג בזריקת רעל ליסה מונטגומרי, שהורשעה בהריגת אישה בהיריון, כריתתה וחטיפת תינוקה[17]. מונטגומרי היא האישה התשיעית שהוצאה להורג על ידי הרשויות הפדרליות.
נוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עונש מוות לקטינים בארצות הברית
בשנת 1642, הצעיר הראשון אי פעם, תומאס גראונגר, נידון למוות בפלימות', מסצ'וסטס בגין זואופיליה. מאז, 361 צעירים אחרים נידונו לעונש מוות.
בשנת 2005 בוטל עונש המוות לנוער. לפני כן, כל נער בן 16 ומעלה יכול היה להישפט למוות בכמה מדינות, האחרון שבהם היה סקוט האין, שהוצא להורג באוקלהומה בשנת 2003 בגין שריפת שני אנשים למוות כשהוא בן 17 בלבד. מאז 2005 לא נערכו הוצאות להורג ואפילו לא דיונים בהוצאת בני נוער להורג בארצות הברית.
שיטות ביצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל 27 המדינות עם עונש מוות בגין רצח עושות זאת באמצעות הזרקת רעל כשיטת ההוצאה להורג. חוק עונש המוות הנותר של ורמונט בגין בגידה מספק התחשמלות כשיטת ההוצאה להורג. מדינות מסוימות מאפשרות שיטות אחרות מלבד הזרקת קטלנית, אך רק כשיטות משניות ניתן להשתמש רק על פי בקשת האסיר, או אם הזרקת קטלנית אינה זמינה.
ההוצאות להורג האחרונות על ידי שיטות אחרות חוץ מזריקה קטלנית הן כדלקמן (כולן נבחרו על ידי האסירים):
| שיטה | תאריך | מדינה | אסיר |
|---|---|---|---|
| כיסא חשמלי | 20 בפברואר 2020 | טנסי | ניקולס טוד סאטון |
| כיתת יורים | 18 ביוני 2010 | יוטה | רוני לי גרנדר |
| תא גזים | 3 במרץ 1999 | אריזונה | וולטר ברנהד לגרנד |
| תלייה | 25 בינואר 1996 | דלוואר | בילי בילי (Billy Bailey) |
מדינות שביטלו את עונש המוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מדינה/ מחוז/ טריטוריה | שנה | ביצוע אחרון |
|---|---|---|
| איווה | 1965 | 1963 |
| אילינוי | 2011 | 1999 |
| אלסקה | 1957 | 1950 |
| דלאוור | 2016 | 2012 |
| דקוטה הצפונית | 1973 | 1905 |
| הוואי | 1957 | 1947 |
| וושינגטון | 2018 | 2010 |
| וושינגטון די. סי. | 1981 | 1957 |
| ויסקונסין | 1853 | 1851 |
| וירג'יניה | 2021 | 2017 |
| וירג'יניה המערבית | 1965 | 1959 |
| מיין | 1887 | 1885 |
| מינסוטה | 1911 | 1906 |
| מישיגן | 1847 | - |
| מסצ'וסטס | 1984 | 1947 |
| מרילנד | 2013 | 2005 |
| ניו ג'רזי | 2007 | 1963 |
| ניו המפשייר | 2019 | 1939 |
| ניו יורק | 2007 | 1964 |
| ניו מקסיקו | 2009 | 2001 |
| פוארטו ריקו | 1929 | 1927 |
| קולורדו | 2020 | 1997 |
| קונטיקט | 2012 | 2005 |
| רוד איילנד | 1984 | 1845 |
סטטיסטיקת ביצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר האנשים שהוצאו להורג בארצות הברית מאז 1977
| 1977 | 1978 | 1979 | 1980 | 1981 | 1982 | 1983 | 1984 | 1985 | 1986 | 1987 | 1988 | 1989 | 1990 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 0 | 2 | 0 | 1 | 2 | 5 | 21 | 18 | 18 | 25 | 11 | 16 | 23 | ||||||
| 1991 | 1992 | 1993 | 1994 | 1995 | 1996 | 1997 | 1998 | 1999 | 2000 | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 |
| 14 | 31 | 38 | 31 | 56 | 45 | 74 | 68 | 98 | 85 | 66 | 71 | 65 | 59 | 60 | 53 | 42 | 37 | 52 | 46 |
| 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 | 2020 | 2021 | 2022 | 2023 | |||||||
| 43 | 43 | 39 | 35 | 28 | 20 | 23 | 25 | 22 | 17 | 11 | 18 | 11 |
דעת קהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 1937 חברת גאלופ סקרה ושאלה: "האם אתה בעד עונש מוות לאדם שהורשע ברצח?" החברה תיעדה עלייה חדה בתמיכה בעונש מוות בין 1966 ל-1994. עם זאת, התמיכה החלה לדעוך, ירידה מ-80% בשנת 1994 ל-56% בשנת 2019. יתר על כן, התמיכה משתנה במידה ניכרת בהתאם למאפייני היעד ולאלטרנטיבות שהוצגו, עם תמיכה נמוכה בהרבה בהריגת קטינים וחולי נפש (26% ו-19% בהתאמה)[18].
סקרי Pew Research הראו ירידה בתמיכה האמריקאית בעונש מוות: 80% בשנת 1974, 78% בשנת 1996, 55% בשנת 2014 ו-49% בשנת 2016[19][20]. הסקר משנת 2014 הראה הבדלים משמעותיים בתמיכה בעונש מוות לפי גזע: 63% מהלבנים, 40% מההיספנים ו-36% מהשחורים, בהתאמה, תמכו בעונש מוות באותה שנה. עם זאת, בשנת 2018, הסקרים של Pew הראו כי התמיכה הציבורית בעונש המוות גדלה ל-54% מ-49% ב-2016. מאז 2016 התמיכה בקרב הרפובליקנים והדמוקרטים לא השתנתה במידה נכרת, אך תמיכתם של העצמאים (לא רפובליקנים ולא דמוקרטים) המצדדים בעונש מוות גדל בשמונה נקודות האחוז (מ-44% ל-52%)[21].
בנובמבר 2009, סקר נוסף של גאלופ מצא כי 77% מהאמריקאים מאמינים כי המוח מאחורי פיגועי 11 בספטמבר, ח'אלד שיח' מוחמד, צריך לקבל עונש מוות אם יורשע, גבוה ב-12 נקודות משיעור התמיכה הכללית בעונש מוות בסקר של גאלופ[22], הסקר האחרון באותה תקופה. תוצאה דומה נמצאה בשנת 2001 כאשר הנסקרים נשאלו על הוצאתו להורג של טימותי מקווי בגין הפיגוע באוקלהומה סיטי בו מתו 168 בני אדם[23].
ב-24 בספטמבר 2024 הוצא להורג במיזורי האסיר מרסלוס ויליאמס, שהורשע בשנת 2001 ברצח אכזרי של עובדת סוציאלית בביתה. הן התביעה והן משפחתו של הקורבן התנגדו להוצאה להורג, ורבים גינו אותה. המקרה של ויליאמס היה שנוי במחלוקת, בין השאר בגלל שוויליאמס, אדם שחור, הורשע על ידי חבר מושבעים שכלל 11 מושבעים לבנים ומושבע שחור אחד. המקרה שלו משך תשומת לב לסוגיות של הטיה גזעית ואמינות של עדות ראייה, כאשר העדים המרכזיים נגדו היו שניהם עבריינים מורשעים. בנוסף לכך, בשנת 2017 נחשפו ראיות DNA חדשות שהעלו ספקות משמעותיים לגבי אשמתו. ויליאמס הצליח באוגוסט 2024 להגיע להסכם משפטי עם התביעה במחוז סנט לואיס שיאפשר את המרת עונש המוות במאסר עולם, אך פרקליטות המחוז התנגדה לכך וערערה לבית המשפט העליון של מיזורי, שביטל את ההסכם[24][25].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הניו יורק טיימס, סיום השעיית ההוצאה להורג בזריקת רעל, באתר הארץ, 5 במאי 2008
אד פילקינגטון, הרשויות בארה"ב מאלתרות הוצאות להורג, באתר הארץ, 18 בינואר 2014- צוות המשרוקית של גלובס, באילו מדינות מערביות קיים עונש מוות, וכמה הן משתמשות בו?, באתר גלובס, 5 ביוני 2019
- עמרי נחמיאס, גסיסתו של המוות: כשארה"ב מתנערת מגזר הדין שממנו אין חזרה, באתר וואלה, 28 באפריל 2018
- המוציא להורג יוצא נגד עונשי מוות בארה"ב, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2019
- Associated Press, ארה"ב: רוצח שהתחנן לעונש מוות הוצא להורג, באתר ynet, 17 בינואר 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ States and Capital Punishment, www.ncsl.org
- ^ History of the Death Penalty in America, web.archive.org, 16 בנובמבר 2011
- ^ Homepage, Death Penalty Information Center (באנגלית)
- ^ 1 2 Death penalty on the ballot, Ballotpedia (באנגלית)
- ^ ארה"ב: שיאנית ההוצאות להורג ביטלה את עונש המוות, באתר ynet, 25 במרץ 2021
- ^ Meet the Press: Inside Takes on the Latest Stories with Chuck Todd, NBC News (באנגלית)
- ^ אחרי 16 שנה: הממשל הפדרלי בארה"ב יחדש את עונש המוות, באתר וואלה, 26 ביולי 2019
- ^ Chip Brownlee, The Federal Government Plans to Revive the Death Penalty After 16 Years, Slate Magazine, 25 ביולי 2019 (באנגלית)
- ^ Alabama ends death penalty by judicial override, WRBL, 12 באפריל 2017 (באנגלית)
- ^ Criminal Brief: The Mystery Short Story Web Log Project
- ^ NEW RESOURCES: Hispanics and the Death Penalty, Death Penalty Information Center (באנגלית)
- ^ 1 2 Women, Death Penalty Information Center (באנגלית)
- ^ Early History of the Death Penalty, Death Penalty Information Center (באנגלית)
- ^ Mary Surratt's Story - Surratt House Museum, web.archive.org, 4 בנובמבר 2017
- ^ Velma Margie Barfield #29, www.clarkprosecutor.org
- ^ Wanda Jean Allen #687, www.clarkprosecutor.org
- ^ אחרי 67 שנה: ארה"ב הוציאה להורג אישה, באתר ynet, 13 בינואר 2021
- ^ Gallup Inc, Death Penalty, Gallup.com, 24 באוקטובר 2006 (באנגלית)
- ^ 1615 L. St NW, Suite 800Washington, DC 20036USA202-419-4300 | Main202-857-8562 | Fax202-419-4372 | Media Inquiries, Support for death penalty lowest in more than four decades, Pew Research Center (באנגלית)
- ^ 1615 L. St NW, Suite 800 Washington, DC 20036 USA202-419-4300 | Main202-419-4349 | Fax202-419-4372 | Media Inquiries, Shrinking Majority of Americans Support Death Penalty, Pew Research Center's Religion & Public Life Project, 28 במרץ 2014 (באנגלית)
- ^ 1615 L. St NW, Suite 800Washington, DC 20036USA202-419-4300 | Main202-857-8562 | Fax202-419-4372 | Media Inquiries, U.S. support for death penalty ticks up in 2018, Pew Research Center (באנגלית)
- ^ Gallup Inc, Americans at Odds With Recent Terror Trial Decisions, Gallup.com, 27 בנובמבר 2009 (באנגלית)
- ^ Foes of death penalty say McVeigh is an exception, usatoday30.usatoday.com
- ^ חודש לפני ההוצאה להורג - אסיר שנידון למוות הצליח לשנות את גזר הדין, באתר hebrewnews.com, 25 באוגוסט 2024
- ^ The Execution of Death Row Inmate Marcellus Williams, טיים, 25 בספטמבר 2024 (באנגלית)
| ערכים העוסקים בענישה | ||
|---|---|---|
| ענישה | ענישה • ענישה בישראל • ענישה במדינות העולם • עונש מוות בארצות הברית (עונש מוות לקטינים בארצות הברית) • עונש מוות ברוסיה | |
| סוגי ענישה | חרם חברתי • מבחן וטיפול בקהילה • קנס • פיצוי הקורבן • מאסר עולם • עבודות שירות • מעצר מנהלי • מאסר • בית סוהר • ענישה גופנית • גלות • עונש מוות | |
| גופי הטלת ענישה | בית משפט • בית דין צבאי • דין משמעתי • בית דין שדה • משפט חברים • חבר מושבעים • חבר מושבעים גדול • וואר דיר • איון על ידי מושבעים | |
| מקור הסמכות לענישה | חוק • תקנון • משמעת • מצווה | |
| תופעות המצריכות ענישה | סטייה חברתית • עבירה | |